שיר במתנה

כתבו אלי ותקבלו בשמחה, קישור לשעות רבות של תוכניות סיפורי שירים שהגשתי בגלי צהל, ברשת ב' וברדיו צפון.
דואר אלקטרוני
שם

ירדה השבת אל קיבוץ גינוסר

השיר "ירדה השבת" מְתַעֵד כנראה אחד לאחד רשמי ביקור מרגש שחווה מְחַבּרוֹ בקיבוץ גינוסר. רותי עזריה מספרת (באתר זמרשת): "רבינוב הוזמן לבקר בקיבוץ גינוסר. לפנות ערב יצא לטייל לכיוון ואדי חמאם שכשמו כן הוא, ואדי היונים, וחזה במאות יונים עפות חזרה לְקִנָן. כשחזר מטיולו כבר ירדה השבת ובקיבוץ קיבלוה בשירים". אכן חמאם בערבית הוא יונה - למרות שנוכחותה נשמטה במתן השם העברי לנחל, נחל ארבל - וממש כמו בשיר, היונים מקבלות את פני השבת: "תַּעֲלֶינָה יוֹנִים מִכִּנֶרֶת הַיָּם, קַבֵּל אֶת רוּחָה הַלּוֹהֶבֶת".

 

יהושע רבינוב (בתמונה משמאל מאתר ויקיפדיה) היה חבר קיבוץ גבת שבעמק יזרעאל. כאידיאליסט עלה לארץ בגיל 18, ושמר על נאמנות לאידיאל הקיבוצי עד יומו האחרון. השיר התפרסם בספרו השני של רבינוב "משעולים לאופק" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1946) ובאותה השנה הולחן על ידי דוד זהבי.

 

על זהבי (בתמונה משמאל) מעיד חוקר הזמר אליהו הכהן: "בדרך הטבע דיברו ללבו שיריהם של משוררים מן ההתישבות העובדת, שטעמו בעצמם את טעמה של עבודת האדמה". אכן, זהבי הלחין שירים רבים למילים של חברי קיבוצים, זרובבל גלעד מעין חרוד (בין השאר שיר הפלמ"ח), רחל מדגניה (השיר, חג, "ניבים דוברים אלי"), חנה סנש משדות ים (אלי אלי, אשרי הגפרור) פניה ברגשטין מגבת (ניגונים) ועוד.

 

המפגש עם חברי גינוסר המקבלים את השבת מתועד בסופו של השיר, תוך שהוא מחבר אותנו עם הנשמה היתרה של המחבר, בצירוף מופלא של תחושת לאומיות המתחברת לכל דבר, ועברית גבוהה, גבוהה: "וַתֵּצֵאנָה בָּנוֹת אֶל הָעֶרֶב זַמֵּר / זְמִירוֹת בְּעֶרְגָּה מְצַלְצֶלֶת".  והסיום המונומנטלי, הדרמטי, האידיאליסטי, הבומבסטי, או איך שלא נכנה אותו: "וְהָיְתָה הָעֶדְנָה בְּבִקְעַת גִּנּוֹסָר / לְנִשְׁמַת עִבְרִיּוּת נֶאֱצֶלֶת".

 

צילום אויר של קיבוץ גינוסר בשנת 1939, (באדיבות ארכיון הקיבוץ).

 

הנאמנות לאידיאל עברה מבחן קשה, בעת הפילוג בתנועה הקיבוצית, בראשית שנות ה- 50. רבינוב נשאר בקיבוץ גבת של הקיבוץ המאוחד, למרות שכמחצית מחבריו עברו והקימו קיבוץ חדש ממש מעבר לכביש, קיבוץ יפעת. במשך זמן מה נותר גם השיר נאמן למקום, עד שאומץ על ידי כל. בכתבה של עדנה בר-אל במגזין "אימגו" (אודות הספר "על האוטופיה" של נעמן כהן על קיבוץ גבת), היא מביאה אירוע בו עדיין שומר השיר אמונים לקו המפלגתי: "בעת קבלת השבת הכריחו את הילדים לשבת בחדר האוכל בנפרד, קבוצת הילדים ממפא"י ישבה בצד ימין של האולם, וקבוצת הילדים ממפ"ם ישבה בצד שמאל. לראשונה לא שרו ילדי 'האיחוד' את השיר ירדה השבת על בקעת גינוסר, כי המחבר, יהושע רבינוב, היה שייך ל'מאוחד'"....

 

והנה הביצוע הנפלא של דפנה ארמוני ולהקה, בעיבודו הקסום של גיל אלדמע, כשברקע קיבוץ גינוסר.

 

 

 

יָרְדָה הַשַּׁבָּת

מילים: יהושע רבינוב

לחן: דוד זהבי

 

יָרְדָה הַשַּׁבָּת אֶל בִּקְעַת גִּנּוֹסָר,

וְנִיחוֹחַ עַתִּיק בְּשׁוּלֶיהָ.

וַיַּעַמְדוּ מִסָּבִיב הֲרָרִים שׁוֹשְׁבִינִים

לָשֵׂאת אַדַּרְתָּהּ הַזּוֹהֶבֶת.

תַּעֲלֶינָה יוֹנִים מִכִּנֶּרֶת הַיָּם,

קַבֵּל אֶת רוּחָהּ הַלּוֹהֶבֶת.

 

נָשְׁקָה הַשַּׁבָּת לְרֹאשׁוֹ שֶׁל הַבְּרוֹשׁ,

לָאֵזוֹב שֶׁבַּסֶּלַע נָשָׁקָה.

וַיְּהִי הַדַּרְדַּר לְשַׁרְבִיט שֶׁל מַלְכוּת

עַל רָמוֹת דְּמָמָה מְרוֹנֶנֶת.

יִמְשֹׁךְ אָז הַתּוֹר בְּקוֹלוֹ הַמָּתוֹק

חֶמְדַּת כִּסּוּפִין מְעַדֶּנֶת.

 

הִרְטִיטָה שַׁבָּת בְּחִנָּהּ הַגָּנוּז

עֵינֵי חַלּוֹנוֹת מִכָּל עֵבֶר.

וַתֵּצֵאנָה בָּנוֹת אֶל הָעֶרֶב זַמֵּר

זְמִירוֹת בְּעֶרְגָּה מְצַלְצֶלֶת.

וְהָיְתָה הָעֶדְנָה בְּבִקְעַת גִּנּוֹסָר

לְנִשְׁמַת עִבְרִיּוּת נֶאֱצֶלֶת.

 

 





האם תרצו לקבל עוד סיפורים כאלה?

אחת לחודש אני שולח לידידי מכתב ובו שני סיפורי שיר,

אם עדין אינכם ברשימה, השאירו שם וכתובת ותצורפו.

 

 

 
*שם:  
*דואל: 



רמה אחת למעלה | לדף הבית
טוחן מדיה - בניית אתרים