מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

לסיפור הזה נתתי את הכותרת "אין תמלוגים ברברס". מדוע? בהמשך יובן.
נתחיל עם סיפור השיר.
יש "תופעה" כזו, שקורית אחת לכמה שנים, ששני נערים מהתיכון כותבים שיר ופתאום כל הארץ שרה אותו? כך נכתב השיר "עין גדי", על ידי איתן פרץ ודובי אהרוני, שהיו בטיול שנתי של הכיתה שלהם וכתבו את השיר. כך כתב מקס גתמור את "זה הקיץ האחרון שלי אתכם", שפרץ משום-מקום וכבש את המדינה, וכך נכתב גם השיר "בדד".

אז היֹה היוּ שני נערים, למדו באותו בית ספר, אבל בכיתות מקבילות ולא הכירו. גם היום, למרות הצלחתו ההיסטרית של השיר, שמם יאמר מעט מאד למאזין הממוצע. עוזי מלמדעֲמָשַׂי  לוין. (לא פגשתי עוד מישהו בשם עֲמָשַׂי. זה שם תנ"כי, בדברי הימים נזכרים ארבעה בשם זה). בכיתה י"א יצא כל המחזור לטיול בעין יהב, הם נפגשו במהלך הטיול וכמו שאמר לי עוזי מלמד "מאז היינו ביחד עד שבשנת 2002 עמשי נפטר".

זה היה ב-1951, הם היו בני 16. עמשי נפרד מחברה שלו, "בגיל הזה זה סוף העולם" אומר עוזי מלמד. אז עמשי כתב על זה שיר ומסר אותו לידידו המוסיקלי. בגיל הזה עוזי היה כבר עמוק בתחום הנגינה. הוא גדל בבית מוסיקלי, אביו היה המלחין ניסן כהן-מלמד. כתב שירים רבים, חלקם בסגנון המזרחי של שנות ה-50, "ותחזינה עינינו", "פתחו לי שערי צדק", אך המוכר בשיריו הוא ללא ספק "חנוכיה לי יש". לחוקר הזמר דודי פטימר סיפר  עוזי, שכבר בגיל 5 החל לנגן בכינור, אחר כך גיטרה, אפילו צ'לו, ולבסוף התאהב בחצוצרה.

עוזי מלמד הלחין את שיר הנעורים שכתב עמשי לוין. בינתיים שרו אותו רק החברים שלהם בתיכון.

השיר מתחיל להסתובב בשטח
10 שנים אחר כך, זמר מכרם התימנים בשם זבדיה לוי הקים להקה בשם "העליזים", לדודי פַטימֶר הוא סיפר שעוזי נתן לו את "בדד". עוזי לא זוכר את זה, מה שלא יהיה, "העליזים" שרו את השיר, אפילו הקליטו. רק לעצמם, על טייפ בייתי. זבדיה שאל את עוזי מה לכתוב בקרדיטים, מה לומר בהופעות כשמבצעים את השיר והמחברים השתובבו קצת. זה היה כאמור 10 שנים מכתיבת השיר, שניהם לא עשו מהמוסיקה פרנסה, השיר ודאי לא עשה רושם שביכולתו לגדול, אז אפשר לחייך. "נפגשנו עמשי ועוזי בעין יהב – אמר לי עוזי – כולנו מתחילים באות ע', כך שהיינו ע.ע.ע.יהב, אז שיחקנו עם השמות ועם עין יהב". את עמשי כינו עמוס יהב, ועוזי מלמד נעשה עוזי יהב".
בינתיים הכל היה בסדר.

למרות שמוסיקה לא היתה אף פעם לעיסוקו היחיד, התקדם עוזי מלמד והיה לחצוצרן מצליח. "להפתעתנו הוא נכלל בספר שיצא על נגני ג'אז מצליחים" אמר לי אבירם בורוכוב שניגן עם עוזי בהרכב ג'אז ששמו, "הסיבוב השני". להקה שכל משתתפיה הם נגנים ברמה גבוהה, שהמוסיקה איננה עיסוקם היחיד. ב-1971, כבר היה עוזי חצוצרן מוכר ואף מבוקש, והצטרף ללהקת ג'אז חדשה ומחדשת, "הברנשים של פיאמנטה", בהנהגתו של נגן הקלרינט והסקסופון, אלברט פיאמנטה. זכורים מההופעות והתקליט בהם ליוו את אריק אינשטיין. עוזי הצטרף ללהקה והשמיע להם את "בדד". הם אהבו והקליטו. 20 שנים אחרי שנכתב, יצא השיר בפעם הראשונה לקהל הרחב. הביצוע, אגב, שונה לגמרי ממה שאנחנו מכירים אותו, כפי שפרסם זוהר ארגוב. הנה הוא (העלו לרשת דודי פטימר ורדיו אוריון)

 

החד גדיא ממשיך
הברנשים הופיעו בכל הארץ, הקליטו, ביצעו את השיר, אך הוא לא תפס תשומת לב רבה במיוחד. בינתיים שמע אותם גם הזמר שמעון צ'אבי חתוכה. התלהב מ"בדד" וביצע אותו. להפתעתי גם את הביצוע הזה איתר החוקר האספן דודי פטימר. באתר שלו הוא מרחיב על הצעד הבא בדרכו של השיר: "בדצמבר 1972 קיבל [חתוכה] פנייה מעפרה סמואל מ"קול ישראל" ("תשואות ראשונות" למי שזוכר) להקליט כמה שירים ברדיו ואחד השירים שבחר היה "בדד" אותו הקליט ויצא על גבי תקליטון דמו לא מסחרי בשנת 1973".

הנה השיר בביצועו של צ'אבי חתוכה.

 

ואז, באילת, שמע את חתוכה, שר את "בדד", גם זוהר ארגוב.

נכון להיום
הגענו ל- 1982. אנחנו כבר 30 שנים אחרי כתיבת השיר, 20 שנים אחרי שזבדיה לוי ביצע אותו, 10 שנים אחרי שהברנשים שרו אותו, וחתוכה שר אותו, ואז, פתאום, מישהו הביא לעוזי מלמד קלטת. על המדבקה כתוב "נכון להיום". קלטת המפנה הדרמטי של זוהר ארגוב. הקלטת שהיתה פריצת הדרך האדירה שלו, וברצועה השביעית, ראה עוזי מלמד את... בדד. והמחברים?... לא ידועים. ובאמת, מי הכיר אותם? קצת אחר כך "עלתה" הקלטת על תקליט תחת אותה הכותרת, שם כבר הופיעו שמות המחברים, אבל איזה שמות? נכון. עמוס יהב ועוזי יהב. זוכרים?

למי אקו"ם יתנו תמלוגים? אין יוצרים כאלה. אף אחד לא מכיר. 

בינתיים הצליחו הנערים לשעבר בתחומים אחרים. עמשי עסק בתרגום, גם ספרות יפה, גם סרטי קולנוע וטלויזיה, עוזי הלך לתחום החינוך, הקים חברה שעובדת על פרויקטים גדולים, עם מכון ויצמן, עם משרד החינוך, והתמלוגים? "לא התעסקנו בזה" אמר לי עוזי מלמד.

עם הפילהרמונית אי אפשר לחפף...
הפרק הבא בגלגולי השיר היה ב-1999, רבים רבים כבר שרו את השיר, כנראה שאף אחד לא ידע מי בדיוק כתב אותו, אבל כשגליקריה הופיעה עם הפילהרמונית, ושרה גם את... בדד, אי אפשר יותר לחפף עם הקרדיטים. הפעם החליט מישהו שצריך למצוא את המחברים, עוזי מלמד הצליח להיזכר מי היה זה שפנה אליו ושאל אם זה הוא: "זה היה ראובני. הוא כנראה היה המפיק". לא ברור מה היה חלקו של אשר ראובני בהפקה, גם שמעון פרנס, אמר לי שלא ידוע לו על איזשהו קשר, אבל על פי עוזי מלמד, הוא זה שהעביר את שמם למי שצריך, ומאז, מ-1999, כמעט 50 שנה אחרי כתיבת השיר, הם המחברים המוכרים והחוקיים של השיר.

"נו - שאלתי - אז עכשיו התחילו להעביר תמלוגים?"
"כן" ענה עוזי מלמד, עדיין בנעימה של "לא התעסקנו בזה"...
"ומה על המכה שמגיעה לכם בזכות זוהר? בזכות כל האחרים?"
על זה ענה לי עוזי מלמד בחיוך: "אין תמלוגים ברברס".

לכאורה זה סוף הסיפור. אבל חייב עוד שתי הערות.
הראשונה - יש תמלוגים ברברס. ועוד איך. במקרים אחרים התנהלו משפטים על דברים כאלה ואנשים או יורשיהם זכו בסכומים משמעותיים. כמו שנשמע עוזי מלמד בשיחה איתי, גם היום הוא פשוט לא רוצה לעסוק בזה.
והערה שניה - מי שקצת עוקב אחרי הסיפורים שלי יודע בדיוק מה עוד אני מחפש. אני רוצה לדעת מי היתה הנערה ששברה את ליבו של עמשי ושבזכותה זכינו בשיר הזה שעשה היסטוריה ונגע בכל כך רבים. עוזי דוקא יודע מי היא, אבל מעדיף לשמור על פרטיותה: "הם היו נערים, היתה אהבה, נגמרה, לעמשי יש משפחה, גם לנערה, אין סיבה לחזור אליה". אני מכבד ומוקיר את אמירתו. אבל מכאן אני פונה אל הנערה, אני מניח שביום כתיבת שורות אלה (תחילת 2021), היא כבת 85, ומבקש להכיר אותה, את סיפורה. אם היא מוכנה לומר שזו היא, אעריך זאת מאד, אם תגלה את שמה רק לי ותבקש שלא אפרסם, לא אפרסם.

הנה הביצוע של זוהר ארגוב, ואחריו פינה שהגשתי בתוכנית של שמעון פרנס בגל"צ ולסיום מילות השיר.

ב-16.1.2021 הגשתי במסגרת פינת "איך שיר נולד" בתוכניתו של שמעון פרנס בגל"צ, תמצית של סיפור השיר.

בסיום הפינה סיפרתי שאני מחפש את מי שהיתה הנערה, עליה כתב עמשי לוין את השיר. אפשר לכתוב אלי דרך "צור קשר" באתר הזה.

והנה הקלטת הפינה:

 

בדד
מילים: עמשי לוין, לחן: עוזי מלמד

בדד במשעול אל האַין
בדד בנתיב ללא כלום
בדד עם הזמן הבורח
והזמן לא שוכח
להציב את הגבול

בדד מכף יד מלטפת
בדד ללא שֶכֶם ידיד
בדד כמה טוב לא לדעת
שידך כבר נוגעת בידו של אחר

בדד אלך גם תפילה אין לי
בדד בלי עתיד
בלי תקווה, בלי חלום

בדד כמו השמש אֶנדוֹדָה
בדד במדבר הלוהט
בדד גם דמעות הן רק הֶבֶל
שיר מזמור אין לסבל
שיר מזמור של אִמי

בדד אלך גם תפילה אין לי...

בדד