"את חכי לי" - מעגלים נסגרים

סיפורו של השיר הזה כל כך מדהים עד שנדמה שזהו הסיפור של החיים שלנו, של הארץ הזו, של ההישרדות, של התקוה. הסיפור הולך מעגלים מעגלים, ומדי פעם מעגל כלשהו נסגר. קשה לי להחליט מהיכן להתחיל. הפרטים מתפלפלים, מתגלגלים, ומתבלבלים. 

על דמותו של המחבר, שלמה דרורי למדתי לראשונה מיעל שלו. שוחחתי איתה על השיר "הורה נהלל" (שמגיע לו סיפור-רון נפרד) והיא שלחה אותי אליו על מנת שאאמין שהיא, היא הנערה עליה נכתב: "היא היתה יופי של ילדה". ממנה ומדרורי למדתי גם על דמותו האגדית של המשורר והמלחין צבי בן-יוסף. וכאן מעגל קטן ראשון. דרורי עזר לבן יוסף לכתוב את הורה נהלל, בן יוסף קיבל את דרורי ללהקת הגדודים העבריים בצבא הבריטי ועזר לפרסומו של "את חכי לי". אבל נחכה עוד רגע עם השלב הזה כי זה קורה קצת יותר מאוחר.

                           שלמה דרורי בלהקת הגדודים העבריים

"ישבתי על שובר הגלים בחיפה וקראתי בספר שירים של קונסטנטין סמיונוב בתרגומו הנפלא של שלונסקי - סיפר לי דרורי, שבעת כתיבת שורות אלה הוא כבר בן 89 - והלחנתי את השיר". השנה, 1944, דרורי כבר גויס לצבא הבריטי, את זה אנחנו יודעים גם מ"הורה נהלל", וחיכה לצאת לאירופה לקחת חלק בסיום מלחמת העולם. פרט לבריטון נהדר, לא היה לו כל קשר לשירה, ודאי לא לכתיבה. אבל, "כתוצאה מהשיר התחלתי לשיר ולא רק במסגרת הפלוגה ואחר כך הגדוד, אלא גם ביחידות אחרות, כי הוא היה ביטוי של אותה התקופה. חייל שנמצא רחוק מהבית מתגעגע לבחורה שהיא אולי וירטואלית אבל המחשבות נותנות לו כח להתגבר". דרורי התגייס, הגיע לבנגזי ו"נחטף" על ידי אליהו גולדנברג (כן, האבא של דודו טופז) ללהקת "מעין-זה", שגם עליה לא נרחיב הפעם את הדיבור כי אי אפשר הכל בבת אחת. מנהלה המוסיקלי של הלהקה היה... צבי בן-יוסף. לא נורא, התסבוכת רק מתחילה.

מעגל שני. ברשותכם נחזור קצת אחורה. דרורי הגיע לארץ עם אחיו, מלחמת העולם ניתקה אותם מאמם שנותרה באוסטריה. אביו נאסר על ידי הנאצים ומאוחר יותר נודע שנרצח. דרורי התגייס לצבא הבריטי, כתב את שירו ושניהם (הוא והשיר) הלכו והתפרסמו. הלהקה עשתה חייל: "הרעיון של בן-יוסף התגשם - מתלהב דרורי -  להופיע בכל המזרח התיכון" במסעותיה הגיעה גם לאיטליה. הופעה גדולה נועדה להתקיים באולם האופרה הגדול בעיר בארי. כמה דקות לפני שהחל הקונצרט נשמעה דפיקה בדלת: "נכנס קפטן בריטי ושואל, דויטשר? כן. אמא שלך כאן...".

ניקח נשימה. 

מעגל שלישי. אימו של דרורי, כך נודע לו מאוחר יותר, ברחה מאוסטריה ליגוסלביה, משם לאיטליה, הוחבאה כנזירה, עברה את הקוים לצד האמריקאי, גילתה את זהותה האמיתית והחלה לחפש אחר בניה. "בערב יום כיפור הגיעה לבית הכנסת ברומא, מצאה קצין אמריקאי ובדמעות ביקשה את עזרתו". השיחה אך החלה, והשניים נדהמו לגלות שהקצין הוא לא אחר מאשר קרוב משפחה, דוד של בעלה שנרצח בידי הנאצים. "הוא החליט לאמץ את אמא אבל היא ביקשה רק דבר אחד, שיעזור לה למצוא אותנו". בחיפושיו גילה הדוד ג'ורג', כך כונה במשפחה, שבנה שר בלהקה ושהלהקה מגיעה להופיע בבית האופרה בעיר בארי. "באותו הבוקר, בא הדוד ג'ורג', אל אמא, הזמין אותה לעלות על הג'יפ הצבאי שלו ואמר לה: 'היום תגלי את בנך האובד ותראי שהוא זמר'".

                                              

                               מימין הדוד הקפטן ג'ורג', מאחור שלמה ובמרכז האם

סוף דבר ומעגלים נוספים. לפני כחודש שמעתי שוב את הסיפור הזה והפעם מפיו של ולודיה לייקין, זמר ומספר סיפורי זמר רוסיים. מה שאני עושה לזמר העברי, ולודיה עושה לזמר הרוסי (אם שכחתם, השיר נכתב בתחילה ברוסיה, על ידי סמיונוב). הוא הופיע בפני ותיקי הקיבוץ שלי, קיבוץ יפתח, ביניהם גם גרשון קסטל, מי שסייע לו לעלות לארץ לפני כעשרים שנה במסגרת פרויקט בית ראשון במולדת. 

גרשון הוא סיפור בפני עצמו. אף הוא הגיע לארץ כעולה, מאיטליה, וכל חייו שזורים בעליה. היה מיוזמי ומקימי פרויקט בית ראשון במולדת עטור הפרסים וההוקרה ועשה רבות לקליטת גלי העליה של שנות התשעים. לפני כמה שנים גיליתי עוד אירוע עליה שנקשר לגרשון קסטל. כילד עליית הנוער בגבעת ברנר, נקרא יום חורפי אחד בשנת 1945 לחוף ניצנים, לקבל את פני האוניה שבתאי לוזינסקי, ולהחליף עם העולים בגדים על מנת שלא יזוהו על ידי הבריטים. סיפור האוניה נקשר בתודעתנו לסיפור השיר "שושנה" (של חיים חפר) אך גם על כך בסיפור-רון אחר. כאמור, היה גרשון פעיל עליה ולאחר קליטת משפחת לייקין בקיבוץ מנרה, שיתפו השניים פעולה, הפעם במסגרת הסוכנות היהודית כשולודיה פעיל עליה בעצמו שאף יצא כשליח עליה למוסקבה.

גרשון היה גאה בחניכו העומד על הבמה ומספר ושר בעברית רהוטה, אך כשהגיע לסיפור "את חכי לי", גאתה התרגשותו עוד יותר ולא יכול היה לעצור בעדה: "אני הייתי שם - נופף ידיו בהתרגשות - אני הייתי בקונצרט הזה בבארי. כילד איטלקי שבא לראות את הלהקה מישראל, ימים אחדים לפני עלייתי ארצה".

                                *       *        *        *
לסיום, תוכלו לצפות בדרורי עצמו מספר את סיפורו ואף שר את השיר, כפי שצולם בשנת 1975 בתוכנית שרתי לך ארצי, בהנחיית דן אלמגור. 
הנה הקישור.

מעגל אחרון. בשבוע שעבר נפגש ולודיה לייקין עם שלמה דרורי בביתו שבערד, שמע ממנו שוב את הסיפור, הצטלם איתו ואז הפתיע אותו. שר לו את השיר אבל החזיר אותו למכורתו. לרוסיה. "כן - מתלהב ולודיה - אפשר לשיר את השיר המקורי, ברוסית, עם המנגינה של דרורי. זאת אפילו שדרורי כלל לא הכיר את השיר ברוסית, ולא כיוון את המנגינה כך שתתאים למילים המקוריות. ככה זה כששלונסקי מתרגם".

אז לסיום מעגלי את חכי לי, הנה ביצוע בכורה עולמי של השיר פי שנכתב במקור. ברוסית.
ותודה לולודיה לייקין שהפעם אקדיש לו גם את פינת ההמלצה החמה.
    הנה הקישור.