שיר במתנה

כתבו אלי ותקבלו בשמחה, קישור לשעות רבות של תוכניות סיפורי שירים שהגשתי בגלי צהל, ברשת ב' וברדיו צפון.
דואר אלקטרוני
שם

יותר מזה אנחנו לא צריכים



(אם ההקלטה החלה להישמע אוטומטית, ניתן להפסיקה ולהפעילה באמצעות כפתורי הנגן. וסליחה על הטרחה)




הסיפור הזה מתחיל כמו סיפור...
היה היו שלושה חברים, יחד בשומר הצעיר, יחד בגרעין לנח"ל. כשהתגייסו התרחקו, אחד הלך עם הגרעין, השני המשיך לקצונה ומשם עבר לשריון, והשלישי התקבל ללהקת הנח"ל. בששת הימים נפל האחד, בדאגתו לשני כתב השלישי שיר: "...ותן לשוב ולראותו".

אבינעם קורן, זה שהלך ללהקת הנח"ל: "האמת היא שבמשך שנים נמנעתי מלספר את סיפור השיר הזה. כל כך הרבה אנשים פנו אלי ואמרו שהם מרגישים שהשיר נכתב עליהם, כל כך הרבה סיפרו לי שעל המצבה של יקיריהם חרטו שורות מתוך השיר, שלא רציתי לקלקל להם את האינטימיות עם השיר."

השיחה הזו עם אבינעם קורן, התקיימה במסגרת ראיון עם גבי זוהר ואתי ב"רדיו ללא הפסקה", ביום הזכרון בשנה שעברה (2012). היה זה כחצי שנה לאחר שחרור גלעד שליט, שבמהלך תקופת שביו קיבלו השורות "שיחזור שוב לביתו" משמעות חדשה. קורן הרגיש אז שזה הזמן לספר גם ברדיו על הדמויות שמאחורי שירו: "השיר כתוב עבור שני אנשים, שני חברים טובים מאד שלי, לאחד, אליעזר גרונדלנד (בתמונה משמאל) קראנו, לֶשקֶה. הוא נפל ביום הראשון של מלחמת ששת הימים בסנהדריה בירושלים. לשקה היה אנטי חייל. אחד שאוהב שירים שהחלומות שלו בכלל לא השתלבו בחיי לוחם. החבר השני הוא יוסף ריין, שקראנו לו יוסקה. גם הוא מהגרעין, והוא כן הלך לקורס קצינים ולחם במלחמת ההתשה. ראיתי אותו במלחמת ההתשה יורד לתעלה ופשוט דאגתי. ולכן השורה שיתנו לנו לשוב ולראותו. כתבתי את השיר כזכרון ללשקה שנפל וכתפילה ליוסקה שיחזור."

הנה, למעוניינים, קישור להקלטת התוכנית:השבוע, שנה אחרי שידור אותה התוכנית, התקשרתי ליוסקה שנזכר: "זו היתה תקופה נוראה, מלחמת ההתשה, עם ההודעות הקבועות ברדיו על הנופלים. בסוף התיכון כשהיינו מצטלמים, היתה בדיחה קבועה, היינו אומרים זו תמונה יפה ל-'נפל על משמרתו'. חיילים היו יורדים לתעלה ואחר כך היינו קוראים עליהם כתבות בעיתון. אז אבי - בתנועה אף אחד לא קרא לו אבינעם - ראה אותי במדים יורד לתעלת סואץ והוא מאד חרד והוא כתב את השיר. רק לפני כמה שנים נודע לי שזה עלי".

טוב, נח"לאי כותב שיר על שני חברים, כאלה יש הרבה, אבל איך זה פוגש מנגינה? איך זה מגיע לשלמה ארצי? ואיך זה מגיע למימדים של המנון בלתי רשמי לתקופה שלמה?

קורן: "המילים היו אצלי בבטן כמה שנים, מאז 67, מאז שלשקה נהרג, הן היו אצלי ולא יצאו החוצה. ויום אחד כשישבתי באולפן סרטי רול, עם שמואליק אימברמן, מוסיקאי ובמאי סרטים, פגשנו את החייל הצעיר שלמה ארצי. אמרתי לו שהוא הולך להיות כוכב גדול והוא אמר שהוא בכלל לא מתכוון להמשיך בכיוון הזה, שהוא הולך ללמוד משפטים, שהוא לא יודע איך נעשים כוכב, לא יודע ממי לבקש שירים. אז שמואליק אמר, תשמע, יש לי מנגינה ואבי יושב כאן והוא יכתוב לזה מילים, יתן לך את זה, ותקליט. נכנסתי עם המנגינה לחדר השני והמילים האלה פשוט יצאו החוצה בעקבות המנגינה."

בשנת 1970, כשעדיין משתוללת מלחמת ההתשה בתעלה, כלל שלמה ארצי את שירו בתקליט הבכורה שלו שנקרא פשוט "שלמה ארצי". במהלך אותה שנה, כנראה ביום הזכרון לחללי צהל, הופיע שלמה ארצי עם השיר בטלויזיה העברית הצעירה.
כך זה נראה אז, בגירסה הראשונה:



כעבור כמעט 20 שנה, ב- 1998, חידש שלמה ארצי את השיר. יחד עם בנו, בן ארצי, נתן לו מקצב חדש, צבע אחר ואפילו כמה שינויים בתווים עצמם. את המוצר העדכני הוציא על תקליטור שהכיל חידוש מהפכני לתקופה ההיא, יחד עם השיר היה גם קליפ. השיר תפס מיד והוכחה לזהותו העצמאית החדשה ניתן לראות בעובדה שנכלל במצעד הפזמונים ואף עמד בראשו, למרות שבדרך כלל מופיעים בו רק שירים חדשים, לא מחודשים (ראו באתר ויקיפדיה). הצעד הבא היה בשנת 2000 בהכללת הביצוע החדש באלבום אהבתיהם, שכלל גירסאות כיסוי שיצר שלמה ארצי לשיריו.

הנה הקליפ מאותו התקליטור:


אולם גלגולי השיר לא תמו, כפי שאמר לנו אבי קורן בראיון הרדיופוני, רבים רבים קשרו את השיר לסיפורם. כשגלעד שליט נפל בשבי, היה זה אחד השירים שליוו את המאבק הציבורי להמרצת המהלכים לשחרורו. בהופעות רבות הקדיש שלמה ארצי את השיר לגלעד ומשפחתו, השקופית "תן שיחזור שוב לביתו" עיטרה את המסכים וזכורה במיוחד הופעה ב 5.10.2010, עם התזמורת הפילהרמונית בפארק אשכול, הסמוך לגבול רצועת עזה, עת שר שלמה ארצי את השיר כדי שגלעד ישמע וישמעו שוביו.
מצטער, לא מצאתי תיעוד מקצועי, אך בסרטון הבא ניתן לחוש מה היה שם בפארק, כשהפילהרמונית וארצי ביצעו את השיר:




והנה עוד ביצוע, שלמה ארצי שר לגלעד שליט בקיסריה, כשברקע השקופית:


בערבו של היום בו שודר הראיון שלנו עם אבינעם קורן ברדיו תל אביב ללא הפסקה, התקשר אלי נרגש אדם שהציג עצמו בשם גדעון: "אני אח של לשקה, שנים אני מכיר את השיר ולא עלה על דעתי שהוא נכתב על אחי. עזור לי ליצור קשר עם אבי קורן, אני חייב לדבר איתו". הקשר נוצר, התודה נאמרה וההתרגשות גם. הבוקר, שנה אחרי הראיון ההוא, וקצת לפני יום ירושלים שהוא גם יום השנה לנפילת לשקה, יצרתי קשר עם יוסף ריין כלומר, יוסקה:
האם ידעת שהשיר עליך?
"לא. שמעתי על כך רק בשנים האחרונות, אולי לפני ארבע שנים. זה מאד מרגש, כי השיר מאד מרגש, אהבתי את השיר גם קודם, כשזה שויך אלי זה מאד שימח אותי."
מה זה עושה כשפתאום מתברר לך ששיר גדול כזה נכתב עליך ואליך?
"זה עושה צביטה בלב וזה מחזיר אותי לשנים שרציתי לשכוח."





האם תרצו לקבל עוד סיפורים כאלה?

אחת לחודש אני שולח לידידי מכתב ובו שני סיפורי שיר,

אם עדין אינכם ברשימה, השאירו שם וכתובת ותצורפו.

 

 

 
*שם:  
*דואל: 



רמה אחת למעלה | לדף הבית
טוחן מדיה - בניית אתרים