שיר במתנה

כתבו אלי ותקבלו בשמחה, קישור לשעות רבות של תוכניות סיפורי שירים שהגשתי בגלי צהל, ברשת ב' וברדיו צפון.
דואר אלקטרוני
שם

שורו הביטו ושירו

חומה ומגדל

ב- 10.12.1936 נפל דבר בתולדות הציונות. בעיצומה של תקופה קשה, ראשית המרד הערבי, מה שקרוי בפינו "המאורעות", עלה על הקרקע, במהלך מהיר של יום אחד, הישוב תל-עמל. החל מבצע "חומה ומגדל". על המבצע עצמו נכתב רבות ולא כאן המקום להרחיבו, המעוניינים מוזמנים לגלוש לערך חומה ומגדל בויקיפדיה. ענייננו הפעם הוא בשיר שנולד יחד עם הישוב. (בתמונה משמאל, תל עמל בימיו הראשונים. מויקיפדיה)

 

זלמן חן

בלילה שלאחר עליית הישוב, שהה בשמירה, במושבה תל צור (נבלעה עם השנים במושבה אבן יהודה), בחור צעיר בשם זלמן חן. לפתע עברה בעמדות ידיעה מפתיעה על הקמת הבזק של הישוב החדש בעמק בית שאן. הצעיר נרגש מהידיעה המסעירה כתב בהתרגשות, לחן ומילים, שכותרתם: "שורו הביטו וראו". ההתרגשות אכן היתה רבה, אך השיר לא "המריא", לא זכה לתהודה ולא הושר על ידי איש מחוץ למושבה הקטנה.

 

זמן לא רב לאחר עליית הישוב וכתיבת השיר, התקיים בתל-אביב כנס גדול של לוחמי ה"הגנה". זלמן חן היה שם וברגע של התרוממות רוח, בבית קפה שבו הסבו כמה עשרות ממשתתפי הכנס, קם ושר את שירו. באין דרך אחרת להפיץ את השיר ניצל המחבר שעת כושר ולימד את היושבים את שירו. הוא ודאי רווה נחת, איש צנוע היה, ולא חשב לדחוף רחוק יותר את שירו.

 

אברהם הרצפלד

עוד זמן עבר, ובאפריל 1937, עלה על הקרקע ישוב נוסף, אף הוא בשיטת חומה ומגדל, היה זה המושב בית יוסף, אף הוא בעמק בית שאן. לטקס העליה על הקרקע הגיעו המונים מכל רחבי הארץ. עד בית שאן, הגיעו הבאים מהמרכז, כמובן, ברכבת העמק. (פרט זה משמעותי להמשך העלילה!). בין הבאים היו שניים שמעולם לא נפגשו עד אז, האחד היה אברהם הרצפלד, מנהיג פועלים, ממקימי ההסתדרות, ולימים חבר כנסת והשני היה... זלמן חן. (גם לעובדה שלא נפגשו, יש משמעות! עוד רגע). זלמן חן ישב בקהל והקשיב לנאומים. נאומים היו "התכנית האמנותית" בטקסים כאלה באותם הימים, אך מה רבתה תדהמתו כאשר עלה הנואם הרצפלד, ולקראת סיום דבריו, הזמין את הציבור לשיר איתו שיר עברי חדש, "שורו הביטו וראו".

 

השיר סחף את הקהל. מששבו האנשים לביתם, העבירו הלאה את "השיר שלמדנו מהרצפלד", אבל איש לא ידע מי כְּתַבוֹ. גם הרצפלד לא ידע. שנים רבות אחר כך המשיך ללמד את השיר ולבצעו בטקסי עליה של ישובים חדשים והביא אותו לכל קצווי הארץ ואף מחוצה לה.

 

איך הגיע השיר להרצפלד?

גם על השיר נכתב רבות, אך בשום ספר או מאמר לא מצאתי תשובה לשאלה שעניינה אותי מאד, כיצד הגיע השיר להרצפלד? מבלי שזלמן חן לימד אותו, ומבלי שזכה לביצוע הולם, וכמובן מבלי שהופיע בשום שירון? תוכלו לקרוא על השיר במקומות רבים, הנה כאן קישור למאמר מלומד ומקיף של אליהו הכהן (במכתב העתי של אהוד בן עזר מס' 332). אך כאמור, איש לא התייחס לשאלה כיצד הגיע השיר להרצפלד ויתכן שהייתי הראשון לפרסם את הסיפור (בספרי "שיר לדרך", עם עובד 2004). אז הנה, התשובה. שמעתי אותה מפי בתו של האיש, רות דרוקס מכפר ורדים, שבמשך שנים סיפר כיצד לימד את הרצפלד את השיר ואני מאמין שאכן זה מה שאירע.

 

"זה היה ברכבת העמק - סיפרה לי רות דרוקס - עדים תיארו כיצד עבר הרצפלד בין קרונות ושאל ביידיש אם יש למישהו שיר חדש שיוכל ללמד אותו. "מי שהציל אותו היה אבא שלי, נתנאל שחור, הוא שלימד אותו את השיר במהלך הנסיעה הארוכה". שמחתי על התגלית, אך לפתע הבנתי שבעצם לא נפתרה התעלומה, "רגע - אמרתי - ממי למד אביך את השיר?". "הוא השתתף בקורס של ההגנה בחורשות משמר העמק ומדריך אחד לימד אותם". נו, כבר ברור מה היתה שאלתי הבאה: "ומי לימד את המדריך? "חבר מכפר יהושע" השיבה. "ומי לימד את החבר מכפר יהושע? - כמעט צעקתי - שאלת את אבא שלך?", "אההה, בוודאי - השיבה - הוא סיפר שישב באיזה בית קפה בתל-אביב ומישהו נעמד שם באמצע ושר להם".

 

וכל נדד השיר שנכתב על עמק בית שאן, מהמושבה תל צור, אל בית קפה תל-אביבי, משם לחורשות משמר העמק ובאמצעות רכבת העמק, חזר לעמק בית שאן ומשם אל כולנו.

 

כילד הספקתי לשמוע את הרצפלד שר את השיר. היה זה בטקס ארבעים שנה לקיבוץ גניגר, שהוקם על ידי סבי וסבתי. הייתי בן 11 ואני זוכר זאת הייטב. כבר אז הבנתי שאני שומע היסטוריה.

 

הנה הרצפלד בכבודו ובעצמו שר את השיר שרבים רבים מייחסים לו את כתיבתו.

 





האם תרצו לקבל עוד סיפורים כאלה?

אחת לחודש אני שולח לידידי מכתב ובו שני סיפורי שיר,

אם עדין אינכם ברשימה, השאירו שם וכתובת ותצורפו.

 

 

 
*שם:  
*דואל: 



רמה אחת למעלה | לדף הבית
טוחן מדיה - בניית אתרים