שיר במתנה

כתבו אלי ותקבלו בשמחה, קישור לשעות רבות של תוכניות סיפורי שירים שהגשתי בגלי צהל, ברשת ב' וברדיו צפון.
דואר אלקטרוני
שם

"חושו", "טושו", או אולי, "טוסו", מה נכון ולמה

כמה חגיגות

"בשבת חנוכה, 27 בדצמבר 1913, יצא וֶדרין מביירות למקווה ישראל. בנתיב קו החוף נתקל ברוח מערבית עזה שעיכבה את טיסתו וגרמה לצריכת דלק יתרה. ודרין זיהה מול יפו ספינת מערכה צרפתית והונחה בעזרתה לנחות על שפת הים, על יד הבנק העברי שאצל בית החולים שער ציון, לאכזבתם של הרבבות שהמתינו במקווה ישראל". כך (עם השמטות קלות) מתאר את הנחיתה הראשונה של מטוס בארץ, הדר' דב גביש בספרו ציפור האדם באופקנו (הוצאת יד בן-צבי 2003 עמ' 26).

 

         

                         (התמונה מהספר ציפור האדם באופקנו)

כמה עמודים קודם לכן, הוא מתאר פן אחר של התקדמות עולם התעופה והגעתו אלינו: "פלא הטיסה הציב אתגר לשוני למחדשי השפה העברית. כשהופיעו המטוסים הראשונים והטייסים נקראו מעופפים, יצר אליעזר בן יהודה את המונח אווירון" (שם עמ' 2).

 

בשבוע שבו נכתבים דברים אלה (סוף דצמבר 2013), מציינים אצלנו שני מועדים, את יום הולדתו ה- 155 של אליעזר בן יהודה (בצילום משמאל מאתר ויקיפדיה), ומאה שנה לנחיתה הראשונה בארץ. התפתחות הטיסה חלה ממש במקביל להחייאת העברית, עמדה על כך גם עורית בוגר בעבודתה האקדמית על התפתחות מונחי התעופה בעברית (אוניברסיטת תל-אביב המחלקה לתרבות עברית). עם חידוש העברית חלה גם תחייתו של הזמר העברי, הנה, לפני כחצי שנה, ציינו 130 ללידת חושו אחים, חושו, שהוגדר על ידי אליהו הכהן ודן אלמגור כשיר הלכת הביל"ויי הראשון, או כשיר הראשון שהושר בשירה בציבור ברחובות ירושלים.

 

מה יפה ששיר זה, חושו אחים חושו, הוא גם השיר התעופתי הראשון. השיר שהביא לשפתנו את הביטוי "טיסה" (גם אם בהטיה קלה). כפי שנראה, היה לזמר העברי תפקיד בהשרשתם של מונחי תעופה נוספים.

 

כיצד נולד השיר

בהרצאה שנשא אליהו הכהן על תולדות השירה בציבור, (בכנס מי אני שיר ישראלי 10.6.2013) סיפר על הולדת השיר: "באביב 1883, הוזמנה חבורת בילויים לחוג את סדר הפסח הראשון שלהם בארץ בביתו של אליעזר בן יהודה בירושלים. בתום סעודת החג, לימד אותם יחיאל מיכל פינס את השיר החדש "חושו אחים חושו", שחיבר לכבודם כדי שיהיה להם מה לשיר בעברית. את המנגינה הם הכירו עוד ברוסיה. רק סיימו ללמוד את השיר, פרצו כולם, כעשרים איש, בשירה סוערת מן הבית בנחלת שבעה והחלו לצעוד ברחוב יפו כשהם סוחפים אחריהם תושבים מן השכונה ועוברים ושבים, שהצטרפו אליהם לשירה בציבור.

המעמד היה מרגש כל כך, עד שאחד הביל"ויים, בורוכוביץ', נכנס ממש לאקסטזה... "התרגשו הלבבות, התלהבו הנשמות, ואש נשקה בבורוכוביץ וישלך כובעו מעל ראשו כדרוויש ויזעק: ארץ, ארץ, ארץ, אלפיים שנה לא שמעה אוזנך לשון עברית חיה, ומלוא קומתו נפל ארצה ויישק עפר הקודש".

 

על יחיאל מיכל פינס כותב דר' נתן שחר, בספרו רחב היריעה שיר שיר עלה נא (הוצאת מודן עמ' 36) שהיה מחלוצי הציונות הדתית ועלה לארץ ב- 1878 כנציג קרן מונטיפיורי. הוא פעל יחד עם אליעזר בן יהודה וסייע רבות לביל"ויים. על שמו כפר פינס. עוד מציין שחר: "על פעילותו המוזיקלית לא ידוע הרבה לבד מזאת שחיבר את המילים לשיר חושו אחים חושו".

 

מבט נוסף על עובדות חייו של יחיאל מיכל פינס מגלה שגם לו היו השנה ציוני דרך עגולים. הוא נולד בדיוק לפני 170 שנים (בשנת 1843), ונפטר לפני 100 שנים, באותה השנה בה החלה התעופה בארץ.

 

הנה השיר כפי שהופיע בשירון שירי ציון, בשנת 1902. (הצילום מהספר שיר עלה נא).

 

 

את סיפורו של השיר הביאו (עם תוספות ושינויים קלים) אליהו הכהן ודן אלמגור, בסדרת הטלויזיה המיתולוגית שרתי לך ארצי (1974-77). הנה הקטע מאותה התכנית בו מספר דן אלמגור אודות כתיבת השיר, מבצע הזמר אילקה רווה:

 

 

 

על הביטוי "טושו" ועל המצאת ה"טיסה"

מן הדברים שאומר דר' דן אלמגור, מובן שהיתה בשיר גם התלוצצות קלה והמילה "טושו" באה כמשחק מילים המתכתב עם המילה "חושו". חריזת שתי המילים והעובדה שהטיסה טרם נודעה אז בעולם, הביאו לטעות בהגיית המילה "טושו" ואף בהבנתה. במקורה נכתבה המילה בשין שמאלית, ובזמר השתרשה בשין ימנית. הביטוי השגוי הביא לפרשנות כאילו משמעות המילה היא קריאה לנטוש את הגולה (יעקב לרר, מוזיאון ראשון לציון בראיון איתי).

 

מקור המילה "טושֹו" הוא בספר איוב ט' 26: "כנשר יָטוּשׂ עלי אוכל" והכוונה היא בדיוק למושג התעופה המודרני, כפי שמגדיר זאת אבן שושן במילונו: "טושֹ: טשֹ, עף, השֹתער אגב מעוף".

 

מענין שגם המשך התפתחות ביטויי הטיסה בשפתנו מגיע מן הזמר, כפי שמציין זאת דר' דב גביש (גילוי נאות, דב, שהבאתי ועוד אביא מדבריו הוא גיאוגרף, חוקר תולדות התעופה ובעבר, אוצר ארכיון צילומי האויר של האוניברסיטה העברית, והוא גם דודי, אחי-אבי). המקום בו – על פי דב גביש - התחלפה השין הימנית באות ס' הוא בשיר הילדים שהגיע ארצה בתום מלחמת העולם הראשונה "בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת" (על שיר זה סיפרתי בפינתי הרדיופונית בתכניתו של שמעון פרנס, ואת תמליל השיחה תוכלו לקרוא כאן).

 

"בשנת 1919 כתב לוין קיפניס שיר ראשון לאווירון "אווירון, אווירון עופה נא לשמי הרום". רד אלינו אווירון של חינגה סמילר ופניה שלונסקי וגמן, נכתב כעשר שנים לאחר מכן". עוד מציין דב גביש שכשעמד ביאליק בראש ועד הלשון העברית, היה זה הוא שהציע את המילה 'מטוס'. הנה הכל חוזר לשירים או למשוררים...

 

במאמרו על שירת המושבות (אתר מט"ח), בתארו את תופעת אימוץ השירים להמנונים מקומיים, כתב אליהו הכהן: "מושבת הבילויים גדרה בחרה ב"חושו אחים חושו" משום שמילותיו נכתבו והותאמו ללחן על-ידי יחיאל מיכל פינס, פטרון הבילויים בארץ, והשיר הושר לראשונה בפי חבורת בילויים, וכך נפוץ בארץ".

 

 ולסיום, אולי פעם ראשונה בהיסטוריה, שהשיר מבוצע בשלמותו. כפי שראינו בצילום שלמעלה משירון שירי ציון, הכיל השיר בתים רבים שבדרך כלל איננו שרים. באה נגה אשד, ובערב שירה מטעם זמרשת, הייטיבה עם השיר וביצעה את כל בתיו.

 

 

בימים אלה עיבדנו אירוע סיפורי שיר, אודות מאה שנות תעופה. אבי משה-סגל, אוצר מוזיאון חיל האויר מספר את סיפורי התעופה ואני מנחה שירה ומספר על מה מאחורי השירים.

ניתן לבקש פרטים ולהזמין מכאן.





האם תרצו לקבל עוד סיפורים כאלה?

אחת לחודש אני שולח לידידי מכתב ובו שני סיפורי שיר,

אם עדין אינכם ברשימה, השאירו שם וכתובת ותצורפו.

 

 

 
*שם:  
*דואל: 



רמה אחת למעלה | לדף הבית
טוחן מדיה - בניית אתרים