שיר במתנה

כתבו אלי ותקבלו בשמחה, קישור לשעות רבות של תוכניות סיפורי שירים שהגשתי בגלי צהל, ברשת ב' וברדיו צפון.
דואר אלקטרוני
שם

רק הד קולך (וגם נעלי צנחנים...)

סיפור השיר יבוא הפעם כפי שהגשתי אותו בפינה שלי "איך שיר נולד", בתוכנית העונג השישי של שמעון פרנס בגי צה"ל (4.3.2016). לאחר תמליל הפינה, מצורפת הקלטת השיר בגירסתו הצרפתית מפי ננה מושקורי, ובגירסת המקור בעברית בביצוע הפרברים.

 

ותחילה, הנה ההקלטה של השיחה שקיימתי עם שמעון פרנס:

 

 

ועכשיו לכיתוב הדברים (כפי שהוקלטו בשינויי עריכה קלים):

היום בחרתי לספר על השיר רק הד קולך של איתן פרץ ונחום היימן. ויש לי גם כותרת משנה לסיפור והיא: מה עוד אפשר לעשות עם נעל צנחנים.

 

כבר אומר ואקדים, שכל שיסופר כאן סופר לי אישית על ידי בעל הדבר, ואם ישמע לפעמים מוזר, דע לך שלא המצאתי כלום.

 

נחצ'ה בחור צעיר ונועז. (בתמונה משמאל, מהתקופה האנגלית, מאוסף נחום הימן) כבר עשה כמה דברים בארץ, אבל הוא רוצה לכבוש את העולם. יפה לא? המסע המוזר מתחיל כשמישל לגראן בא לארץ ומישהו אומר לו שבבית אלפא יש צעיר אחד שכותב שירים. ואז, לגראן הגדול, נוסע לבית אלפא. נפגש, שומע את נחצ'ה, משוחחים, ובנימוס די סתמי כנראה, הוא מוציא כרטיס ביקור ונותן לצעיר הנמרץ. אבל נחצ'ה, מודה בגילוי לב ש"אז עוד לא ידעתי שמי שנותן כרטיס לא באמת מתכוון" והוא אורז את המשפחה בת החודשיים, הוא רק התחתן עם דליה, ונוסע לפריז לפגוש את מישל לגראן. הרי הוא נתן לו כרטיס ביקור.

 

אבל כמה דברים קורים לפני שהם נפגשים. כי נחצ'ה מחליט ברוב חוצפתו, שאת השיר רק הד קולך, תשיר לא פחות ולא יותר ננה מושקורי. הזמרת הכי גדולה שלה כתב מישל לגראן. זה היה ב- 1968, ננה מושקורי היא כמו אדל היום, שמעון? היא כבר אחרי האירוויזיון, אחרי מטריות שרבורג, כוכבת עולמית. וזה מה שרוצה הקיבוצניק מבית אלפא. לא פחות.

 

הוא לא מכיר אף אחד שמכיר מישהו שמכיר את מושקורי, הוא אפילו לא מדבר מילה צרפתית אחת, וגם אין לו מיל על הנשמה, אבל הוא יוצא לדרך. הוא יודע רק דבר אחד, בינינו, חסר משמעות, שננה מושקורי מקליטה בחברת פיליפס. זה המודיעין התעשייתי שאיתו הוא מגיע לפריז. אז הוא הולך למשרדי חברת פיליפס. יושב מול המשרדים ומחכה. שמעון, הבחור יושב ומחכה. שעה, שעתיים, שלוש... שבוע, שמעון, שבוע.  

 

פתאום הוא רואה את השיער ארוך שלה, מתקרב, ננה מושקורי. לא מספיק להגיד מילה והיא נכנסת לאוטו שלה ומתרחקת. והוא, רושם את המספר של הרכב.

 

ועכשיו, פרק שני בעלילה הבלתי אפשרית הזאת. אני לא יודע איך יש אנשים שזה פשוט קורה להם. ניגש אליו בחור צעיר, דווקא מדבר אנגלית, דבר נדיר בפריז, נכון? ושואל מה אתה מה הוא עושה שם. סיפר לו. והצעיר עונה "דוד שלי הוא מפקח המשטרה של פאריז". אתה קולט? והקטן הזה אומר לנחצ'ה שהוא יודע איפה היא גרה ושיחכה לו מחר בעשר ליד הבית שלה. (בתמונה, עטיפת תקליט עם שיר הנושא של נחצ'ה).

 

בעשר בבוקר מגיע הבחור, מישל גפרֵה זה שמו, עם דה-שוו קטנה ואחריו שוטרים צרפתיים עם קסקטים ועם קוד הכניסה לבית. אתה יכול להגיד מקרה, אז תגיד. אבל איך זה שיש כאלה שקורים להם מקרים כאלה?

 

נמשיך. הם פותחים לו את הדלת החיצונית, מחכים בחוץ, ונחצ'ה עולה ודופק בדלת, היא פותחת בעצמה. שואלת מי אתה? הוא עונה לה באנגלית, מנסה לארגן אמפתיה, אומר לננה מושקורי, "את יווניה אני ישראלי, התרחצנו באותו הים" ממש אחים לנשק. צוחקים. הקרח נשבר? לא יודע. והיא שואלת "מה אתה רוצה?" והוא יודע שאין לו זמן לשחק עליו ומגיע מיד לנקודה הבוערת: "יש לי שיר בשבילך". והתגובה, לא, היא לא מתרגשת בכלל. היא מתחילה לסגור את הדלת. "ואז – כך סיפר לי נחצ'ה – אז הבנתי למה אני שומר עוד מהמילואים את נעל הצנחנים שלי, ומה עוד אפשר לעשות איתה". שניה לפני שנסגרת עליו הזדמנות חייו הוא מכניס את הנעל בדלת. והנה הנס השני, השלישי, אני לא סופר. ננה מושקורי לא קוראת לשומר, לא צורחת, לא נותנת סטירה, אלא מתרשמת מהנועזות הישראלית ואומרת: "יש לך 10 דקות".

 

וזהו שמעון, ככה זה התחיל. הוא מנגן לה את השיר והיא מיד מצלצלת לאדי מַרנֶא, פזמונאי מצליח שהיא עובדת איתו, והוא כתב "ביום שהיונה תחזור לשכון על עץ הזית". אחרי שבועיים מקליטים, אחרי עוד כמה שבועות הוא מקבל הזמנה להופעה של מושקורי באולימפיה והיא פותחת את ההופעה עם השיר הזה.

 

ולסיום שמעון, מצאתי איפה היה הבית שלה בפאתי פאריז, בפרבר נוּאִי. שמעון, אני נוסע לטיול מזמר לפריז ואשיר שם את השיר הזה.

 

עד כאן השידור מגל"צ. והנה סרטון שהעלתה לרשת רחל קומלוש-פרימן ובו השיר ןתמונות רקע מחיי הזמרת

 

 

 

 

 

 

והנה הביצוע המקורי של הפרברים, רק הד קולך, במילותיו של איתן פרץ.מנחה דן אלמגור בערוץ הראשון.

 





האם תרצו לקבל עוד סיפורים כאלה?

אחת לחודש אני שולח לידידי מכתב ובו שני סיפורי שיר,

אם עדין אינכם ברשימה, השאירו שם וכתובת ותצורפו.

*שם:  
*דואל: 



רמה אחת למעלה | לדף הבית
טוחן מדיה - בניית אתרים