אגדת דשא
שודר בפינה "שיר השירים אשר לעפר גביש" בתוכנית "העונג השישי" של שמעון פרנס בגל"צ 12.7.2013 (לא נשמרה ההקלטה של שידור זה).
היום בחרתי שיר שכבר מזמן חיכיתי להשמיעו. אחת מספינות הדגל של סוגת שירים חמים במסווה תמים. אגדת דשא. כן, שוב מאיר אריאל שהוא אחד הלוהטים שבמשוררינו. זה שכתב "אני וניצה חרוזים"? בסוף עונת התפוזים, או: "אני אתן לך לתת לי לתת לך" ב-מתחת לשמיים. או, רק תעמוד לפתע חד וחלק בפתח, מ-ערב כחול עמוק, וגם נכנס לאט עם הרבה טקס בישבן, איך עברו את הצנזורה המשפטים הזה?
אני מזכיר זאת גם כדי להתכונן למה שאנחנו עומדים לשמוע, אבל גם כי בשיר שלפנינו, ובעצם בכל שיריו, מאיר אריאל עצמו, הוא ממש לא מאצ'ו סקסואלי.
הגיבור הסקסואלי אצלו היא בכלל... גיבורה. כן, הנשים אצל מאיר אריאל, הן החושקות והן המעזות להגשים תשוקותיהן. "טוב אני לא יכול להקיף אישה, שלוש מאות שישים וחמש מעלות, תמיד נשאר לה סדק, דרכו היא יכולה פתאום להתגלות". שמעון אתה קולט דרך איפה היא מתגלה, הבחורה שלו? (שיר כאב).
ובשיר שבחרתי, באגדת דשא הכל מופיע ביחד. הגיבורה החושקת ומעזה ואפילו מפתה, והגיבור שאומר בסוף "נו די!".
השיר נכתב ב- 1961, לחתונה בקיבוץ משמרות, על ידי מאיר אריאל שהיה בן 18, ושלום חנוך, שהיה בן 16. המילים נכתבו על פי הלחן של יצאנו אט, יש ערימה של חבר'ה על הדשא, אני דברים כאלה מחבב", ורק אחרי שנכתבו המילים הולחנו מחדש על ידי שלום חנוך. השיר נועד לקולו של דני חנוך, אחיו של שלום, שהרעים בסגנון אופראי רוסי, והיה מעורר גלי צחוק. חנן יובל שגדל יחד עם החבורה מקיבוץ משמרות, סיפר לי שבאחת החתונות אמר לעצמו, בוא הנה זה שיר יפה למה צוחקים, והוא היה הראשון ששר את זה מחוץ לדשא שבאגדה. ככה דודו אלהרר שמע את זה והקליט ראשון את שלום חנוך, וכך זה הגיע לאריק אינשטיין שהקליט את זה ב- 1974 לאלבום סע לאט וההמשך ידוע.
כמה חושניות ומתח מיני יש בשיר הזה ובלי אף מילה ישירה מדי: "בלאט יוצאות ידים אל הדרך, ומסלולן ארוך ומפותל... יש הסתננויות בתוך העשב, כי יש בו כל מיני גבשושיות... יד עלי זוחלת ואת גופי הופכת לפסנתר"
לשיר הזה יש המון גירסאות. היו לו מילים יותר נועזות, ששונו כשיצא לציבור הרחב. למשל במקום "חושבים במי להתאהב הלילה", כתב בהתחלה מאיר אריאל "חושבים על מי להתאמן הלילה", היי בנות, חשבתם שככה דיברנו עליכם? להתאמן.
והנה בית שלם שלא מושר:
עיניי אז מגלות תדהמתי לה
שפתיה מתקרבות כדי לבאר
כי בשנתי מלמלתי: "גילה.. גילה.."
וזה מה שגרם כי תישאר
את דיבורה פתאום קוטע רעד
על פיה משתפל תלתל פוחז
אהוי! נשימתי בי מתפרעת
בעשב הרטוב אני אוחז
עכשיו תראה גבריות פוחדת מול נערה פוחזת:
ולא מעז, איני יודע למה
וגם מילים לומר איני מוצא
דקה עוברת ופתאום היא קמה
ושאלה ברוך: אינך רוצה?
אני זוכר איך שמעתי את השיר הזה בפעם הראשונה ואמרתי לעצמי, נו, טמבל לך איתה, אבל האמת שמעון, השיר דיבר אלי מאד מאד. אני הייתי ממש כמוהו... אני בתנועה, ניגנתי אקורדיון כדי שלא אצטרך לחפש מישהי שתרקוד איתי מזורקה.
והסוף ידוע: "אני שותק וכה כבדות ידי, פתאום היא מסתובבת והולכת אבל אני שותק עוד שם, נו די".
קטע שלא נאמר בתכנית,
המושג "אגדת דשא" נקלט הייטב ושב ומופיע בתחומים רבים.
- סדרת טלויזיה של ערוץ 10 על כדורגל
- גני אירועים
- חברת גננות ואדריכלות נוף
- יש אפליקציה לטיפול בגינה שנקראת אגדת דשא
- הרבה כתבות על כדורגל: אגדת דשא, ברצלונה ברבע הגמר
- כתבות אחרות: אגדת דשא, על הדשא של פיקוד המרכז נפגשו בכירים הצבא, המשטרה והשב"כ
- סרט על מיקרונזיה
- יש רחובות בפרדס חנה, הרצליה, חיפה ונווה אילן (בין שני שושנים ואל גינת אגוז)