יש לה רגל מתברגת - מהכלייזמרים בעיירה למגפיים של ברוך

"אתה לא תמצא - הקניט אותי שאול ביבר כשאמרתי לו שאני מחפש מי כתב את השיר יש לה רגל מתברגת - זה עממי". למה פניתי דוקא לביבר? כי הוא אחד מליצני הפלמ"ח שבאוהליו נבט השיר הזה והוא גם יודע יידיש. (הוא זה שכתב את הגירסה העברית לשיר פרעסען או בגירסתו: "אוכל קדימה אוכל...").

ולמה בכלל חיפשתי בתחום היידיש? כי יש לשיר הזה פתיחה, היא לא כל כך מוכרת, אבל היא נשמעת כאילו הגיעה היישר מהשטעטל. העיירה היהודית באירופה של המאה ה- 19. בלי הפתיחה הזו אין לשיר הגיון, הוא לא מובן. מה פתאום מספרים על הרגל המתברגת שלה? אז הנה התמונה המלאה.

השדכנים

השיר הקרוי בפי רבים "יש לה רגל מתברגת" נקרא השדכנים. הוא מתאר את מאמציו של שדכן לחתן בתולה רבת מגרעות, על רקע של מאבק יוקרתי (ועסקי כנראה) מול שאר שדכני העיירה. הנה הפתיח, שלא מרבים לבצעו, שמסביר על מה המהומה:

אָצִים, רָצִים, טָסִים, נִצִּים  
בָּרְחוֹב הַשַּׁדְכָנִים:
הָעִיר כְּמִרְקַחַת,
כֻּלָּהּ רוֹתַחַת,
כֻּלָּם כָּאן מִתְחַתְּנִים!

לֹא חָשׁוּב הַגִּיל, הַיֹּפִי;
מָה עוֹד, מֶה חָסֵר?
כָּל אִשָּׁה הִיא כָּאן סְחוֹרָה
עוֹבֶרֶת לַסּוֹחֵר.

זה הנוסח המופיע באתר זמרשת, "יש נוסחים רבים - אומר חוקר הזמר אליהו הכהן (במכתב הלילי של אהוד בן-עזר מס' 56) - זה הרי שיר רחוב, ומספר הגירסאות כמספר הרחובות"...
"הפתיחה באמת נשמעת כמו של אחד הבדחנים היידישאים, צונזער, גולדפאדן, מאנגער" אומר לי דן אלמגור, פזמונאי וחוקר זמר רב פעלים, שגם תרגם לנו שירים מיידיש ("לפלך מוהילוב, פסיק, לעיר להאדי, פסיק, לרבי הקדוש רייב שמערל זלמן, נ-קו-דה..." הושר בערב איש חסיד היה) אבל אני לא מזהה משהו ברור". החרזן מתאר בפתיחה את המהומה שבין השדכנים ואז הוא פונה להתעלל בכלה המיועדת, מגלה לכל את "מעלותיה", ובסוף עוד מודה לאלוהים ש"לא אני הוא החתן אשר נפל בפח".
 

הפלמ"ח נכנס לפעולה

מיד אחרי הפתיחה הגלותית, נכנס כנראה לפעולה ה... פלמ"ח, שידרג את התחלואים, העצים את הנכויות, וחתם: "זה סופו של כל בחור שמחפש נדן". הדימוי הסקסואלי ברור ובוטה, זו בדיחה צברית לגמרי. "זה משנות הארבעים - אומר מרדכי נאור, חוקר תולדות הארץ המתמחה בתקופת מלחמת השחרור - אולי המטאטא? לי-לה-לו? זה הושר בהרבה מקומות".

הנה כמה מבתי השיר (והבתים רבים מספור, כבר אמרנו קודם, ואל תגידו "אבל לא ככה שרים"...):

בַּחֲתוּנָה מָחָר בַּבֹּקֶר
סוֹף מַעֲשִׂיָּה;
הֶחָתָן גִּלָּה פִּתְאוֹם
אִשְׁתּוֹ יְפֵהפִיָּה:

יֵשׁ לָהּ אַף שׁוֹפָר תּוֹקֵעַ
וְשָׂפָם תַּחְתָּיו.
יֵשׁ לָהּ פֶּה מַעְיָן נוֹבֵעַ
דק, אָמַא (אבל בערבית) רָחָב.

קוֹל יוֹצֵא מִבֵּין שְׂפָתֶיהָ
כְּזִמְזוּם מָטוֹס,
וּבַלַּיְלָה אֶת שִׁנֶּיהָ
שָׂמָה הִיא בַּכּוֹס.

(ורק עכשיו מגיע הבית המוכר)
יֵשׁ לָהּ רֶגֶל מִתְבָּרֶגֶת
וְרֹאשָׁהּ עַל צִיר,
וּבַלַּיְלָה אֶת יָדָהּ
תּוֹלָה הִיא עַל הַקִּיר.

והנה הפזמון החוזר אחרי כל שני בתים:
נַגְּנִי, נַגְּנִי
תִּזְמֹרֶת עַד בְּלִי דַּי
אַתְּ מוֹצִיאָה אוֹתִי
מִכָּל כֵּלַי
בְּלַיְלָה זֶה אָגִילָה וְאֶשְׂמַח
כִּי לֹא אֲנִי הוּא הֶחָתָן
אֲשֶׁר נָפַל בַּפַּח.

כאמור, הפתיח, כפי שצוטט בתחילה, הוא שהביאני לחפש מקור יידישאי לשיר. בינתיים ללא הצלחה. שוחחתי עם יידישיסטים מדופלמים, ואיש אינו מכיר גירסה לשיר הזה. אלי בן-אהרן ידען מרתק ומרגש המפרסם טור אישי על שירי יידיש, קובי לוריא פזמונאי ומתרגם בזכות עצמו וחוקר זמר ותרבות יידיש מעמיק, חיים גורי שכלל את השיר בספרמשפחת הפלמ"ח, וכבר נזכרו, מרדכי נאור, דן אלמגור ושאול ביבר. והמענין הוא שכולם הסכימו שיש הגיון בהשערה שמדובר במקור ביידיש וכולם לא מאתרים שיר מסוים.

אציין עוד שהשיר הופיע גם בספר "שירי רחוב" של דרורה חבקין שגם הקליטה אותו.
 

"נגני נגני..."

אשתף אתכם בעוד אסוציאציה פרטית בעקבות הטיפול בשיר.
פזמון השיר "נגני, נגני תזמורת עד בלי די" מוליך אותי למחוזות רחוקים למדי המתחברים אפילו ללהקת כוורת. הכפלת השורש נ.ג.נ. חוזרת בהרבה מאד שירים. "נגני, נגני...", או"נגנו, נגנו...", תזמורת, או גיטרה, או אקורדיון, הנה כמה אסוציאציות שהציפו אותי.

הכי אחורה הגעתי אל מרדכי גבירטיג ששר: "היי נגנו, נגנו כלי-זמר" (זמזמו זאת במנגינת "עומדים אנו במשמרת" שהוא זה שנתן לה את חייה).

יעקב אורלנד כתב גירסא עברית לצ'ובצ'יק הרוסי: "הי, נגני, נגני לנו גיטרה". קישור לסיפור השיר ולהקלטה מאתר זמרשת.

בשיר אביב אביבי (מחברים לא ידועים) מושר: "נַגְּנִי, נַגְּנִי, גִּיטָרָה, נִימָה רַכָּה אַחַת לִי נִוֹתָרָה". הנה קישור להקלטה באתר זמרשת.

ואם נתקדם לשנות ה- 60-70-80, דפנה אילת חרזה בשיר הכל בגלל האהבה "אצלי הלב הלב בוער, נגנו נגנו לי שיר אחר". גידי גוב חידש את השיר בתכנית "לילה גוב" יחד עם אהוד בנאי. הנה הם עם "נגנו נגנו" משלהם:

יורם טהרלב כתב "נגן, נגן אקורדיון" (לחן של אורי קריב), אפילו הגששים שרים: "נגנו נגנולי הלאה, כינורות וחלילים" (נעמי שמר, למה צחקה מיכל).

אך אולי הנוסח הכי מוכר של כפל "נגני" הוא זה המופיע בשירה של להקת כוורת בשירהמגפיים של ברוך: "נגני, נגני גיטרה..." שבו אפילו המוסיקה מצטטת קצת את שיר השדכנים. המילים "נגני, נגני" מופיעות בשני השירים במהלך מוסיקלי עולה, המתחיל באותו המרווח (קוורטה, למעוניינים).

הנה כוורת מהופעה בראשית דרכה ב"שיר השנה" של 1973.

טוב, היו אלה אסוציאציות פרועות משלי, אני חוזר לאתגר שהציב בפנינו שאול ביבר כשאמר "לא תמצא" ומקווה שמישהו מהקוראים, מכיר מישהו ששמע ממישהו ויכוון אותנו למקור, ומקווה שזה באמת יהיה ביידיש.