שיר במתנה

כתבו אלי ותקבלו בשמחה, קישור לשעות רבות של תוכניות סיפורי שירים שהגשתי בגלי צהל, ברשת ב' וברדיו צפון.
דואר אלקטרוני
שם

זמזם את החיים

שמעון, אתה מכיר את זה שסיפור, או סרט, מתחילים בכיוון אחד ופתאום הגיבור, או הצופה מוצאים עצמם במשהו אחר לגמרי? יש הרבה ספרי ילדים כאלה, עמי ותמי, הולכים ביער תמים, פוגשים  אישה והעסק מסתבך. הרבה מסרטי היצ'קוק היו בנויים ככה, מזימות בינלאומיות למשל, אדם תמים נוסע ברכבת, פוגש אישה והעסק מסתבך. ככה גם השיר שבחרתי היום. מתחיל תמים, פתאום פוגש אישה והעסק מסתבך.

השיר שלנו היום מתחיל עם עיסוק ב"זמן", עובר ל"שקד", ואז מגיע לאישה והכל מקבל משמעות חדשה. והשיר, נכון, זמזם את החיים. הגששים, יוסי בנאי, יאיר רוזנבלום. ואגב זו בקשה של מאזין לטפל בשיר הזה. כולכם מוזמנים לכתוב אלי ולבקש.

עכשיו תראה, על יוסי בנאי מצאתי פסוק בויקיפדיה: "הקפיד ביצירותיו על רמה גבוהה שלא כללה מילים וביטויים גסים." וזה בדיוק מה שאנחנו מחפשים פה בפינה שלנו. את הרמיזות, את האמירה המוסווית, את הגילוי ש"היי, יש כאן משהו מתוק", ויוסי בנאי היה אלוף בזה. גם בשירים שכתב, וגם באלה ששר משל אחרים. תראה איזה עידון, "כשזללתי פרי גן עדן תחת חולצתה", איזו שפה, איזה נקיון, ואיך קוראים לשיר? "אני פרחח" (ז'ורז' ברסאנס בתרגום דן אלמגור), ואפילו כשהוא שר (בשיר של אותם יוצרים) "בלי גסויות קשה לחיות", הוא עושה זאת בעידון.

וגם במערכונים שלו. איך אומרת גברת קרקר לאדון קרקר: "לי אף פעם לא הבאת טורקי קטן", זה - כמו שנאמר במערכון אחר - משפט רב משמעי מאד. אבל נקי, נקי.

אז הנה השיר שלנו להיום. "אומרים שמה שלא עושה הזמן, אפילו שכל לא עושה". תמים נכון? שיר על חכמת חיים, על גבול הפילוסופיה, בואו תקשיבו ילדים. ואז "זמזם תזמן הזמן הוא כמו שקד", הזמן הופך לשקד ואז זה מתחיל להתחמם. פתאום השקד מקבל משמעות: "תבחר שקד אחד עם כל הלב, לטף אותו מעט ביד, הַפשיט אותו מהקליפה יפה" והמאזין אומר לעצמו "הלו, זה רדיו? על מה מדברים פה?" אבל השיר מרפה את המתח "שקד הלא זה כמו תינוק" היה נדמה לך שרמזו לך משהו, אבל זה היה רק בראש שלך. הוא בונה את השיר ומחזר אחרינו כמו שהוא בונה את החיזור.

כי הנה מגיע הדבר שלשמו התכנסנו: "זמזם שקד, שקד זה כמו אשה. ואם יוצא לך לתפוס אשה אל תתנפל כמו נמר, תקח ת'זמן שלך זה לא בושה, היא לא תברח, אל תמהר" שמעון, זה ממש מדריך לחיזור מאת גבר חר...זן, "תזרוק חיוך שובב, חכה מעט, תלחש לה סוד על הצוואר, זמזם אותה נכון, שלא תבעט, תטעם טיפה מכל דבר". וזה ממשיך בכיוון שאם היינו אומרים אותו במילים אחרות השיר היה נפסל לשידור: "קלף אותה כמו פרי, כמו דובדבן... עזוב ת'גב ורד ל... קורקבן". ולא נשאל מה כבר חלף לנו בראש.

ותוספת שמעון פרנס: יוסי בנאי ישב אצל סורמלו ואכל שקדים במי מלח, אכל ואכל במהירות, אמר לו סורמלו, "היי מה זה, שקד אוכלים לאט, מלטפים אותו, מקלפים אותו, כמו אישה". ועל זה כתב יוסי את השיר, רצה לכתוב "מזמז את החיים" אבל לא רצה להיות גס מדי וכתב "זמזם את החיים".

 

יאללה, לא יכול יותר, בוא נשמע. הגששים מתכניתם השישית "אופסייד סטורי" 1974, יוסי בנאי ויאיר רוזנבלום, זמזם את החיים. ורק עוד שניה, עוד שאלה קטנה שמעון, קח את המילה "זמזם" וקרא אותה אחורה, מה קיבלת?

יפה. כל הכבוד.

עונג שבת שלום לך ולמאזינים.

 

 

הנה קישור להקלטת התכנית, ואחריה הגששים בשיר, זמזם את החיים.

 

<cke:embed src="http://www.icast.co.il/ICastPlayer1.swf" flashvars="mp3=http://pod.icast.co.il/a4ee7254-4ee1-4cee-ae62-57458d072d38.icast.mp3&IndexID=463440&name=זמזמם את החיים מהסוף להתחלה quality=" high"="" wmode="transparent" bgcolor="#ffffff" width="410" height="50" name="ICastPlayer1" align="middle" allowscriptaccess="sameDomain" allowfullscreen="false" type="application/x-shockwave-flash" pluginspage="http://www.macromedia.com/go/getflashplayer">

 


רמה אחת למעלה | לדף הבית
טוחן מדיה - בניית אתרים