זמר לספינה שקיעה נוגה

גם 75 שנים לאחר שנכתב, יש רבים הרואים ב"זמר לספינה", שיר אהבה תמים. שיר געגועים של ימאי עברי לנערתו, ולא מזהים בו את הרמזים ששתל בו חיים חפר כסיפור העפלה וגירוש לקפריסין. אבל זהו שיר העפלה ושיר קפריסין, ושיר התרסה כנגד השלטון הבריטי.
יתכן שאחד הדברים המסתירים את כוונת השיר, מהמאזין, הוא שמו הבלתי רשמי שרווח בציבור "שקיעה נוגה", על פי מילות השיר הראשונות. אבל השם הנכון, "זמר לספינה", מעלה מיד את ההקשר המדויק. מכל מקום, כנראה שהסוואת הכוונה היתה מכוונת.

שורות אלה מתחילות להיכתב בעת היותי בטיול מזמר במחנות המגורשים בקפריסין, הזמן, כחודש לפני יום השנה ה-75 לגירוש האוניה אקסודוס מהארץ. אמנם אקסודוס לא הגיעה לקפריסין, אבל לא רק שהספינה היתה לאחד מסמלי ההעפלה הימית בכלל, אלא שהשיר קשור אליה בכיוון נוסף שמיד יסופר. 

קפריסין - מדוע? מתי? כמה?
הנה לוח זמנים קצר לאירועי הגירוש לקפריסין: אוקטובר 1945 שחרור 200 מעפילים ממחנה המעצר בעתלית ודיונים בפרלמנט הבריטי על פתיחת מחנות בקפריסין. יוני 1946 "השבת השחורה", יולי, פיצוץ מלון המלך דוד והתעצמות הדיונים בבריטניה, 7 באוגוסט נפל הפור, התקבלה החלטה על הקמת המחנות בקפריסין, 12 באוגוסט 1946 גורשו שתי הספינות הראשונות, "הנריטה סאלד" ו"יגור". 
במחנות קפריסין עברו יותר מ-50,000 מעפילים ונולדו בהם 2200 תינוקות. הפעילות כללה הכנה לחיים בארץ, לימוד עברית, הכשרה קדם צבאית, מלאכת יד וספורט, וגם הרבה שירה ולימודי שירים.

תמונה שריגשה אותי במיוחד, היא של הצייר שמואל כץ יוצא ממחנה המעצר. דמותו של שמוליק כץ מוכרת מאד. הוא זה שצייר את הספר "דירה להשכיר", את "חסמבה" ועוד המון (כולל התמונה הגדולה כאן למעלה משמאל). הוא נכלא במחנה קאראולו שליד פמגוסטה. עברנו שם בטיול.
כץ ניגן אקורדיון, (איך הגיע אליו האקורדיון למחנה???) וכשקיבל את הסרטיפיקאט, יצא בנגינה את שער המחנה, כשאת הסרטיפיקט אחז... בפיו.

כחלק מהפעילות התרבותית ביקרו במחנות אמנים מובילים מהארץ. שושנה דמארי ששברה לבבות בשירה "הביתה" (של אשמן ואדמון. כתבתי עליו בעבר כאן), טובה פירון (שקצת אחר כך היתה הראשונה לשיר את השיר הזה), וכמובן הצ'יזבטרון שגם אם בתחילה המעפילים לא התחברו אליהם, הרי שממש בסוף השתנתה האוירה ונפתחו הלבבות. כאן פגשו הצ'יזבטרונים את אחד ממובילי התרבות במחנות, מאיר נוימן. פעיל נמרץ, מתרגם לעברית, מלחין, מעבד, מנצח ואקורדיוניסט, שכאשר שמעו את נגינתו ואת המקהלה שהקים, הודיעו לו מייד שברגע שהוא משתחרר הוא מגויס. לצ'יזבטרון. וכך היה. (והוא זה שהביא להם את השיר "היי ג'נקהויה" שעל לחנו כתב חפר את "היי דרומה" ועל כך כתבתי כאן  עוד שיר שנולד מביקור הצ'יזבטרון בקפריסין היה "איריסים" ועליו כתבתי כאן) . 

אז איך שיר נולד
סיפר חיים קינן בתוכניתו "שאלה של טעם" (רשת ב'  11.6.2005). את השיר כתב חיים חפר ב- 1946, את המילים הראה למשה מוסנזון, עורך "במעלה", בטאון תנועת הנוער העובד. מוסנזון היה חבר קיבוץ נען, (יחד עם אחיו יגאל מוסנזון. חסמבה חסמבה חסמבה) והוא הביא את השיר לידידו, חבר קיבוצו, המלחין דוד זהבי. והשאר מושר בדפי היסטוריית הזמר שלנו.
כשכבר היה השיר, פגש מוסנזון את הזמרת טובה פירון. הם הכירו עוד ב-1939 כשהיתה בלונדון, עם קריירת תיאטרון ועתיד מבטיח, על פי קינן, מוסינזון היה זה שעודד אותה לחזור לארץ. היא חזרה ובהחלט הצליחה כאן, שרה בתיאטרון "לי-לה-לו" וגם הופיעה במחנות בקפריסין. טובה פירון היתה הראשונה ששרה את "זמר לספינה".

את "זמר לספינה" כתב חיים חפר כשהגירוש לקפריסין כבר היה בעיצומו, ומה שמענין הוא דוקא זמן ההלחנה. דוד זהבי היה קשוב מאד למאורעות ורבים מלחניו נוצרו במועדים משמעותיים. על פי דר' מוטי זעירא, (שכתב גם את הביוגרפיה של זהבי וגם את של חפר), חתם זהבי מתחת לתוי השיר את התאריך 26 ביולי 1947. טרח שעירא ובדק ומצא שהיה זה כשבוע לאחר גירוש האקסודוס ומהיכרות עם שירים אחרים של זהבי, ברור שהיה קשר בין האירוע להלחנת השיר.
הנה כי כן, "שקיעה נוגה" נקשר לנו גם לקפריסין וגם לאקסודוס.

האקסודוס, או כפי שנקראה הספינה, "יציאת אירופה תש"ז", יצאה מצרפת ב-11 ביולי 1947, והתקרבה לחיפה כעבור שבוע, הבריטים ראו במאבק בה סמל למאבק הכללי בעליה, ולפי החלטת ממשלת בריטניה אך כמה ימים קודם לכן, נמנעו מלשלוח את המעפילים לקפריסין, והחליטו להחזיר אותם לנמל המוצא בצרפת. משם הועברו המעפילים במסע מתיש לגרמניה ורק כעבור יותר משנתיים עלו למה שכבר היתה מדינת ישראל.

השיר כתוב ברמזים. הבריטים היו עדין בארץ והיתה צנזורה על כל מה שנכתב ופורסם. חפר כתב שיר אהבה וגעגוע תמים, לכאורה מימאי לנערה, אבל שתל בו ביטויים שהיו ברורים לכל ישראלי: "כוכב נדלק לזכר הספינות", "אשתה אחות לחייך מכבלים מגדרות הברזל", וכמובן הביטוי "האי הבודד יכלאני", שלכל ישראלי אמר את כל מה שהיה צריך לומר.

מי כאן קברניט?
ותשאלו, ובצדק, מה זה "שוב אליך חזר רב חובל"? "קפיטן קפיטן"? "הקברניט קורא שלום לך"? איזה רבי חובלים היו אז? מי בכלל היה קפיטן? אז הנה חפר ענה לכם בספרו "חיים חפר מספר ומזמר" (עמ' 211): "על כל ספינת מעפילים היה לפחות פלמחניק אחד שכבר אז נחשב לקברניט".

לשיר "זמר לספינה", בקפריסין
בשנים האחרונות מגלה המטייל הישראלי ענין גובר בקפריסין ובמחנות הגירוש שבשטחה. קמו ארגונים רבים המאגדים את צאצאיהם של המעפילים שעברו באי, וארגונים של כאלה שנולדו בו. מדריכי טיולים מציעים מסעות לביקור במחנות, במהלכם מתקיימים טקסי זכרון ומורשת. בימים בהם נכתב מכתב זה, (יולי 2022) מתקיימים בארצנו אירועים לציון 75 שנים למעצרים במחנות.
וגם אנכי יצאתי לטיול בקפריסין. בצד התורכי ובצד היווני. מיוחד, יפה, והפן הישראלי מרתק, מלמד, ומרגש.

עברנו בשרידי כמה מ-12 המחנות שהיו שם, הכרנו את פולי, שמקדישה חלק משמעותי מחייה לאיסוף הסיפורים והעלאת המודעות לסיוע שקיבלו המעפילים מהקפריסאים.

שרנו כל הזמן. שירי העפלה, פלי"ם, צ'יזבטרון, "שושנה שושנה", "הביתה הביתה", "איריסים". למדנו להגיד קסילוטימבו, שהוא שם של כפר שכמה מתושביו סייעו למעפילים, כולל ילד אחד שהחביא בורחים מהמחנה. בת של אחד מהבורחים היתה איתנו בטיול. דִמְיַינוּ שאולי הילד הזה עזר גם לאבא שלה???

קיימנו טקס קטן, לעצמנו, ליד אנדרטה שהקימה מדינת ישראל כתודה לקפריסאים שסייעו. פולי, המדריכה שלנו, היתה מעורבת מאד באירוע חנוכת האנדרטה, בהשתתפות שגריר ישראל.

במוזיאון צנוע בעיירה, שרנו את "זמר לספינה". אנחנו ניגבנו עין ונדמה לי שגם שתי המארחות שלנו, למרות שלא הבינו מילה.

כבר החלטתי שבאביב הקרוב אצא לשם עם קבוצה נוספת. (רוצים שאודיע לכם כשנדע מועד מדויק? כתבו אלי מכאן )

זמר לספינה זכה לביצועים רבים מאד והוא שב ומושמע רבות ברדיו ובטלויזיה, וגם בערבי השירה ובטקסי יום עצמאות וימי זכרון. אולם דומני שאחד הביצועים האהובים ביותר הוא של גידי גוב. מאחר ואני אוהב להביא כאן ביצועים מצולמים, ולא כאלה עם צילום התקליט, או תמונה קפואה ברקע. אז הנה גידי גוב שר את השיר, והמיוחד הפעם זה שבקהל ישב חיים חפר...

וביצוע שונה מאד. רן דנקר בסדרה "השיר שלנו".

ולסיום, הפינה שהגשתי בתוכניתו של שמעון פרנס.

המיוחד היה שסיפרתי על הטיול בקפריסין ושידרתי ממש מקפריסין.