שיר במתנה

כתבו אלי ותקבלו בשמחה, קישור לשעות רבות של תוכניות סיפורי שירים שהגשתי בגלי צהל, ברשת ב' וברדיו צפון.
דואר אלקטרוני
שם

למען אחי ורעי

בדצמבר 1985 חגג קיבוץ יפתח יובל 50 ל-"חבר לשם כבוד" פרופסור ויקטור בריילובסקי (בתמונה משמאל), אסיר ציון ומסורב עליה שהיה אז עדין במוסקבה. כחלק מהמאבק לשחרורו ועלייתו ארצה, אומץ בריילובסקי, לימים ח"כ וסגן שר, על ידי הקיבוץ שלי, קיבוץ יפתח שעל גבול הלבנון. החגיגה כללה ברכות, נאומים, שיחת טלפון מרגשת עם בריילובסקי עצמו ושירה עם שרהל'ה שרון. רק שנתיים קודם לכן נסעה מלכת השירה בציבור ומי שהובילה את תכניות השירה הראשונות בטלויזיה, לברה"מ, והופעותיה עוררו גלי התרגשות שם וכאן. למסיבת יום ההולדת וערב השירה לבריילובסקי, הציעה שרהל'ה שרון שנקרא "למען אחי ורעי".

למען אחי ורעי

השיר "למען אחי ורעי" נכתב על ידי שלמה קרליבך (1939 – 1994). על קרליבך סופר ונכתב רבות ולא נאריך כאן. המתעניינים מוזמנים לגלוש לערכים על שמו בויקיפדיה, ובחב"דפדיה. הרב שכונה "הרבי המרקד" קירב לבבות ליהדות באמצעות שיריו והופעותיו. הוא יצר זרם בשירה החסידית ובזמר העברי, היה אחד הכותבים הבולטים בפסטיבלי הזמר החסדי בשנות ה- 70-80 ולקח חלק גם במאבק למען יהודי ברה"מ. לשיר למען אחי ורעי היה תפקיד מרכזי במאבק זה.

"למען אחי ורעי" הוא חלק מפסוק ח' בפרק קכ"ב בתהילים. הפרק ובו תשעה פסוקים בלבד, נתן ממילותיו לנואמים, מנהיגים, עיתונאים, אמנים, וכמובן, למלחינים. שירים רבים ומוכרים מבוססים על פסוקיו, ביניהם, "שמחתי באומרים לי בית יהוה נלך" (פסוק א') "עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים" (פסוק ב'), "ירושלם הבנויה כעיר שחברה לה יחדיו" (פסוק ג'), "שאלו שלום ירושלים" (פסוק ו'), "יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך" וכאמור, "למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך" (פסוק ח') שהולחן כמה וכמה פעמים.


השיר בלחנו וביצועו של ר' שלמה קרליבך, הופיע לראשונה על תקליט בשנת 1974, בהקלטת הופעה חיה במועדון "צוותא" התל-אביבי (בתמונה משמאל). הימים להטו במאבק למען "יהדות הדממה" והשיר היה מיד לאחד מהמנוני המחאה. למען אחי ורעי הושר בהפגנות, תקליטים עם ביצועיו הוברחו מעבר למסך הברזל, שמו ניתן ככותרת לספרים, עצרות הזדהות, כתבות עיתונאיות ואינספור ערבי שירה, כדוגמת זה שתואר לעיל. השיר בוצע על ידי מבצעים רבים, הונצח בתקליטורים וסרטים שרבים רבים מהם נמצאים באתרי הרשת השונים.

השיר והמאבק למען יהדות ברה"מ
הביקורים בברה"מ בשנים ההן היו מסוכנים, ה-ק.ג.ב. היה בכל פינה, אנשים הלשינו זה על זה, משפטים והגליות היו לשגרת יומיום, ובתוך מציאות זו ניסתה מדינת ישראל לפעול לעידוד רוחם של היהודים, ולשמירת הקשר איתם. ישראלים לא הורשו להיכנס לברה"מ, אלא בהזדמנויות נדירות למדי, פסטיבלים בינלאומיים, משחקי ספורט ותערוכות, כדוגמת יריד הספרים הבינלאומי שעליו יסופר בהמשך. שאר הקשרים התבצעו באמצעות בעלי דרכון זר, ישראלים ואחרים, כדוגמת הרב שלמה קרליבך, אזרח ארצות הברית.

מספר חיים בומש, מנהל ישיבת ההסדר בקרית שמונה, האוסף את סיפורי הרב קרליבך, מבצע את שיריו ומעלה בימים אלה ערב לציון יום פטירתו: "הרבי היה מעורב במאבק ההתעוררות היהודית, הוא נסע והופיע שם כשה-ק.ג.ב. עוקב אחריו. כמה שירים שכתב נקשרו למאבק הזה ובהם עוד אבינו חי ו-למען אחי ורעי".