חופים

הרומן

ברומן בין המנגינה למילים של השיר הזה, קרה משהו מופלא. השניים התאימו זה לזו למרות שנכתבו במרחקי מקום וזמן ובלי כל קשר.  

זה קרה בשנת 1965. צפירה יונתן, שהיתה אז אשתו של נתן יונתן סיפרה לי שנחום היימן הוזמן לקיבוץ שריד לכתוב מוסיקה למסיבת סיום של כיתה י"ב, שנתן כתב לה את המילים. השידוך עלה יפה ולאחר המסיבה החליטו שני היוצרים להמשיך ולכתוב שירים ביחד. נחצ'ה בא לבית משפחת יונתן התיישב ליד הפסנתר, וניגן מנגינה חדשה שאיש עוד לא שמע אותה. ואז קרה הנס, נתן אמר, "יש לי". "מה יש לך?", "יש לי מילים מתאימות למנגינה שלך", אמר והחל שר: "חופים הם לפעמים...".

המילים

מה היו המילים ששר נתן יונתן?

זה היה בשנת 1943. נתן היה אז מדריך במחנה קיץ בחוות חפציבה שלגדתו של נחל חדרה. הוא הבחין בתופעת טבע נדירה, הנחל זרם, וכשהתקרב לים נספג בחולות ולא הגיע אל המים. אנשים "רגילים" רואים את הדבר ובדרך כלל לא מתייחסים, או מפטירים "מענין" וזהו, אבל המשורר, אוהו, המשורר רואה בזאת מיד סמל. לגעגועים, לים, לבית, לצדפי ליבו של האדם ועל כל אלה כותב הצעיר הרגיש והרגשן שיר וקורא לו "חופים".

הנה השיר בכתב ידו של נתן יונתן:

(נכון, זה לא כמו שאנחנו שרים. עוד ידובר בזה ובקרוב מאד)

השיר התפרסם בכמה חוברות פנימיות בקיבוץ שריד, וכנראה גם במוסד החינוכי בו לימד נתן יונתן. בשנת 1962 נכלל השיר בספר "שירים לאורך החוף", ויצא אל המרחב. לאחר מכן, התפרסם מעל במות רבות וחשובות, קבצים, כתבי עת, ספרים, וגם שירונים.

והלחן?

כפי שכבר תואר, נכתבה המנגינה יותר מ-20 שנים אחרי אותו טיול לאורך נחל חדרה. זה קרה בבית אלפא והגיע עם נחצ'ה לשריד, וכאשר השמיע נחצ'ה את המנגינה לנתן, היא פשוט התאימה. נחצ'ה סיפר לי שהיה צריך קצת "לכופף" את התוים כדי שיתאימו למילים, ונתן יונתן סיפר גם הוא שהיה עליו "לכופף" כמה משפטים כדי שיתאימו ללחן וכך ברצון טוב ובהתקרבות של שני צדי עמק יזרעאל, נכתב השיר.

הנה הנוסח כפי שהתפרסמו במקור, בספר "שירים לאורך החוף" שיצא בשנת 1962 (ספרית פועלים) ולידו המילים כפי שהן מושרות לאחר ה"כיפופים" ההדדיים והמוסכמים, בספרו של נחצ'ה "חמישים שנות זמר" (הוצאת אור-תו 1998).

משמעותי לשניהם ולנו

היה זה שיר משמעותי מאד לשני היוצרים ואפשר לומר שהיה גם בעל משמעות היסטורית. עבורם וגם עבורנו.

ראשית, כאמור, היה זה השיר הראשון המשותף שלהם, שנית, זה גם אחד השירים המוכרים ביותר של כל אחד מהם לחוד ושל שניהם ביחד. ובנוסף, זה היה גם השיר שפתח לנחצ'ה את שערי העולם. ומעשה שהיה כך היה.

בשנת 1966 ביקר בארץ המוסיקאי הצרפתי מישל לגראן, מישהו הציע לו במהלך טיול לצפון, שיפגוש בקיבוץ בית אלפא מוסיקאי צעיר, מלחין "טרי" בשם נחום היימן. הוא הגיע לקיבוץ, פגש במוסיקאי הטרי שלאחר ההתוודעות הכללית הרגילה, הגיש לו דף תוים ועליו שיר חדש משלו. סיפר לי נחצ'ה: "השתגעתי ממנו לגמרי, נתתי לו תוים והוא התחיל מיד לנגן, ואחרי פעם אחת התחיל לאלתר. מראיה ראשונה, ומיד ניגן את השיר בסגנונות שונים, קלאסי, פופ...".  ומה היו התוים שנתן נחצ'ה למישל לגראן? נכון, "חופים".

ואיך פתח השיר הזה את שערי העולם ל"מוסיקאי הצעיר" מבית אלפא? כשנפרדו בתום הביקור בקיבוץ, זרק מישל לגראן לנחצ'ה מחמאה והוסיף בנימוס אירופי: "כשאתה בפאריס, תתקשר". אבל הצבר הזה, לא הבין כלום בנימוסים אירופיים והוא פשוט קם ונסע לפאריז, כי מישל לגראן הזמין אותו. אך עובדה, הצבר ניצח, לא עבר זמן רב ובאולימפיה שרה ננה מושקורי את "שיר היונה" שלו, אחר כך הוזמן לעבד ולנצח ולכתוב לזמרים ולסרטים והשיר שפתח לו שערים אלה היה כאמור, חופים.

גלעד לנחצ'ה ולשיר

במלאת שנה לפטירתו של נחום היימן, נחנך גלעד יפהפה, בשפך נחל חדרה, קרוב מאד למקום שהוא נשפך לים, המקום עליו נכתב השיר 74 שנים קודם לכן. על בסיס הגלעד נחצב השיר "חופים".

ומשהו אישי

בשנת 2000, התחלנו, הצלמת עדי אדר ואני, ליצור את ספרנו "שיר לדרך". העובדה שהשיר "חופים" נכתב על נחל חדרה, היתה אז נחלתם של מעטים. שמעתי על כך לראשונה מבעלת המסעדה ב"בית חנקין", שעל הצוק מעל הים בגבעת אולגה, במקום קרוב מאד לשפך הנחל. הסיפור הצית את דמיוני ומיד רצתי לראיין את נתן יונתן, שעוד היה בין החיים. הוא אישר את הדבר וסיפר לי על חוויית הביקור במקום, ואני מיהרתי עם הסיפור הזה לעדי, שנולדה לא רחוק משם, בחדרה. יחד יצאנו אל שפך הנחל לצלמו.

על שפת הים במקום התחברות הנחל אליו, פגשנו קבוצת ילדים. עדי צילמה אותם.  סתם כבדרך אגב שאלה את אחד מהם איך קוראים לו. "שמעון" השיב. שנינו אוהבים מאד את התמונה הזו ומאז היה "שמעון" שמה בשיחותינו.

היה זה הצילום הראשון שממנו נולד ספרנו.

הנחל, אגב, בעקבות תוספת מי הקרור של תחנת הכח במקום, כבר מגיע אל הים. איך גם סיפורו של השיר, היה לנוסטלגיה...

"לבית שתמיד אהבנו"? האמנם?

את השיר מלווה "נון" שלא ברור מאין הגיע. בהקלטה הראשונה, זו שהביאה את השיר לציבור הרחב, שרו חברי להקת הנח"ל: "גם הצדפים הם לפעמים געגועים / לַבַּית שתמיד אהבנו". השורה הזו לא מופיעה בגירסה המקורית והיא נוספה רק במעבר לגירסה המושרת. עיון בספרו של נחצ'ה, מראה שהדרך הנכונה לשיר היא: "שתמיד אָהֲבוּ". כלומר, הם, הצדפים, מתגעגעים לבית שתמיד אהבו. (לא אנחנו המתגעגעים לבית שאהבנו). אין ספק שכך ערך זאת נתן יונתן בעת עיבוד המילים לשיר המושר. הוא גם כתב "לְבַית" (ולא "לַבַּית"), אולם, כנראה מחוסר תשומת לב, הושרה הטעות בהקלטה ההיא שכל כך הצליחה והיתה לשופרו של השיר, ולדעתי משם שמעו ועשו רבים רבים. האות "נון" נוספה בהקלטות וגלשה אפילו לכתובים. עורכים העתיקו ולא אימתו (ולא עימתו) עם המקור. אכן "נון" פראי.

כהרגלנו לא נציב אצבע מאשימה מול כל הטועים, מי שחפצה נפשו, יאזין בדריכות להקלטות השונות, כולל אלה המומלצות כאן וישמע את השגיאה מתרוננת בגאון. (רמז, אל תטרחו לבדוק את אריק אינשטיין ואת חוה אלברשטיין. הם, כהרגלם, דייקו).

ביצועים לרוב

עשרות אמנים הקליטו את השיר, מאות שרו אותו בהופעות, ובערבי זמר... מי סופר. בין המוכרים במבצעים נמצא את: חוה אלברשטיין, שלישיית המעפיל, צוות הווי של הנח"ל, להקת הנח"ל, רונית אופיר, האחים והאחיות, להקת חופים, אריק אינשטיין, איתן מסורי, ירדנה ארזי, הגבעטרון ועוד ועוד ועוד.

ותחילה, לביצוע של להקת הנח"ל ותחילה הערה, הוא אינו הראשון, זמן קצר מאד קודם לכן, ביצע את השיר צוות ההוויי של הנחל, אך ההקלטה מהביצוע שלהם פחות מושמעת. סיפר לי איש הרדיו יואל רפל: "זה היה ב-1966. נתן יונתן מסר לי ליד את השיר כאשר הציע אותו לצוות הווי של הנח״ל. על רקע זה נולדה ידידותנו שנמשכה עד מותו. עשינו יחד יותר מ-10 תוכניות רדיו בקול ישראל ובגלי צה״ל".

כבר אז היה מוכר הסיפור על המקום בו נכתב השיר, מוסיף יואל רפל: "בשנת 1978 במסגרת סדרת התוכניות ׳ארץ חמדת׳ יצאתי עם נתן וטכנאי למקום שעליו נכתב השיר והוא סיפר בקולו את כל הסיפור שמאחורי השיר".

הנה להקת הנח"ל בביצוע המוכר ביותר לשיר, ועוד הערה על שגיאה קטנה. בצילום היחיד שמצאתי ברשת, נכתב בטעות שהמבצעים הם "צוות ההווי של הנח"ל". כאמור, נכון שזכות הראשונים הינה לצוות ההווי (בשנת 1970, הסולנים שם היו צביקה ארבל ועידית חיים), אך בקליפ המצולם שרה להקת הנח"ל ולא צוות ההווי. בין השרים תכירו בקלות את ירדנה ארזי, גידי גוב, אפרים שמיר עמוס טל-שיר ועוד. הנה הם:

הצלחתו הכבירה של השיר, הביאה אותו להוות כרטיס ביקור ליוצריו. לספר שיריו שיצא בשנת 1983 קרא נתן יונתן "חופים" (הוצאת כתר בשיתוף עם ספריית פועלים), למופע שיריו שעלה בשנת 1984 קרא נחצ'ה בבאותו השם, וכך קרא גם ללהקה המבצעת שהרכיב במיוחד למופע. היו בה: חני ליבנה, מאיר בנאי, משה דץ וליזה קחטן-לנג. אריק רודיך שימש כמעבד מוזיקלי.

חווה אלברשטיין

התקליט שבו שרה חוה אלברשטיין את השיר היה "כמו צמח בר" (1975). הוא נוצר ברוח מלחמת יום כיפור. עוד היו בו השירים, השכם השכם בבוקר, כמו צמח בר, לכל איש יש שם, שלכת ("יך אלם הרוח") ועוד שירים עצובים מאד. הנה הביצוע של חווה אלברשטיין בהופעה:

ועוד כמה ביצועים חדשים יותר

הראל סקעת (עם תמונות שמישהו צירף... לא אני):

עמיר בניון בביצוע מאד מאד אישי ושונה, צולם בחזרה עם הקלידן אודי תורג'מן.

ולמי שהגיע עד כאן, אוסיף עוד סיפור אישי קטן מחנוכת גלעד "חופים" לנחצ'ה, ב-9.5.2017.

בדרך לטקס, ממש במקרה, הצטלבו דרכים, ופגשתי בסי היימן וצביקה גנדלמן, ראש עיריית חדרה, שהיה מיוזמי הקמת הגלעד ודאג לביצוע.

את סי ראיינתי בשנת 1990 לערך, כשכתבתי ברשת "ידיעות תקשורת" והתידדנו, גם את גנדלמן אני מכיר מימים עברו וזה מצחיק, אבל אפשר לומר בעגה הצבאית שאכלנו מאותו המסטינג. בשנת 1999 הוצבתי כקצין התיאום של חיל האוויר עם ה"ירוקים" באוגדתו של תת-אלוף צביקה גנלדמן (קת"א לבקיאים). ובאותו אוהל מפקדה, בהחלט יצא לנו לא פעם גם לאכול ביחד.

אתם כמעט יכולים לשמוע אותו צועק: "היי גביש, מה עם הסיוע האווירי..."