שיר במתנה

כתבו אלי ותקבלו בשמחה, קישור לשעות רבות של תוכניות סיפורי שירים שהגשתי בגלי צהל, ברשת ב' וברדיו צפון.
דואר אלקטרוני
שם

משירת העשבים נעשה סיפור

בשנת 1976 העלה תיאטרון "בימות" את המחזה 'מסעות בנימין השלישי', שנכתב על פי מנדלה מוכר ספרים. הסופר נולד ליד מינסק (בלארוס) ולמד בין השאר בוילנה (ליטא). את העלילה בנה על פי היכרותו עם קהילות היהודים בשתי ערים אלה.

 

השירים במחזה נכתבו על ידי נעמי שמר, והיו ללהיטים בזכות עצמם. בנוסף לשירת העשבים, כולנו מכירים גם את סימן שעוד לא הגענו (ששרו גם "הכל עובר חביבי") פירות חמישה עשר (שלג על עירי) ועוד. עבור נעמי שמר שהוריה הגיעו מוילנה, היתה לעיר משמעות רבה. כמו שאמרו לי רותיק נוסבאום וללי שמר, אחותה ובתה: "שלג על עירי, שירת העשבים, כולם מספרים את סיפורה של קהילת וילנה". 

 

ב-29.7.18 נצא לטיול סיפור ושיר אל הארצות הבלטיות. אחד המקומות בהן נבקר היא וילנה, ממנה באה משפחתה של נעמי שמר, שכאמור, היתה לה השפעה גדולה על יצירתה. בנוסף נשיר גם משירי לאה גולדברג ליד ביתה בעיר קובנה, השנה גילינו את הבית בו נולד נחצ'ה הימן בריגה, וגם שם נבקר (ונשיר!), ואת שיר הפרטיזנים נשיר ממש בחצר בוילנה שם קרא אותו הירש גליק לידידיו בפעם הראשונה

עוד על הטיול קראו כאן.

 

הנה סיפור "שירת העשבים"

 

 

 

 

 

כולנו שרים את שירת העשבים. הידענים אף מצטטים את רבי נחמן מברסלב שנתן את ההשראה לנעמי שמר (יש שירונים מכובדים בהם נכתב ממש "מילים: רבי נחמן מברסלב"...). אולם השאלה המעניינת היא, מנין בא לרבי נחמן הרעיון המיוחד הזה, שלכל עשב יש ניגון? בזאת האירה עיני הגב' נעמי אדד, מחנכת עתירת מעש, פעילה ב"צו פיוס", מיוזמות המדרשה התורנית לכלל הציבור בעיר חדרה ועוד מעשים טובים.

הגב' אדד באה אלי עם השאלה הזו כשנפגשנו טרם הופעתי בבית הכנסת שלה בחדרה, באחד הט"ובישבטים שעברו. בראותה את מבוכתי הנמיכה נעמי קולה ממתיקה סוד: "מיעקב אבינו!" לחשה כמבקשת שישאר בינינו. "בוא נלך אחורה" הזמינה אותי לסיור שבסופו חזרנו אל נעמי שמר אבל אחרת לגמרי.


                                                                        
 

(שער חיבורו החשוב של ר' נחמן 
                                                                     ממנו ההשראה לשירת העשבים)

 

 הכל התחיל כשתשעה בני יעקב המומים חזרו מפגישה עם סגנו של אובמה (או פוטין) של הימים ההם, וסיפרו לאביהם את כל המוזרויות שתקפו אותם בדרך. בין השאר נאלצו גם לבקשו לאפשר לבנו האהוב, בנימין, להצטרף למסעם חזרה מצרימה. יעקב נתן להם עצה רחבת לב: "זֹאת עֲשׂוּ, קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם, וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה:  מְעַט צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים" (בראשית פרק מג' 11). "זה המקור - אמרה נעמי אדד - מכאן זה הגיע, מ "זמרת הארץ"

איזה פירוש אתם מכירים לביטוי "זמרת הארץ"? נכון, זמורות, ענפי הגפן, אבל בואו נראה איך פירש רש"י את הביטוי הזה, ומה אמר אבן עזרא. כן שניהם, וממש באותה תקופה, הביאו פירוש שונה לגמרי ממה שנדמה תחילה. כך כתב רש"י: "שהכל מזמרים עליו כשהוא בא לעולם", אבן עזרא היה עוד יותר מפורש: "מִזִּמְרַת - מגיזרת זמירות". והנה הגילוי, יעקב התכוון שיקחו איתם לסגנו של פרעה, זמירות. שירים.

 

 

ואיך נדע שזה מה שהיה לנגד עיני רבי נחמן? הנה מה שכתב בעצמו: "וזה סוד קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם... כי יעקב אבינו, כששלח את בניו עשרת השבטים ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ-ישראל". איזה יופי.

 

ואם ניגונים יש לעצי הארץ, מדוע לא שירה לעשבים? אכן, עכשיו יכול רבנו נחמן לשיר "ומשירת העשבים נעשה ניגון". וממנו יכולה נעמי שמר לשיר "כמה יפה ונאה כששומעים השירה שלהם".

(משמאל, בול לזכר ר' נחמן מברסלב)

 

 

 

 

מי שהכיר לנעמי שמר את החיבור של רבי נחמן מברסלב היה שלמה ניצן, לו הוקדש השיר. ומוסיף אספן סיפורי הזמר, עמנואל עמיבר: "כשנשאלה נעמי שמר מאין המנגינה הנהדרת ענתה: "מיד כשקראתי את דברי רבי נחמן מיד היו לי המילים בהריון יחד עם המנגינה".

 

"מה שיפה – סיכמה נעמי אדד – שבסוף השיר, החזירה נעמי שמר את הזמירות לארץ ישראל. הן יצאו ממנה למסע מצרימה עם בני יעקב, הרחיקו נדוד עם רש"י ואבן עזרא, ורבנו נחמן, ועם נעמי שמר, בבית האחרון של שירה, חזרו לארץ: "וכשהלב מן השירה מתמלא, הוא משתוקק אל ארץ ישראל".

 

 




אספתי כמה ביצועים (מתוך רבים, רבים) לשיר.

 

ותחילה, הביצוע המקורי, המאד-בלתי-מוכר של צוות ההצגה מסעות בנימין השלישי (1976):

 

 

 

 

והנה הביצוע שאולי הוא זה שהוציא את השיר למרחב, נעמי שמר בתקליטה "על הדבש ועל העוקץ" (1981)

 

 

 

 

וכאן ביצוע מיוחד ושונה. אלברט עמר ו"המדרגות" מבצעים את שירת העשבים ב"ערב הפיוט הגדול" שנערך על ידי בית הלל, במסגרת פרוייקט "ידידי השכחת?", תל-אביב 2010 (כל הזכויות של בית הילל והמחברים).

 

 

 

 

ועוד בכיוון הפיוטי, שולי רנד



 





האם תרצו לקבל עוד סיפורים כאלה?

אחת לחודש אני שולח לידידי מכתב ובו שני סיפורי שיר,

אם עדין אינכם ברשימה, השאירו שם וכתובת ותצורפו.

 

 

 
*שם:  
*דואל: 



רמה אחת למעלה | לדף הבית
טוחן מדיה - בניית אתרים