אוכל של ביבר (ולא ג'סטין)
ב- 20 ביולי 2013, הלך מעמנו שאול ביבר ז"ל, אבי הלהקות הצבאיות, קצין חינוך ראשי של צהל, מצחיקן ופלמ"חאי מיתולוגי שאף הונצח בילקוט הכזבים.
רבות נכתב עליו מאז נפטר ולא נתחרה עם האגדות והסופרלטיבים. בחרתי להיזכר בביבר (ולא, לא ג'סטין ביבר...) באמצעות שיר שכתב לו גירסא ישראלית, אוכל, קדימה, אוכל. מסתבר שרבים לא יודעים דבר על מקור השיר (כולל ביבר עצמו).
אוכל בגירסא העברית
בשנת 1972, שודרה בקול ישראל תכנית בידור מצליחה בשם שלכם לשעה קלה. תכנית מושקעת ביותר שלכבודה נכתבו שירים ומערכונים, עובדו מחדש שירים ישנים ובוצעו ביצועים חדשים. התכנית הוקדשה בכל פעם לאמן אחר, בהם למשל, גדי יגיל, שייקה אופיר, תיקי דיין, יהורם גאון ועוד. אחת המוצלחות שבתכניות הוקדשה לשחקן הזמר בומבה צור. לכבודה הוקלט גם השיר אוכל.
"בסוף חודש יולי / לוועד קראו לי / נתנו לי פתקה וכתבו שהנ"ל / עם אישה ועם ילד, יסעו לאילת / השחר לנוח על חשבון המפעל" (התמליל המלא מופיע בסוף דף זה).
שאלתי את שאול ביבר מדוע בחר דווקא במלון של איילת השחר לשירו?: "אין סיבה מיוחדת, זה היה מקום ידוע". בשנות החמישים ועד השבעים, היה בית המלון הענף המצליח ביותר של קיבוץ איילת השחר. הקיבוץ היה מחלוצי ענף התירות בקיבוצים, ל"מלון" קראו אז "בית הארחה" ובשיר הוא נקרא "בית הבראה". תשע שנות לימוד עברו עלי בבית הספר האזורי שהיה אז באיילת השחר והשיר היה מקור לגאווה רבה לבני כיתתנו מהקיבוץ. אישור להיותו של המלון הקיבוצי בחזקת "ידוען", בחזקת שם דבר.
האיש שנתן את הדחיפה הגדולה לבית ההארחה, היה חבר הקיבוץ, דב אשכול, שכונה בֶּבָּלֶה. בנו, יוחאי, היה בכיתתנו, דבר שהוסיף כמובן להילת המלון בעינינו.
בית ההארחה של איילת השחר משמש מאז "מבצע משה" (1991) כמרכז קליטה לעולי אתיופיה. אך הוכחה נוספת לשמו הטוב ופרסומו הרב, ניתנת מדי פעם, כפי שמספרים לי אנשי הקיבוץ, בטלפונים בהם עדיין שואלים אם אפשר להזמין חדר...
גלגוליו של האוכל
איך הגעת לשיר? המשכתי שאלתי את ביבר: "שמעתי אותו כשטיילתי בארה"ב, מצפון לניו יורק, באזור הנופש של היהודים בהרי הקטסקיל. ושם הוא הושר ב... יידיש". על כל שאלה אחרת ששאלתי אודות השיר ענה ביבר: "לא זוכר!".
כאן מתחילות כמה עובדות להתערבב, גם בזכרון של שאול ביבר וגם בעובדות שהתפרסמו סביב השיר. מעקב אחרי גלגוליו מגלה סימני שאלה וערבובי שמות רבים. במקומות מסוימים כתוב למשל שבומבה צור עצמו כתב את המילים, במקום אחר נכתב שדני רווה כתב את המילים (הוא היה עורך תכנית הרדיו בה נכלל השיר אך לא כתב אותו). יש כאלה שנשבעים שביבר אמר להם שהוא כתב גם את המנגינה...
הליכה לאחור מגלה שני שירים שהשפיעו על כתיבת השיר "אוכל". שניהם נקראים "עֶסְן", "אוכל" ביידיש, והם נכתבו כנראה בשנות הארבעים (של המאה העשרים). המילים זהות בחלקן הגדול, ונזכר בהן אזור הנופש בהרי הקטסקיל - שם, סיפר לי שאול ביבר, שמע את השיר - אבל לחני השירים שונים לגמרי. השני מהם, הוא המקור לגירסא העברית.
התמלילים משלבים יידיש ואנגלית, הנה דוגמא קטנה:
"How long are you here for?"
"I'm here for tzvay voks"
(באנגלית: "לכמה זמן הגעת הנה?" תשובה בחצי יידיש: "לשבועיים").
ומיד הפזמון, ביידיש:
"Essen, mir gayn essen. Essen, mir gayn fressen"
והנה קטע קצר מהתפריט המוגש במלון שבשיר לארוחת הבוקר, אכן, מזכיר מאד את הפרשנות הישראלית שנתן שאול ביבר לתפריט שבקיבוץ איילת השחר:
“Orange juice, tomato juice, and grapefruit juice, and apple juice, tomato soup, potato soup, Yankee bean, carob bean, cold borscht, hot borscht, sour cream soup”
את עקבותיו של השיר אני מחפש כבר זמן רב מאד, רבים מחוקרי הזמר ואנשי הרדיו איתם דיברתי לא רק שלא הכירו את המקור, אלא שלא שמעו מעולם שקיים מקור יידישאי (עד כדי כך שחשבתי שזכרוני משטה בי...). כפי שתראו, גם ברשימות המלוות את ההקלטות לא ברור מי כתב, מי הלחין, ומי "רק" מבצע.
וכבר בשלב זה אמסור תודות לידידי, היועץ שלי לעניני יידיש, לייבל באטוויניק שהיה הראשון להעביר אלי את ההקלטות שתשמעו באמצעות הקישורים שכאן בהמשך. וכן לתמר זיגמן מבית הספרים הלאומי שקישרה אותי עם מידע שמיעוטו יובא להלן (פשוט, קיבלתי ממנה המוןןן מידע).
להקלטות, ותחילה - אוכל
הנה בומבה צור בשיר אוכל, קדימה אוכל, מתכנית הטלויזיה שלכם לשעה קלה 1972. המנצח זיקו גרציאני ובתפקיד החברה שרה (שאומרת ברמקול "החברים מתבקשים לחדר האוכל") איש הרדיו הותיק, לימים מנהל קול ישראל, גדעון לב-ארי:
עסן מס' 1
המבצע הראשון הוא הזמר היהודי אמריקאי מנשה סקולניק (Menasha Skulnik) שהקליט את השיר עסן, במסגרת אוסף הומור יהודי במאה העשרים. השיר נזכר באוסף כ"שירו שלבילי הודס (billy Hodes)" וכאמור, לא ברור האם הודס כתב אותו או רק ביצע. במקום אחר נכתב שהשיר הוא של בילי הודס מהאוסף של אברהם אלטהיים (Abraham Altheim), וגם כאן לא ברור האם אלטהיים הוא האספן, או שזהו אוסף משיריו.
הנה השיר הראשון, יש דמיון במלל ואולי הוא נתן השראה, אך כאמור הוא אינו המקור הישיר לכתיבת אוכל.
עסן מס' 2- זה ממש המקור, אבל בהקלטה חדשה:
לא מזמן, ב- 2008 הקליט פול שפירו (Paul Shapiro), מוסיקאי ג'אז יהודי כמובן, שיר נוסף ששמו עסן. שפירו, נגן קלרינט וסקסופון ומנהל תזמורת ג'אז שזכה לכינוי גפילטע פיש ג'אז, הוסיף בעצמו הערה ליד סרטון השיר שעלה ביוטיוב בביצועו וכתב שהשיר הוא "של הזמר לי טולי Lee Tully". לא ברור האם טולי כתב את השיר או רק ביצע אותו ראשון.
הנה הביצוע של פול שפירו מאלבום הנושא את שם השיר: "עסן":
עסן מס' 2 בביצוע ממש היסטורי (אולי זה מה ששמע ביבר???)
הנה הקלטה קדומה בהרבה, האם זה קולו של טולי עצמו? הכותרת מכריזה שהשיר הועלה לרשת כהוקרה (tribute) ללי טולי, בנו דויד טולי הוסיף הערה והודה למוקירי זכר אביו, כלומר, זה כנראה קולו של טולי, אך גם כאן לא ברור מה היה תפקידו, שירה? הלחנה? מלל? בקרדיטים נזכר גם אלן שרמן (Allen Sherman) וידידים, ושוב לא ברור מה חלקו של שרמן.
ובכל זאת, של מי האוכל?
תמר זיגמן מבית הספרים הלאומי שלחה אלי העתק של ה- KlezKamp Zhurnal מאזור עמק ההדסון שליד ניו-יורק, מדצמבר 2008 ולידו מצוינת גם השנה 5769, (התשס"ט כמובן). הגליון הוקדש כולו לאוכל יהודי ולתרבות האוכל. ואם תרבות ואוכל, אז גם שירי אוכל. מאמר שלם הוקדש שם לשירי אוכל מזרח אירופי, והשיר עסן פתח את הרשימה.
בפורום מקרי במרשתת מצאתי התלבטות נוספת אודות השיר ומחברו, הדובר המרכזי שהסתתר תחת הפסבדונים pfsmalo, נראה מצוי הייטב בפרטים. והוא מסביר בערך כך: "הביצוע שאהבתי היה הראשון שניגנתי וזה היה של בילי הודס (אני מניח שהתכוון שניגן בפטיפון את התקליט שלו, לא ממש בתזמורתו)... טולי (לי טולי שכבר נזכר) היה עוד אחד שניגן את השיר הזה בהרים (הכוונה כנראה להרי הקטסקיל) והוא היה מספר שזוהי המצאה שלו. לא, זה של בילי". כלומר, הכותב נוקט עמדה ומעיד בבטחון שהשיר נכתב על ידי בילי הודס. כנראה כוונתו לתמליל, כי שמו מופיע בשני הלחנים.
כאמור, אין בידינו המידע המהיימן והמלווה במקורות. מי מהקוראים שידע יותר, מוזמן להגיב. גם אני מבטיח שכאשר יגיע מידע נוסף, אעדכן. בינתיים הנה לפניכם שני העיגולים הפנימיים של השבעים-ושמוניקים שנשאו על גבם את השיר, זה של לי טולי וזה של בילי הודס. מיד אחר כך קטע מהנוסח האנגלו-יידישאי של השיר ולסיכום, הנוסח העברי המלא שלו, שאותו, זאת לפחות אנו יודעים (כמעט) בבטחון, כתב שאול ביבר נוחו עדן.
ומי זאת החברה שרה?
סיפור שכזה חייב להסתיים בעוד פרק אחד בלתי מוסבר, אפילו בלתי הגיוני. ובכן, מסתבר שבאיילת השחר היתה גם היתה חברה שרה והיא אפילו עבדה בחדר האוכל המיתולוגי של בית ההארחה. היתה זאת שרה רודי-רבינוביץ' שותיקי הקיבוץ נשבעים בנקיטת סנדביץ' שעליה ורק עליה כתב המשורר.
אישית, ומאחר וביבר אמר לי שבית הארחה המזומר נבחר רק בגלל שמו הטוב, ולא עקב ניסיון ממשי, נראה לי שיד המקרה היתה כאן, חברה שרה יש כמעט בכל קיבוץ וכנראה שגם בכל מלון. אך איני נכנס לויכוח עם זקני איילת השחר! כאמור, תשע מי"ב שנות בית הספר עברו עלי בנעימים בקיבוץ הזה, בחדר האוכל שבשיר אכלתי פעמים רבות, ויתכן שבעתיד, עת יפתח בשנית, אחזור לאכול בו. ומאחר ואני רוצה גם בעתיד לקבל את אותו התפריט, אז למה להסתבך (מה גם שהחברה שרה כבר מזמן קיבלה את התשובה מביבר עצמו בהיפגשם אי שם בשמיים).
ב-1.7.2022, לכבוד פרוץ החופש הגדול ממש יחד עם חודש יולי, סיפרתי על השיר בפינה שלי "איך שיר נולד", בתוכנית הרדיו "העונג השביעי" שמגיש שמעון פרנס בגל"צ.
הנה התמלילים באנגלית וביידיש. בתיאבון!
Hey waiter, loverboy from the bushes, I want some orange juice, tomato juice, he went through the whole menu. He ordered everything on the menu. Then they go outside and sit on the porch on a rocking chair "Mir rocken Š". "How long are you here for?" "I'm here for tzvay voks (two weeks)." "Oh, yeah. I'm here for the whole season." And then you hear an announcement, and the trumpet player had to go, "Ba-da-bump-ba-da, bump-ba-da, bump-ba-da." And they said, "The dining room is open for lunch." "Essen, mir gayn essen. Essen, mir gayn fressen." The whole thing. OK, now we order the whole menu over here
אוכל
נוסח עברי: שאול ביבר
לחן: (כנראה) בילי הודס
בסוף חודש יולי,
לועד קראו לי,
נתנו לי פתקה וכתבו שהנ"ל
עם אישה ועם ילד
יסעו לאילת-
השחר לנוח על חשבון המפעל.
נו, רצנו למשביר לצרכן, קניתי לאשתי מכנסיים שורטים, לי קניתי את הספר כל מה שרצית לדעת על אידי אמין ולא העזת לשאול את אבא אבן, ולטמבל קניתי כובע ילד. יצאנו השכם בבוקר, הגענו לבית ההבראה, אבל עוד לפני שהספקתי להוריד את הבגאז' שמעתי: "החברים מתבקשים לחדר האוכל". ואז, כל הדלתות נפתחו והמוני אנשים יצאו החוצה, נהרו לחדר האוכל וצעקו:
היי
אוכל, קדימה אוכל
אוכל, קדימה אוכל
אכול פה את הכל
אכול פה ולזלול
אוכל, קדימה אוכל
והחברה שרה שאלה, "מה תאכלו לארוחת הבוקר חברים", אז אני שאלתי אותה, "מה יש לך?" והיא אמרה, "מה יש לי?
ישנו מיץ
ויש גם שפריץ,
ודג חמוץ ודג מתוק,
בצל לבן, בצל ירוק,
ודיאטת צנון-מלפפון,
גבינת צפתית
גבינת עזים
וקונפייטר מתפוזים,
ונשארה עגבניה
ממכירת סוף העונה,
חלב,
קפה
קקאו,
וכוס תה".
גמרנו סוף סוף את ארוחת הבוקר, ומה אחר כך?
לטייל לחרמון? לאאאא
לטייל לתל-חי? לאאאא
לבקר את רמת הגולן? לאאאא.
יושבים על המרפסת בצל, ומתווכחים, ומדברים, ומברברים ומתווכחים, ואז החברה שרה הודיעה ברמקול, "החברים מתבקשים לחדר האוכל" וכולם יצאו החוצה בשמחה וצעקו:
היי, אוכל קדימה אוכל...
"תסלחי לי חברה שרה, מה יש לכם לצהרים?" והחברה שרה אמרה "מה יש לי?
מיץ לימון,
ומיץ תפוז,
ומיץ רימון
מאה אחוז
מרק בצל עם אטריות,
מרק בשר עם פטריות,
ביצה רוסית ביצה קשה,
כבד קצוץ, רגל קרושה,
בשר עבה, בשר רווה,
בשר שמן, בשר רזה,
פודינג שוקולדה,
ג'ילה עם מרמלדה,
גלידה,
קפה,
וכוס תה".
נו ומה אחרי האוכל?
לשחק פינג פונג? לאאאאא, לשחות בבריכה? לאאאאא, לנמנם? לאאאאא,
יושבים על המרפסת בצל ודברים ומתווכחים, ומברברים ומדברים ופתאום... והחברה שרה הודיעה ברמקול: "החברים מתבקשים לחדר האוכל". אתה לא כל כך רעב, אבל על חשבון המפעל...
אוכל, קדימה אוכל...
גמרנו את ארוחת הערב,
יש סרט? לאאאא,
יש טלויזיה? לאאאאא,
יש רדיו? לאאאא,
יושבים על המרפסת ומדברים, ומתווכחים, ומברברים, ומתווכחים. סוף סוף הולכים לישון, השעה היא שלש בלילה, כולם ישנים, רק הירח זורח, אתה נשכב לך ככה במיטה, אויר גלילי קריר חודר לחדר, בושם פרחי האיזדרכת, ואז... "אחת שתיים, אחת שתיים שלש, כל החברים לחדר האוכל"
היי, אוכל קדימה אוכל..
