שיר במתנה

כתבו אלי ותקבלו בשמחה, קישור לשעות רבות של תוכניות סיפורי שירים שהגשתי בגלי צהל, ברשת ב' וברדיו צפון.
דואר אלקטרוני
שם

מנטלי עד נפתלי, מקפה פושקין לפריז

ב- 1964 הגיע הזמר הצרפתי המפורסם והמצליח ז'ילבר בֶּקוֹ לביקור בברית המועצות. קרו לו שם כמה דברים נהדרים, בין השאר, התאהב. במי??? במורת הדרך שלו. גם היא השיבה לו אהבה, לפחות בימים בהם הובילה אותו במוסקבה המושלגת. איך יודעים? הכל כתוב בשיר שכתב בעקבות החוויה. אבל האם כל מה שבשיר מדויק? היסטורי? עוד רגע.

 

כמה מילים על ז'ילבר בקו ואז נמשיך. הוא נולד ב- 1927 ובכלל בשם אחר, פרנסואה ז'ילבר ליאופולד סילי. בגיל 9 כבר ניגן ודי מהר החל ללמוד מוסיקה במסגרת רצינית, קצת יותר מאוחר כבר הופיע כנגן.

כנער, נלחם במחתרת הצרפתית בימי מלחמת העולם השניה, וכשזו הסתיימה, עבר לפריז ואז גם החל לכתוב. המעמיקים יוכלו למצוא את קורותיו ברחבי הרשת, אפשרות קלה יותר היא ללחוץ על התמונה כאן משמאל (או על הקישור).

 

נעשה לז'ילבר בקו

בגיל 25 לאחר שפגש את אדית פיאף הגיע השינוי, הוא אימץ את שם המשפחה של אביו החורג, בעלה השני של אמו, ומאז נקרא - בֶּקוֹ, (רוצים דוגמה למקרה כזה אצלנו? כך בדיוק קיבל אריק לביא את שם משפחתו הקודם), השינוי המשמעותי הגדול היה, שהוא החל להופיע גם בשירה. שתי העובדות האלה עיצבו את דמותו הבימתית ואת העובדה שבחר במוסיקה כדרך חייו. די מהר, ב- 1954 (והוא בן 27) כבש את אולם אולימפיה והתמיד להופיע בו לפחות פעם בשנה בכל 30 השנים הבאות.

 

נטלי

ואז, ב-1964, הגיע לרוסיה, פגש את מורת הדרך, נטלי, ואחרי שחזר לפריז, כתב את השיר שהיה לאחד מלהיטיו הגדולים ביותר.

 

השיר כבש מיד את לב שומעיו. תחילה בצרפת בצרפתית, אחר כך בכל העולם ובשפות רבות. כן, גם בעברית. לפחות בשלוש גירסאות.

היו בשיר כל המרכיבים הדרושים, מסתורין, מסך הברזל, זמר שרמנטי, והעיקר, סיפור רומנטי. במהרה, יחד עם ההצלחה התפתח הסיפור אל מעבר למה שנכתב בו. בפרסומים שונים נטען שנטלי היתה סוכנת KGB, עוד תוכלו למצוא מידע על בת שנולדה לכאורה לזמר ולמדריכת הטיולים, וזה עוד לא הכל.

 

זה עוד לא הכל

מדריכי תיירים הובילו כתמיד את אורחיהם לאתרים הנזכרים בשיר, הכיכר האדומה, קבר לנין, אך עם השנים נוסף עוד אתר למסלול, קפה פושקין, בו, על פי השיר, שתו השניים שוקולד ביום קר ומושלג. "קח אותנו לקפה פושקין שבשיר" מבקשים התיירים והמדריך נענה ברצון. רובם מסתכלים בהנאה, ואף נכנסים לשתות משהו (לא יקר. בדקתי. כוס תה בשני שקל). כפי שקורה הרבה, קפה פושקין היה למוקד עליה לרגל, אולם לפתע מתברר ש... (פאוזה דרמטית) קפה פושקין, לא היה קיים בשנת 1964. חיפוש נוסף, תחקיר אצל סובייטולוגים, גלישה באתרים עם סיומת .ru הביאה לגילוי המרעיש. קפה פושקין נפתח רק בשנת 1999.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מה קרה כאן?

ובכן, חברות וחברים, הזֶמֶר דמיין והמציאות הגשימה. ז'ילבר בקו דמיין בשנת 1964בית קפה, וכעבור 35 שנים פתחו באותו המקום בית קפה ונתנו לו את שם הקפה שבשיר. מקרה? ממש לא!. האישור ניתן לי במקום הכי הכי מוסמך, באתר קפה פושקין. בחלונית "היסטוריה".

 

 

הנה התרגום: "לפני יותר מ-50 שנה הופיע במוסקבה הזמר האגדי ז'ילבר בקו. כשחזר לפריז כתב את השיר נטלי והקדיש אותו למדריכת הרוסית שלו [....] השיר היה לפופולארי בצורה שלא תאומן, ואין זה פלא שתיירים צרפתיים שהגיעו למוסקבה ניסו למצוא את קפה פושקין. הם לא יכלו למצוא אותו מאחר והוא היה קיים רק כפנטזיה בשירו של בקו. אך היה זה השיר שנתן את ההשראה לאנדרי דלוס, אמן ומסעדן, עם שורשים רוסיים-צרפתיים, ליצירת קפה פושקין".
 

 

נטלי - פושקין - נטלי

על קשר מענין בין השמות נטלי ו-פושקין, סיפר לי מישה צ'רני, מורה דרך בעברו וידען גדול בקורות עמנו וארצנו, ובקורות רוסיה ומוסקבה, והוא סיפר לי כך: "לאשתו של פושקין קראו... נטלי, ופושקין בעצם נהרג בגללה. היה שם אציל אחד שחיזר אחרי אשתו והיו שמועות, פושקין נפגע מזה, קרא לו לדו קרב, ונהרג". והנה, מורת הדרך נטלי מביאה תיירים לקפה פושקין.

 

 

 

 

 

 

 

על נטלי ו- KGB

השמועות, הסיפורים ברשת, מספרים שנטלי היתה סוכנת KGB. הנה מה שהסביר לי וולודיה לייקין, ידען זמר רוסי וזמר בפני עצמו: "זה היה עובד ככה, כשמגיעה אישיות לביקור, פונים למשרד אינטוריסט שמספק מדריכים ומבקשים מלווה לאותה אישיות. סביר להניח שהחבר'ה שהיו במאגר המדריכים המורשים לעבוד עם זרים קיבלו תדרוך ואפילו הזהירו אותם לא להראות מקומות מסוימים, זה ברור. אבל להגיד שהיתה סוכנת? בעצם, יכול להיות, לך תדע...".

 

 

 

ועכשיו לביצועים - מהמקור לעברית.

ראשית השיר המקורי ז'ילבר בקו שר בליווי תמונות ממוסקבה.

(לחצו על התמונה או על הקישור)

 

 

 

 

והנה השיר בעיבוד שונה מעט, והפעם עם כתוביות תרגום חופשי לעברית

(לחצו על התמנה או על הקישור)

 

 

 

 

 

 

ובעברית

השיר בוצע על ידי רבים מאד, חלק כתרגום, חלק כגירסאות עצמאיות ללא קשר למקור.הנה תחילה, חנן גולדבלט מתקליט שלם של שירי ז'ילבר בקו שהפיק בשנת 1969, המתרגם, עמוס אטינגר.

(לחצו על התמונה או על הקישור)

 

 

את הסרטון העלה לרשת האספן הבלתי נלאה, דודי פטימר, מציל אוצרות הזמר שלנו במפעל של איש אחד.

 

הנה מילות השיר שתרגם עמוס אטינגר

הכיכר האדומה היתה ריקה, בערך
לפני צעדה נטלי
היא ידעה יפה מורת הדרך
נטלי

 

הכיכר האדומה הפכה לבן מפניה
השלג כמו שטיח ירד עליה
ואני כל יום מהלך בעקבותיה
נטלי

 

היא דיברה במשפטים קצובים וקצר
על מהפכת אוקטובר ונפילת הצאר
וחשבתי לעצמי שאחרי הביקור במצבת לנין
יד ביד נלך לקפה פושקין
לשתות שוקולד

 

הכיכר האדומה היתה ריקה
נטלתי את זרועה והיא צחקה
היה לה שיער בהיר
למדריכתי המתוקה
נטלי, נטלי

 

בחדרה באוניברסיטה
עם ידידיה הסטודנטים המצפים
דיברנו בלי הפסק על המון דברים יפים
צחקנו על מי ועל מה
ונטלי תרגמה

על מוסקבה, על מרחבי שלגים, על פריז
ושאנז אליזה
ועל המון דברים דיברנו בלילה הזה
ואחר כך מאוחר, כשהשמפן החל לתסוס
הרמנו כוס, הרמנו רגליים
והופ...

 

כשהחברים הסתלקו והחדר התרוקן
נשארתי לבדי עם המדריכה
נטלי

 

לא עוד משפטים קצרים
על מהפכת אוקטובר וצארים
לא עוד מצבת לנין ושוקולד
ופושקין המתוק
הכל היה פתאום כל כך, כל כך רחוק

 

אם אומר שחיי נשארו ריקים לא אפריז
אך יום אחד עוד יבוא, לומר אני מעיז
שיהיה זה אני שיהיה מורה דרך בפריז
ונטלי, נטלי

 

 

והיתה גם גירסה עצאית לגמרי שכתב דני רווה לגדי יגיל לתוכנית הרדיו "שלכם לשעה קלה". בעקבות נטלי, קרא לגיבור שירו נפתלי.

 

גירסת הצועני השורק

מספר דן אלמגור: "בתחילת מלחמת יום כיפור, אוקטובר 1973, הופקה תוכנית טלויזיה שנקראה "טוב לשמור על קשר". מיכל טל הגישה את השיר כפי שבוצע בסדרה "הצועני השורק". בנוסח העברי הוקדש השיר לאחת הצעירות היהודיות ברוסיה, בזמן המאבק על העליה". ומוסיפה מיכל טל: "השיר מספר על אירוע אמיתי, המופיע במכתב, אחד מאותם מכתבים שעוררו בנו התרגשות ונכתבו שוב ושוב. הסיפור הוא על סטודנטית יהודיה שיום אחד החליטה וכתבה מכתב לעיתון פרוודה או לסובייט העליון ובקשה רשות לצאת מברית המועצות. ביום שבו התפרסם מכתבה, פסעה אל הכיתה באוניברסיטה והבינה מתגובת התלמידים שאותו מכתב כבר נקרא על ידם".

(לחצו על התמונה או על הקישור)

 

 

 

השיר בגירסת אלמגור

 

הרוח שוב מייללת

בכיכר העיר הרחבה

וכמה לאט נופל השלג

על מוסקבה

 

שוב היא פוסעת בדרך

שם במצנפת פרווה

נערה צוחקת וחיוורת

במוסקבה

 

היא פוסעת לאיטה

היא נכנסת לכיתה

ושוב, דממה נפלה

מתקרבת כך בלאט

אל הספסל המבודד

ללא מילה

 

הרוח שוב מנהמת

ושותקים כולם מסביבה

נערה שותקת וחיוורת

במוסקבה, במוסקבה

 

המורה מרצה בלהט על

שיוויון וקפיטל

ועל לנין המהולל

אך היא, יודעת שלשווא

הם חושבים עכשיו

על אותו המכתב

 

שלג, הם כולם ראו

את הקיטון ההוא

ובוודאי קראו את מכתבה

אבא, אין ספק שכבר הוזמן

לקומיסר ושם ודאי

נמסר שהוא פוטר

 

הרוח שוב מיללת

בכיכר העיר הרחבה

וכמה עמוק היום השלג

במוסקבה

שוב לכיתה היא נכנסת

שם במצנפת פרווה

נערה חיוורת ובודדת

במוסקבה

 

עד לפני ימים מספר

לא חושבה על כך

כל זה, פתאום קרה

אך היא יודעת שהעת

לצאת מכאן לצאת

כי אין, אין כל ברירה

 

הרוח שוב מנהמת

בכיכר העיר הרחבה

ומתי סוף סוף תזרח השמש

במוסקבה, במוסקבה

 

ממוסקבה לפריז

צבי גלעד, המכונה גרימי, אחד המומחים הגדולים שלנו לזמר הרוסי, גער בי שלא יתכן שבאוסף בינלאומי שכזה לא יהיה ביצוע של השיר ברוסית או לפחות על ידי רוסים.

הנה, צוות מתוך מקהלת הצבא האדום, שבעת סיבוב הופעות ב...פריז, שרו את השיר הזה. אז נכון הם קצת שתויים, אבל גם גרימי מסכים שזה אחד הביצועים הכי יפים ואותנטיים.

בבקשה (לחצו על התמונה או הקישור):

 

 

ו-ע-כ-ש-י-ו, נטלי ממש ברוסית. ביצוע של טטיאנה איבנובה.

(לחצו על התונה או על הקישור)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 





האם תרצו לקבל עוד סיפורים כאלה?

אחת לחודש אני שולח לידידי מכתב ובו שני סיפורי שיר,

אם עדין אינכם ברשימה, השאירו שם וכתובת ותצורפו.

 

 

 
*שם:  
*דואל: 



רמה אחת למעלה | לדף הבית
טוחן מדיה - בניית אתרים