שיר במתנה

כתבו אלי ותקבלו בשמחה, קישור לשעות רבות של תוכניות סיפורי שירים שהגשתי בגלי צהל, ברשת ב' וברדיו צפון.
דואר אלקטרוני
שם

הנה הוא בא הבה נרימה נס

ותחילה, שאלון קצר:

שאלה ראשונה - איך שרים?

  1. "הָבָה נָרִימָה נֵס וַאֲבוּקָה"
  2. "הִנֵּה הוּא בָא עִם צְבָא חֵילוֹ"
  3. כל התשובות נכונות.
  4. כולן נכונות אבל תתפלאו יש גם אפשרות נוספת.

 

שאלה שניה – על מי נכתב השיר?

  1. יהודה המכבי.
  2. יהושע בן-נון.
  3. דוכס קמברלנד.

אז שוב, תתפלאו, התשובה הנכונה היא 2, כי השאלה היתה על מי נכתב השיר. אם היה נשאל על מי הושר השיר, היו מצטרפות לתשובות הנכונות גם אפשרות 1, אבל גם 3. הסתבכנו? הנה כל הסיפור.

 

 

דוכס קמברלנד ומלחמות הבריטים

 

נתחיל רחוק (אבל אל דאגה, בסוף נגיע אלינו ואל יהודה המכבי שלנו). הכל התחיל בסיפור מלחמה בין שתי שושלות שטענו לכתר המלוכה הבריטי באמצע המאה ה-18, ליתר דיוק בשנת 1746. לא ניכנס כאן לסבך הסיפור, אך יאמר בקיצור ששתי המשפחות שנאבקו על הזכות למלוך היו, בית סטיוארט שנתמך על ידי הסקוטים ובית הנובר שנתמך על ידי האנגלים. הלחץ הלך וגאה והגיע למצב שרק סדרת קרבות עקובים מדם הביאו את הפתרון. בקרב קלודן, האחרון והנורא ביותר, ניצח דוכס קמברלנד, (הוא הנסיך ויליאם אוגוסטוס, בנו של המלך ג'ורג' השני מבית הנובר האנגלי, עקבתם?) את בית סטיוארט (הסקוטי, זוכרים?). הענין היה שבדרכו לניצחון ערך הנסיך טבח נורא באויביו. בקרב נהרגו 1250 סקוטים אבל נלקחו גם 450 שבויים שמאוחר יותר נטבחו בדם קר.

 

 

הקרב הונצח בסדרת הספרים "נוכריה" של הסופרת דיאנה גבלדון שעובדה לסדרת טלוויזיה ששמה "זרה" שזכתה בארץ להצלחה רבה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הניצחון הזה והדרך בה הושג, עוררו ביקורת פנימית עצומה בקרב האנגלים עצמם ונוצר צורך דחוף לשפר את תדמית בית הנובר אבל בעיקר להציל את כבודו של דוכס קמברלנד שזכה לכינוי "הקצב". הדבר נעשה בסדרת אירועים, למשל מצעד ניצחון גדול בעת שובו ללונדון. כחלק ממאמצי הטיהור נכתבה עליו גם יצירה מוסיקלית גדולה שהועלתה בלונדון זמן קצר לאחר שובו (בשנת 1747). הדרך להלל את הדוכס היתה לספר סיפור על גיבור היסטורי אחר, ולדאוג שהעם יבין שגיבור העבר מסמל בעצם את הגיבור שלהם. הדמות ההיסטורית שנבחרה היתה... נכון... יהודה המכבי.

 

 

האורטוריה "יהודה המכבי"

 

"יהודה המכבי" (Judas Maccabaeus) היא אורטוריה שאת מילותיה כתב לבריתן (כך מכנים את מי שכותב מילים, libretto, או בעברית "לברית", לאופרה ולאורטוריה) בשם תומס מורל (1703-1784), ואת המוסיקה כתב המלחין הגרמני-בריטי, גאורג פרידריך הנדל (1685-1759), שניהם היו מהיוצרים הגדולים ביותר בבריטניה ב-1747, שנת פרסום היצירה. למי שחשב שהקשר בין הדמות ההיסטורית שבסיפור לבין הגיבור המקומי הוא פרי פרשנות או המצאה של תועמלן מבית הנובר, הנה בא התמלילן עצמו וכתב בראש היצירה הקדשה לדוכס קמברלנד: "מצביא חכם לאמיתו, אמיץ ובעל מידות טובות." אתם הבנתם את זה? גם הבריטים הבינו.

 

 

 

 

הנה ביצוע של השיר ששמו באורטוריה "לך התהילה", בשפת המקור, ע"י מקהלת ווסטמינסטר הלונדונית. עם כתוביות מאת אלי סט.

 

 

 

 

 

 

 

 

אז זהו סיפור האורטוריה, אבל ההפתעות לא נגמרות כאן. כי מי שיעיין בתוים המקוריים של היצירה לא ימצא בה את השיר "הנה הוא בא". פשוט כך. זה איננו שם. אז איפה בכל זאת נולד השיר? איך נקשר ליהודה המכבי?

 

ובכן, פחות משנה לאחר שיצאה לאור "יהודה המכבי", כתבו שני היוצרים אורטוריה נוספת בשם "יהושע" שהביאה את סיפורו של יהושע בן-נון התנ"כי. האורטוריה לא הצליחה במיוחד, אך שיר אחד ממנה כבש את לב הצופים, נכון, היה זה השיר שאנחנו מכירים שפאר בכלל, את יהושע, לא את יהודה. ארבע שנים אחרי שעלתה האורטוריה "יהודה המכבי" לבמות, בשנת 1751, צירף אליה הנדל את השיר המצליח שכתב על יהושע. וזהו, השיר טס קדימה.

 

במאמר מוסגר, אזכיר שגם אצלנו היו כמה מקרים כאלה. למשל, "שיר ערש" (המתחיל במילים "היכל ועיר נדמו פתע") נכתב על ידי אלתרמן וארגוב להצגה "אסתר המלכה"  בשנת 1966. ההצגה נשכחה אך השיר זכה להצלחה ובוצע על ידי רבים (בין השאר חוה אלברשטיין, אריק אינשטיין, מתי כספי וסשה ארגוב). בשנת 2005 צירף אותו יוני רכטר לגירסה החדשה שעיבד להצגה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" שנכתבה על ידי אותם היוצרים. כך קרה גם לשיר "רוזה, רוזה" שבעקבות הצלחתו ההיסטרית כשיר עצמאי, צורף למחזמר "קזבלן" כשעובד לקולנוע בשנת 1973.

נמשיך.

 

עוד קצת על גלגולי השיר הבריטי המקורי

השיר מתוך האורטוריה "יהושע" שהתגלגל לאורטוריה "יהודה המכבי" המשיך לזכות באהדת הקהל, מה שגרם ליוצרים רבים לחזור ו"לטפל" בו. בויקיפדיה אספו כמה יצירות שכאלה: ב-1796 כתב בטהובן שתים-עשרה וריאציות על "הנה הוא בא!", לפסנתר וצ'לו. ב-1884 כתב הסופר השווייצרי אדמונד לואי בודרי מילים חדשות בצרפתית לאותו קטע מקהלה. "הנה הוא בא!" בצורתו המקורית הוכר גם כנעימה, שניגנו בקביעות תזמורות כלי נשיפה בפתיחת מסילות ברזל ותחנות רכבת חדשות בבריטניה במאה ה-19. השיר אומץ כפרק ב"פנטזיה על שירי ים בריטיים" של סר הנרי ווד, המבוצעת בפרומס של שירות השידור הבריטי. ויש עוד הרבה דוגמאות כאלה.

 

 

 

יהודה המכבי עושה עליה

 

איך הגיע השיר אלינו? גם כאן נתחיל מרחוק. אליהו הכהן מצא ביצוע מוקדם מאד של השיר, יש לומר אפילו מוזר, הנה תמצית הדברים (כפי שערכתי מהכתוב באתר "זמרשת"). בראשית המאה ה-19, עשרות שנים לפני הרצל והציונות, חי ופעל בארה"ב חוזה מדינת יהודים אחר, בשם עמנואל נח. נח רב החזון רכש את האי גרנד איילנד שליד מפלי הניאגרה, מידי האינדיאנים שאכלסו אותו. הוא שילם תמורת האי סכום שהיה אז דמיוני, 1,000 דולר, ונתן לו את השם: אררט. בהמשך, ערך טקס מרשים להנחת אבן הפינה לבית היהודי החדש, במהלכו עטה גלימה סגולה, והכתיר את עצמו כ"שופט ישראל", כשברקע מתנגן... "יהודה המכבי". היוזמה של נח נתקלה בזלזול מצד ראשי הקהילה היהודית, ומשלא הצליח לגייס, לא מימון לפרוייקט ולא "אזרחים" למדינה החדשה, התייאש, ומכר את הקרקע לסוחר עצים מקומי.

 

המפעל של עמנואל נוח, היה רקע לסיפור של נאוה סמל ז"ל שהלכה מעמנו בטרם עת. שם ספרה אישראל

 

והנה הוא בא גם אלינו. תרגום מלא של האורטוריה כולה, נעשה עבור מקהלת "האורטוריה הארץ-ישראלית", בניצוחו של פורדהאוז בן-ציסי והיצירה בוצעה פעמים רבות בשנים הראשונות למדינה. 

 

הנה אנו מגיעים לתרגונים המושרים בחג, וקודם, טעימה מן המקור:

See, the conquering hero comes

Sound the trumpets, beat the drums

 

עכשיו נוכל להשוות.

 

 

 

ראשון תרגם זאת אהרון אשמן ב-1932 והשיר בתרגומו בוצע בפתיחת המכביה הראשונה. מצאתי ברשת את תוכניית המכביה ובערב הראשון אכן נזכרת "נגינה". לא מצוין האם אכן זה השיר אליו התכוונו. הנה התרגום של אשמן:

 

הִנֵּה הוּא בָא עִם צְבָא חֵילוֹ,

בַּשּׁוֹפָר נָרִיעַ לוֹ.

זֵר דַּפְנָה וְשֶׁבַח רַב

לַמְּנַצֵּחַ בַּקְּרָב.

הִנֵּה הוּא בָא נֶאְפָּד כָּבוֹד

בִּתְרוּעָה בְּשֶׁפַע הוֹד.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

קצת אחר כך, בשנת 1936 הופיעה גירסה שכתב לוין קיפניס ואיננה תרגום אלא מילים עצמאיות משלו:

הָבָה נָרִימָה

נֵס וַאֲבוּקָה

יַחַד פֹּה נָשִׁירָה

שִׁיר הַחֲנֻכָּה

מַכַּבִּים אֲנַחְנוּ

דִּגְלֵנוּ רָם, נָכוֹן

בַּיְּוָנִים נִלְחַמְנוּ

וְלָנוּ הַנִּצָּחוֹן

פֶּרַח אֶל פֶּרַח

זֵר גָּדוֹל נִשְׁזֹר

לְרֹאשׁ הַמְּנַצֵּחַ

מַכַּבִּי גִּבּוֹר

 

ומה יותר יפה מאשר להביא את השיר על המשפחה ממודיעין, מפי חבורת הזמר קולות מודיעין. כאן, בניצוחו של זאב אולמן היא מבצעת את התרגום של לוין קיפניס "הבה נרימה נס ואבוקה..." (העלה לרשת, חיים ברליאה)

 

 

 

 

 

 

 

נגה אשד וחבורת "זמרשת" בביצוע משולב, הגירסה העברית של לוין קיפניס "הבה נרימה" והתרגום של אשמן "הנה הוא בא".

 

 

 

וכפי שכבר נרמז בשאלון שבפתיחה, יש תרגום נוסף שלא ידוע מי כתב אותו. הנה הוא כפי שמביא אותו אתר "זמרשת":

 

הָבוּ גֹּדֶל לַגִּבּוֹר

בִּתְרוּעָה וּבְשֶׁפַע אוֹר

לַגּוֹאֵל כָּבוֹד נָרֹן

שִׁיר הַחֹפֶשׁ-נִצָּחוֹן

 

לסיכום ניתן לומר ששיר שלא נכתב לחנוכה ולא לכבוד יהודה המכבי, זכה לנס חנוכה והיה לאחד השירים המזוהים ביותר עם החג ועם גיבורו המרכזי. 

 
 




האם תרצו לקבל עוד סיפורים כאלה?

אחת לחודש אני שולח לידידי מכתב ובו שני סיפורי שיר,

אם עדין אינכם ברשימה, השאירו שם וכתובת ותצורפו.

 

 

 
*שם:  
*דואל: 



רמה אחת למעלה | לדף הבית
טוחן מדיה - בניית אתרים