מהוליווד עד פלסטינה, מ-Titine עד טיטינה

וזה סיפורה של טיטינה.
השיר המקורי נכתב ב- 1917 ע"י שלושה צרפתים. את המילים כתבו לואיס מובן (Louis Mauban ) ומרסל ברטל ( Marcel Bertal), את הלחן ליאו דנידרף (Léo Daniderff ) השיר נקרא אני מחפש את טיטינה (Je cherche après Titine) מי שמביא אותו למודעות כלל עולמית הוא צ'ארלי צ'פלין. על מנת להבין את משמעות השיר עבורו, הנה עוד כמה עובדות רקע.
שנות ה- 30 מוצאות את גאון הקולנוע של כל הזמנים בהתלבטות אמנותית ומסחרית. הוא נושא הדגל של הסרט האילם, עליו בנויה הקריירה שלו, אבל בשנת 1927 יוצא לעולם הסרט הראשון עם פסקול (איש הג'אז – למעונינים - עם אל ג'ולסון). צ'פלין רואה בסרט האילם ז'אנר אמנותי בפני עצמו ולא נוטש אותו, זאת למרות שכל העולם עובר לייצר סרטים עם דיבור מסונכרן. ניתן להשוות זאת לפנטומימה, שהיא אמנות בפני עצמה למרות שהשחקנים מסוגלים לדבר. 
ב- 1936, הוא יוצר את הסרט זמנים מודרניים שבו הוא מעצים את מאבקו להנצחת הסרט האילם, אבל הוא עושה זאת תוך שימוש בטכניקה החדשה של פס הקול. הכיצד? הגיבורים אינם נשמעים, דבריהם נכתבים בכתוביות, אבל כשהם שרים, נשמע קולם מתוך הסרט (ולא במכונת נגינה או פסנתרן מהצד). אבל מאבקו של צ'פלין בסרט המדבר לא מתבטא רק בהימנעות משימוש בדיבור, אלא גם בתכנים שאומרים הגיבורים (בכתוביות כמובן).

ונחזור לטיטינה. בסצינה הבאה, עומד צ'ארלי צ'פלין להופיע בשירה בפני אולם מלא, הוא מכין לעצמו פתק בשרוול ובו מילות השיר אני מחפש את טיטינה שנזכר לעיל, אך כשהוא מתחיל את הריקוד המקדים, עף הפתק משרוולו. צ'פלין נבוך כפי שרק צ'פלין יודע לשחק את הנבוך, אהובתו (פולט גודארד שתהיה בהמשך גם אשתו בחיים) מציצה מאחורי הקלעים ומעודדת אותו לשיר למרות שאינו זוכר אף מילה. הוא מתבלבל ואז היא אומרת לו, משפט מפתח המכוון הרבה יותר רחוק מאשר לתמונה שבסרט: "תתחיל לשיר, המילים לא חשובות". והרי זה מה שטוען היוצר כל הזמן. צ'ארלי צ'פלין שר לטיטינה אבל בג'יבריש, ומעצים את הלעג למילה. וכך כובש השיר את העולם ומגיע גם לארץ.

ומדוע נזכרתי בסיפור דוקא עכשיו? בפורים? שנה לאחר שהסרט יוצא לאור, כותב לו נתן אלתרמן גירסה לנשף פורים בתיאטרון המטאטא, תוך שהוא מחקה את הג'יבריש הצ'פליני: "זה פורים פורימטו, תיאטרו מטאטאטו, בחור אֶ-בחורתו, אלגרו נשיקתו".

רק כעבור עוד כ- 20 שנים, ב- 1958 יכתוב חיים חפר להצגה תל-אביב הקטנה, את השיר המוכר לנו יותר: "טיטינה הוי טיטינה, מה רע בפלסטינה, אני כלל לא אבינה, מה רע בתל-אביב".

את הסיפור הזה, עם השמעת גירסת צ'ארלי צ'פלין ועם הקלטת פורים פורימאטו הנדירה , תוכלו לשמוע בשבת של פורים ה- 27.2.10 בשעה ארבע אחרי הצהרים בתוכנית שאגיש בגלי צהל.

מי שלא שמעו ברדיו, או רוצים לשמוע שוב, מוזמנים לכתוב אלי ואשלח אליכם את הקלטת התכנית.

ועל מנת לראות את הסרט המקורי שבו שר צ'ארלי צ'פלין את השיר, לחצו כאן.