שיר במתנה

כתבו אלי ותקבלו בשמחה, קישור לשעות רבות של תוכניות סיפורי שירים שהגשתי בגלי צהל, ברשת ב' וברדיו צפון.
דואר אלקטרוני
שם

ילדים זה שמחה???

שירם של יהושע סובול ושלמה בר, כפי שאולי לא שמתם לב אליו.

האיש השמן והעשיר שבא להתהדר בניחוחות המימונה, הניח ידו באבהיות על כתף מארחו (נהגו, אב-בֵיתו, שרת-בית-ספרו... ) ונאנח: "אח, אח... כמה יפה אצלכם, כמה חמים המנהגים שלכם, והמשפחה, איזו משפחה, ומה לנו יש? כלום, בסך הכל יש לנו כסף. מה זה כסף? תאמין לי, אין שום דבר כמו המשפחה, כמו הילדים, על הכל הייתי מוותר בשביל כל כך הרבה ילדים מסביבי, תאמין לי, תאמין לי" זהו, שאפילו לשניה אתה לא מאמין לו. לכן סימן השאלה שבכותרת: ילדים זה שמחה?

הייתם בתמונה כזאת. בטוח. לפעמים רואים אותה בטלויזיה, לפעמים בעיתון. הביקור האנתופולוגי בחג המצטלם כל כך יפה, הפטרוניות, האבהיות המאוסה, המבט מלמעלה, הסבל המעוצב בקפידה, על זה בדיוק כתב יהושע סובול והלחין ושר שלמה בר. הם לרגע לא התכוונו שילדים זה שמחה, הם התכוונו ללעוג למי שאומר את המשפט הזה בהתנשאות האופיינית.


המחזה שבו הושר השיר לראשונה הוא "קריזה". ומי שזוכר משהו מהמחזה הזה, ברור לו ששיר כייפי על חדוות המשפחתיות, לא היה יוצא משם..


                                                 ההצגה קריזה (מאתר תיאטרון חיפה)

בשנות השבעים היה זה
תיאטרון חיפה שהתחיל לבעוט. בהנהגתה של נולה צ'לטון התקבצה בו קבוצת הפרויקט ויצאה עם הצגות כמו "אפניים לשנה" על קרית שמונה וערי הפיתוח בכלל, וכמו "קריזה" שעלתה ב- 1976 שעסקה בפערים בחברה הישראלית ובקיפוח עדות המזרח. בקבוצה היו בין השאר מוני מושונוב, איציק ועפרה ויינגרטן, דב גליקמן, וגם שלמה בר, ששיחק וגם הלחין. את ההצגה כתב איציק ויינגרטן (לא סובול כפי שנכתב לעתים בטעות) את השירים כתב יהושע סובול והלחין שלמה בר.

 



  
העניין הוא שאת המילים ששם סובול בפי השמן, העשיר, האשכנזי, הפקיד, המנכ"ל, השר... הוא כתב בכזו דיקנות, בכזו הזדהות, שפעמים רבות אנחנו לא קולטים שמדובר בלעג, באירוניה. הקהל חושב שבאמת זהו שיר תהילה למשפחות ברוכות ילדים.


"תביאו תריסר ולמה לא ח"י, תביאו עשרים ילדים, אלוהים כבר יתן, הסעד גם כן, מה שצריכים ילדים". במילים אחרות, אין לכם מה לדאוג, אל תתלוננו, הרי הסעד יטפל בכם. ואם אתם הפרימיטיביים לא כל כך יודעים מה צריכים ילדים, אז הסעד ילמד אתכם. אנחנו נדאג לזה. נשלם והוא כבר יטפל בכם.



אחד הביטויים הכי מעליבים בשיר הוא: "כתוב בתורה, אולי בגמרא, לכו תשאלו את הרב". התורה והגמרא בשבילו זה אותו דבר, והוא בז למי שלגביו יש לדברים משמעות ויותר מכך למי שמתיעץ עם הרב.

ויש גם את נאומו של הסובל המתלונן. הרי אלהים לא יכול לתת לאחד את כל הדברים הטובים, אז הוא חילק בינינו את המתנות. אותנו הוא "דפק", לנו הוא נתן את הכסף, ולכם, מה אתם בוכים, קיבלתם משהו נהדר, קיבלתם ילדים. "אלהים הוא גדול, קשה לו לסבול שאחד יקבל את הכל, (ולכן) לאחד הוא דוחף כח, כסף וכייף ולכם הוא נותן ילדים". והרי כבר אמרנו בציניות הראויה, "ילדים זה שמחה".

וזה כל כך נכון, וזה כל כך כואב.

גם סובול וגם שלמה בר שיתפו אותי בתחושותיהם שהשיר לא מובן. הם מבינים היטב שהשיר מתקבל אחרת ממה שהתכוונו. המנגינה הסוחפת, המקצב, השמחה, הפזמון שקיבל חיים עצמאיים בנפרד מהשיר כולו, כל אלה מביאים את הלהיט לככב במסיבות ברית, בחתונות וב"בר-מצוות" במצגות ה- PowerPoint המוצגות בשמחות האלה השיר הוא מוסיקת רקע מבוקשת ביותר, 
ובא לך לצעוק, רק רגע, הקשיבו מה אומרים לנו.

 

הנה שתי תמונות מקליפים כאלה שמצאתי ברשת, המשתמשים במוטיב "ילדים זה שמחה".





 

השיר הנקלט, נמצא רחוק כל כך מהמסר המקורי, שלפעמים אומרים לי שאני זה שלא מבין אותו ושאני שם עליו משמעויות משלי. ובכן, כבר כתבתי שיוצריו הסכימו שהמסר שנקלט שגוי, אך הנה מצאתי בפרסומי השיר המאוחרים יותר, ששלמה בר עצמו כתב זאת. זה מופיע בחוברת הנלוית לאוסף המשולש "מים נאמנים", שם שולב גם השיר. האוסף יצא בשנת 2003. 27 שנים לאחר קריזה, 24 שנים אחרי הפרסום בתקליט "אלי שורשים" (התקליט הראשון של שלמה בר והברירה הטבעית). וכך כתב שלמה בר: "למעשה זהו שיר מחאה על הפערים החברתיים, אך העם בחר להבין את השיר כפשוטו ולהזדהות עם השמחה שבו".
 

הנה מילות השיר:

 

ילדים זה שמחה

מילים: יהושע סובול

לחן: שלמה בר

 

תביאו שניים תביאו שלושה
תביאו ארבעה ילדים
תקבלו שיכונים עם כניסה ומטבח
ושני חדרים קטנים
תביאו ארבעה תביאו חמישה
תביאו ששה ילדים
תקבלו הנאה וכבוד מקרובים
אתם אוהבים ילדים

ילדים זה שמחה
ילדים זה ברכה
ולכם יש לב של זהב
כתוב בתורה
אולי בגמרא
לכו תשאלו את הרב

תביאו ששה תביאו שבעה
תביאו שמונה ילדים
זאת לא בדיחה
הארץ צריכה הרבה צעירים נחמדים

תביאו תריסר ולמה לא חי?
תביאו עשרים ילדים
אלוהים כבר יתן
הסעד גם כן
מה שצריכים ילדים

אלוהים הוא גדול
קשה לו לסבול
שאחד יקבל את הכל
לאחד הוא דוחף כסף, כח וכיף
ולכם הוא נותן ילדים

 

 

והנה שלמה בר הענק, בהקלטה המקורית עם להקת "הברירה הטבעית", עם סמסון קהמקר שאפילו כשהוא מחייך בשיר כזה חריף, זה לא מפריע.

"ילדים זה שמחה" הנה השיר

 

 

 

והנה עוד ביצוע סוחף, אנרגטי, אבל, מפספס. לטעמי לפחות.

ריטה שאני מאד מאד אוהב את שירתה, החטיאה לדעתי הפעם. עשתה מהשיר הזה שמחה גדולה. והמחאה נעלמה, הרימה לריקוד את כל הצוות המוסיקלי, בעצמה רוקדת שמח, חושני, סקסי, ובניגוד גמור לתוכן המילים. יש נקודה אחת שבה נדמה לי שהמחאה בכל זאת מובנת. זה קורה במילים: "לאחד הוא נותן כסף כח וכייף ולכם...", אבל מיד היא חוזרת לריקוד החושני והמסר נשכח. 

הנה הביצוע, שכשלעצמו הוא מוסיקלי ויפה. אבל... אבל...

 





האם תרצו לקבל עוד סיפורים כאלה?

אחת לחודש אני שולח לידידי מכתב ובו שני סיפורי שיר,

אם עדין אינכם ברשימה, השאירו שם וכתובת ותצורפו.

 

 

 
*שם:  
*דואל: 


שירם של יהושע סובול ושלמה בר, כפי שאולי לא שמתם לב אליו.

רמה אחת למעלה | לדף הבית
טוחן מדיה - בניית אתרים