שיר במתנה

כתבו אלי ותקבלו בשמחה, קישור לשעות רבות של תוכניות סיפורי שירים שהגשתי בגלי צהל, ברשת ב' וברדיו צפון.
דואר אלקטרוני
שם

למה צחקה מיכל

שודר 12.5.17

תמליל השיחה:

השיר שבחרתי לספר עליו היום הוא "למה צחקה מיכל", נכון, נעמי שמר, וכבר בפתיחה אומר, ש"למה צחקה מיכל" לא היה נכתב אלמלא נכתב "מים לדוד המלך". מה הקשר? נכון, הגששים.

 

במשך זמן רב ביקשו הגששים מנעמי שמר שתכתוב להם והיא סירבה. למה? והרי הכירו הייטב, מה היה לה נגדם? שאלתי את שייקה לוי, הגשש ואתה יודע מה הוא אמר? אתה יושב שמעון? הוא אמר לי: "זה התחיל מ... השם שלנו. מה זה הדבר הזה?". מזה נגזר היחס הכללי שלה, המבוכה, והיה לה קשה לשתף פעולה. "אבל - אמר לי שייקה לוי - צחיק הרגיז אותה, ואז היא כתבה לנו".

 

צחיק? מי זה צחיק? הוי ממש בימים אלה אנו מבכים את מר גורלה של רשות השידור, וצחיק, הוא יצחק שמעוני היה מעמודי התמך שלה, ושל הטלויזיה הישראלית, אפילו מנהלה. אז מה קרה? הנה הסיפור.

 

היכל הקודש של הטלויזיה הישראלית, מדורת השבט שבה נפגש כל עם ישראל במוצאי יום העצמאות היה פסטיבל הזמר והפזמון. היה זה אירוע מכופתר, מתוקתק ומאד מאד רציני. ומנחה הפסטיבל לאורך שנים רבות היה יצחק שמעוני. ואז, פסטיבל 1970, באה שלישיית המצחיקנים האלה עם "מים לדוד המלך", והוציאה את האויר מהבלון. עשו שמח. כולם נהנו חוץ מאחד. יצחק שמעוני, שהרגיש שהתחרות בורחת לו מהידיים. מיד כשנגמר השיר, הכריז בקולו הרשמי: "אני מבקש להזכיר לקהל, שבתחרות הזו נשפטים השירים ולא ההופעה".

על כך אמרה לי ללי שמר, בתה של נעמי שמר: "ההכרזה הזו ממש הרגיזה אותה" הגישה המקובעת, הממוסדת, היתה תמיד ממנה והלאה, "אמא רתחה".

ואז היא כתבה להם את השיר הזה שהוא משחק מרכבה משוכלל של שני סיפורים ועוד תשובה ליצחק שמעוני וגם כתב הגנה על הזכות לעשות שטויות.

 

מה עשתה? לקחה סיפור אחר על דוד המלך, שמואל ב' פרק ו'. ארון הקודש חזר אחרי גלות לירושלים, ודוד כל כך שמח שפיזז וכירכר לפני השיירה והתנפנפה שמלתו, ואם אומר לך שבדקתי ומצאתי שתחתונים נכנסו לשימוש רק במאה ה-14, אתה מבין מה קרה שם מתחת לשמלה של דוד. (פירוש מצודת דוד: על אשר בהכרכר היה נגלה מה מבשר הגוף) ואז אשתו, מיכל, בזה לו בליבה, צחקה לו, ועל זה כתבה נעמי שמר, תוך דו שיח מקביל עם הגששים.

"כשהחג היה בארץ, העם עלה ומילא את הבירה", זה גם הסיפור התנכי וגם יום העצמאות, "חלילים ותוף צלצלו", גם זה מתאים לפסטיבל הזמר, "המלך השתולל בראש השיירה", גם דוד וגם מים לדוד. וההשוואה הכי חמודה, אומרת מיכל בשיר: "זו בושה להתפרחח באפוד כזה קצר", והרי זה, גם האפוד הקצר מדי של המלך, וגם האפודים של השלישיה שחשפו את תחתוניהם. ובסוף, שמה המחברת את האני מאמין שלה, אני קורא לזה, סיסמת הבדרנים: "לכבוד לי לשמח" ועוד זרקה: "מה שטוב היה למלך, הוא טוב גם בשבילי".

 

וכך הרווחנו לא רק שיר יפה, אלא עוד שירים ואפילו תקליט שלם, למה צחקה מיכל נכלל בתוכנית קסיוס קלי נגד חלפון, שיצאה פחות משנה לאחר הפסטיבל ההוא. כמה שנים אחר כך יצאו הגששים עם תקליט שלם משירי נעמי שמר, ובמהלך השנים שרו עוד רבים רבים משיריה. יום יום חג, אורחים לקיץ, לו יהי, ועוד ועוד.





האם תרצו לקבל עוד סיפורים כאלה?

אחת לחודש אני שולח לידידי מכתב ובו שני סיפורי שיר,

אם עדין אינכם ברשימה, השאירו שם וכתובת ותצורפו.

*שם:  
*דואל: 



רמה אחת למעלה | לדף הבית
טוחן מדיה - בניית אתרים