מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

נתחיל מהסוף, למרות שמדובר בשיר בן זמננו, לא משהו מהמאה ה-19, למרות שיש לו כרטיסיה באקו"ם והוא התפרסם בתקליט מסודר ומוכר, יש סביבו כמה סימני שאלה מהותיים ומפתיעים. ולא רק איך חובר, אלא אפילו... מי חיבר.

אז עכשיו אפשר לחזור אחורה. יהונתן גפן, אחד מהחתומים על המילים, נולד  בשנת 1947, כידוע בנהלל, ומיד אחרי השחרור עבר לתל אביב. כבר היה אז באמתחתו ספר ביכורים שפרסם עוד במהלך שירותו הצבאי, ("שירים שענת אוהבת במיוחד", שכתב לאחותו).

יהונתן גפן השתלב מיד בצומת התרבות הישראלית, עם השנים כתב שירים לגדולים ביותר, כתב הצגות, טור מצליח ב"מעריב", וגם, חָבַר לחבורת לול. כך בעצם מתחיל סיפור לידת השיר.ַ

הביטוי "חָבַר לחבורה" אינו משקף במלואו את מה שהיה שם, יהונתן גפן אכן פעל איתם, כתב וניסה גם להיות חלק חברתי מהחבורה, אך גם הוא עצמו אמר שלא ממש נקלט ביניהם. בספרים שלו, הוא מתאר את החבורה בלשון חדה. את יחסי אהבה שנאה קנאה ידידות שהיו שם, חיי הפקר, יחסים קשים בין האנשים, שליטה, התנשאות, אפילו התעללות. כמעט ניתן לומר עליו את שאמר גראוצ'ו מרקס, שאיננו מוכן להצטרף למועדון שמוכן לקבל אנשים כמוהו... בין השאר כתב על התנהלות לא מסודרת, חוסר סדר במתן קרדיטים, ובהתחלקות בהכנסות (תקופות מסוימות חיו לדבריו, תוך ניצול הכנסותיו של אריק אינשטיין). הדברים האלה כבר נוגעים לענין השיר ומסבירים בצרה מוימת את מה שקרה שם.

איך שיר נולד
אז איך נכתב "אבשלום"? מי כתב אותו? תלוי את מי שואלים. טרם הסיפור אמנה שלוש תשובות אפשריות: א. שלום חנוך ויהונתן גפן, ב. כמעט כל חבורת לול, ג. כל החבורה מינוס גפן. הכיצד?
זה היה איפ'שהו ב-1969. הם ישבו ביחד שישה אנשים בדירה של שלום בשדרות רוטשילד. היו שם שלום, שיסל, אריק אינשטיין, אורי זוהר, בועז דוידזון וגם יהונתן גפן. זה היה ערב לפני יום צילומים לסרט "שבלול", אורי זוהר דחק בהם לכתוב משהו ומהר. שלום אמר שיש לו מנגינה והזמין אותם לקחת חלק בכתיבת המילים. החבורה נכנסה למין משחק, שני נתונים הונחו לפני המשתתפים מראש, המנגינה של שלום חנוך, ושם השיר, אבשלום. שזהו בנו של אורי זהר, שהיום נקרא בקיצור, שלום. (בויקיפדיה נכתב שהשם שונה כשאורי זוהר חזר בתשובה, והבין שאבשלום התנ"כי היה מורד במלכות). עליו ביקש רבי אורי שיכתב השיר.

ובכל זאת משהו חדש
רבות נכתב על השיר, וגם על דרך כתיבתו, אבל הנה על אותו הרגע של תחילת הכתיבה, הגעתי במקרה למידע שהסתתר במשך שנים ויצא רק בראיון שנתן שלום חנוך ב-20 לפברואר 2020, שזה 50 שנים אחרי יציאת השיר. זה נאמר לידיעות אחרונות ומופיע בדף הפייסבוק של העיתון. ולפי המידע הזה, אכן כשאורי זוהר דחק בחבורה לכתוב את השיר, אמר שלום חנוך שיש לו מנגינה, אבל הוא אמר עוד משהו. הוא אמר שלמנגינה הזו הוא כתב גם מילים, אבל את המילים האלה הוא לא יתן. מדוע? הנה דבריו: "אמרתי, 'חבר'ה, יש לי מנגינה'. כתבתי שיר בעצם על אחותי, אבל לא הייתי מוציא אותו בחיים, כי זה היה נורא שלי. הצעתי להם את המנגינה".

ואז החלו לכתוב
שלום חנוך אמר שזה היה כמו ציור שכל אחד מוסיף לו קו. דף עבר בין המסובים, כל אחד כתב בתורו כמה מילים והעביר הלאה. שלום הודה שבשיר שנוצר לא ממש היה קשר בין המילים: "יום אחד... שם נולד... לטייל ביער... רקמה מחוטים של זהב... בן מלך קטן... אם חורגת...סוס לבן...". שלום החל לספר בהופעותיו על כתיבת השיר. תמיד עם חיוך של ביקורת עצמית על ה"מוצר" שיצא. את הדף שהתקבל היה צריך לסדר כך שיתאים לשורות ולמשקל. לדברי שלום חנוך, מי שסידר את כל המשפטים לצורה של שיר היה יהונתן גפן. חלקו המרכזי בכתיבת המילים ברור למדי.
הנה דבריו של שלום חנוך בהופעה במועדון הבארבי. זהו צילום חובבני, מצאתי את הסרטון ביוטיוב, מי שהעלה אותו חתם JuliaForU זה הכל. אז אין לי מושג מי צילם ולמי הקרדיט.

והשיר יצא. כבר היה 1970 והתקליט בו נכלל הוא התקליט המיתולוגי "שבלול". שניהם זכו להצלחה עצומה. גם השיר וגם התקליט. על גב העטיפה ובמרכז התקליט עצמו, כתוב שמחבר המילים הוא... "הלול".

הסיפור מסתבך
אבל, חלפו 32 שנים מצֵאת התקליט לאויר העולם, והעסק החל להסתבך. בשנת 2002 פרסם יהונתן גפן את ספרו "חומר טוב", ושם כתב שמי שכתבו את השיר זה הוא ושלום. "האחרים ישבו בצד, עישנו ולא הפריעו". ארבע שנים אחר כך, בשנת 2006 הגיעה "תגובה". יצא הספר "זו אותה האהבה" עם שירי אריק אינשטיין וסיפורים עליהם, שכתב עלי מוהר (הוצאת דניאלה די-נור)  והשיר הזה  מופיע שם... בלי שמו של יהונתן גפן.

אכן, כאן מופיעה אפשרות ג. את השיר כתבה כל החבורה מינוס יהונתן גפן...

ואז התפתחה תקרית וכך תיאר אותה מעריב NRG:

 

היה עימות מתוקשר שאנחנו כאן, לא ניקח בו חלק. עם זאת אומר, שלטעמי, יד פזמונאי היתה בדבר. יד מקצועית סידרה שם את הענינים, יד אמן. אכן יש בתמליל דברים ללא קשר, אבל יש שורות שלא יתכן שנכתבו בלי כותב אחד שרואה את היצירה כולה. למשל, בבית הראשון מופיעים מלך קטן וסוס לבן, ובבית השני קרן של אור וסוס שחור, זה לא משהו שיכול לקרות כשאנשים יושבים וזורקים מילים. את היד הזו תיאר שלום חנוך כידו של יהונתן גפן. 

מצאתי עוד מקום בו סיפר שלום חנוך את הסיפור. קטע עיתון ששמרתי בלי לכתוב לעצמי מהיכן ומתי פורסם... (אם מישהו מהקוראים ימצא, שיודיע לי ואוסיפנו)

 

שבלול
הסרט "שבלול", עם צאתו, לא זכה להצלחה מרובה והיה כשלון קופתי. עם השנים נזכרו בו וערכּוֹ בעיני חובבי הזמר והקולנוע עלה. מנגד, התקליט שבלול" והשיר "אבשלום" זכו להצלחה עצומה. במצעד תקליטי המדינה שקיימו Ynet בשנת 2005, זכה במקום החמישי, בשנת 2011 במצעד התקליטים של Mako הוא זכה במקום הראשון. באקו"ם רשומות 60 גירסאות של השיר "אבשלום" והוא מופיע ב-37 תקליטים. למרות המאבק שתואר כאן על האבהות למילים, והעובדה שיהונתן גפן לא נכלל ככותב ברשימות אקו"ם, בבדיקה שערכתי למאמר זה, מצאתי אותו ככותב מהמנין.

 

הנה השיר "אבשלום" בגירסת התקליט. העיבוד במשולב שלום חנוך ונועם שריף (שעשה את עיבוד המיתרים)

הסיפור בפינתי בגל"צ אצל שמעון פרנס
בשבוע בו חל יום הולדתו של יהונתן גפן, הקלטתי את סיפור השיר בפינה שלי בתוכנית הרדיו של שמעון פרנס בגל"צ.
הנה ההקלטה:

 

 

אבשלום