שיר במתנה

כתבו אלי ותקבלו בשמחה, קישור לשעות רבות של תוכניות סיפורי שירים שהגשתי בגלי צהל, ברשת ב' וברדיו צפון.
דואר אלקטרוני
שם

ואני והוא ואחותי רוחמה

 כשנולדה רוחמה היא כלל לא היתה אחות, בעצם, אפילו אישה או אהובה לא היתה. זה היה בערך בשנת 900 לפני הספירה, עם הקרע בעם ישראל. שלמה המלך מת, רחבעם הומלך תחתיו אך משהודיע על הטלת מיסים כבדים, הודיעו לו שאר שבטי ישראל: "מַה לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי " (מלכים א' י"ב 16). פרשו והמליכו עליהם את ירבעם. כאן נכנס לתמונה הנביא הושע שפעל מול המלך ירבעם, וכאן גם מופיעה לראשונה רוחמה.

 

ותחילה, דווקא "לא רוחמה"

הושע ניבא נבואות זעם על עתיד האומה שנקרעה. לבתו למשל, קרא בשם (המוזר יש לומר) "לא-רוחמה", לבנו קרא (גם זה לא ממש מזמין) "לא-עמי", והכריז בשם ה': "כִּי לֹא אוֹסִיף עוֹד, אֲרַחֵם אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל" (הושע א' 6).  אך מיד בתחילת הפרק הבא, נתן תקווה שניתן עדיין לאחות את הקרעים בין הממלכות: "אִמְרוּ לַאֲחֵיכֶם, עַמִּי, וְלַאֲחוֹתֵיכֶם, רֻחָמָה" (שם פרק ב' 2). ובעברית מדוברת, תגידו לאחיות שלכם שעוד יבואו רחמים מה'. כלומר, תחילתה של רוחמה כלל איננו בשם נשי.

 

והנה מופיעה האחות רוחמה

השלב הבא בגלגולה של רוחמה לאישה, אם ואחות, היה אצל יל"ג, יהודה לייב גורדון (משמאל), המשורר הוילנאי בן המאה ה- 19, שכתב ב- 1881 תגובה לפרעות ה"סופות שבנגב". בתגובתו קרא יל"ג לצאת מאירופה (אבל חס וחלילה לא לישראל. על הכוונת שלו היתה אמריקֶע), הוא לקח את  דברי הושע והמיר את הקריאה לאחיות המרוחמות ב"אֲחוֹתִי רוּחָמָה": "מה תתייפחי, אחותי רוחמה... לא לך החרפה כי אם למענייך" (זאת בשיר שכתב יל"ג וגם שמו, כשם שירה של נעמי שמר, "אחותי רוחמה").

 

רוחמה אחותי לנעמי שמר

הנה נוצקה הדמות, ממנה שאבה נעמי שמר את ההשראה לנערה ששמה רוחמה: "כבר מזמן רציתי אחותי רוחמה, לומר לך מילים חמות / לא היה בי כח רוח בי לא קמה, לשיר לך כמו שלמה...". הקישור לשלמה הוא אסוציאציה פרטית של נעמי שמר. האהוב בשירה, שר לרוחמה פסוק בהשראת שיר השירים (ה' 13) שם מתארת אהובה את אהובה: "לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם... שִׂפְתוֹתָיו, שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת, מוֹר...". ומכאן קצרה הדרך אל: "מור וקימנון כל מיני בשמים" שכתבה נעמי שמר.

 

 

 

השיר אחותי רוחמה הופיע באלבום "הגשש החיוור בשירי נעמי שמר" משנת 1979.

 

לא קלה היתה דרכם של הגששים לתקליט שלם משירי נעמי שמר. הוא היה תוצאה ישירה של שיר אחר ששרו הגששים, ובכלל לא משל נעמי שמר. היה זה מים לדוד המלך שהביא את המחברת לכתוב לשלישיה תקליט שלם. כתבתי על כך בהרחבה בסיפורו של השיר.

הנה קישור לסיפור.  

 

עוד גלגול אחד

והנה, התרחש עוד שלב אחד שחזר להוציא את "רוחמה" מהיותה נערה, ובגלגול הזה היתה לישוב. זה החל ב- 1911, עת הוקמה חווה חקלאית שזה היה שמה. ארבע פעמים נפלה רוחמה וחמש פעמים קמה עד שהיתה לקיבוץ פורח. בדברי ימי היישוב יש התלבטות איזה פסוק מספר הושע נתן  את ההשראה לשמו, האם מפרק ב' "וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ, וְרִחַמְתִּי אֶת לֹא רֻחָמָה", או מפרק ג': "ואמרתם לאחותיכם רוחמה". מה שלא יהיה, משני הפסוקים הגיעו הדברים אל יל"ג וממנו אל נעמי שמר ואל רוחמה שלה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ועכשיו להקלטה

לחצו על התמונה והאזינו לגששים בשיר אחותי רוחמה מאת נעמי שמר (ברשת לא נמצא ביצוע מצולם שלהם!)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סיפור "אחותי רוחמה" מופיע בספר "בשביל השירים", שבו צילומי אויר של דובי טל ("קו האופק", אלבטרוס צילומי אויר) וסיפורים שלי אודות שירים לאורך שביל ישראל.

כאן תוכלו לדפדף בספר 

וכאן תוכלו לרכוש אותו

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 





האם תרצו לקבל עוד סיפורים כאלה?

אחת לחודש אני שולח לידידי מכתב ובו שני סיפורי שיר,

אם עדין אינכם ברשימה, השאירו שם וכתובת ותצורפו.

 

 

 
*שם:  
*דואל: 



רמה אחת למעלה | לדף הבית
טוחן מדיה - בניית אתרים