מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

מגילת איכה בזמר

 

שירים עבריים מתייחסים לכל נושא בחיינו. לעברנו, למקורותינו, ואפילו לימים קשים לישראל.
כך הוא מתייחס אפילו למגילת איכה. מצטט, עונה, ממשיך.

הנה מקבץ קטן של דוגמאות. 

  • ירושלים של זהב (מילים ולחן נעמי שמר) הבית השני מתחיל במילים: "איכה יבשו בורות המים כיכר השוק ריקה..."
    והרי זה "תרגום" לשפת יומנו של מילות הפתיחה של איכה: "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם".
  • ניגונים (פניה ברגשטיין ודוד זהבי) - בבית שני נזכרת המחברת בבית הוריה שאבד לעד. ובמה היא נזכרת? בשירי שבת ובמגילת איכה.  
    "הנה אאזין שיר ערשי הרחוק, הביעה פי אם אלי בת,
    הנה לי תזהרנה בדמע ושחוק, איכה וזמירות של שבת".
  • "התקוה", ההמנון שלנו, שיש בו תשעה בתים, עשיר בציטוטי מקורות. נ"ה אימבר היה ידען גדול בארון הספרים היהודי. בבית השביעי כתב: 
    "כל עוד שמה דמעות טהורות מעין עמי נוזלות
    לבכות לציון בראש אשמורותיקום בחצי הלילות"
    בית זה מתייחס לאיכה ב' יט: "ק֣וּמִי רֹ֣נִּי בַלַּ֗יְלָה לְרֹאשׁ֙ אַשְׁמֻר֔וֹת שִׁפְכִ֤י כַמַּ֨יִם֙ לִבֵּ֔ךְ נֹ֖כַח פְּנֵ֣י אֲדֹנָ֑י שְׂאִ֧י אֵלָ֣יו כַּפַּ֗יִךְ עַל־נֶ֨פֶשׁ֙ עֽוֹלָלַ֔יִךְ הָֽעֲטוּפִ֥ים בְּרָעָ֖ב בְּרֹ֥אשׁ כָּל־חוּצֽוֹת" 

 

  • בשיר זמר ("לא אורחת גמלים ירדה לכרוע...". מילים שלונסקי לחנים מרק לברי ונחום נרדי), כותב שלונסקי: "כי שרוי מותר הוא לי הזמר". 
    מה ראה המחבר לציין שמותר לו לשיר. שהזמר שרוי לו? הביטוי מתייחס לויכוח שהתקיים בין הזרמים השונים בארץ, לאחר שהחלה שיבת ציון החדשה.
    משגלינו מארצנו וחרב הבית, גזרו חכמים איסור על השמעת מוסיקה ואפילו שמיעתה. האיסור מתבסס בין השאר על איכה ה' י"ד: זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ, בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם.
    הויכוח שהתעורר, היה בין הטוענים שהאיסור עדין בתוקף, לאלה שרואים בשיבת ציון, קימום החורבות ושאפשר כבר לבטל את האיסור.
    שלונסקי נוקט עמדה ועונה שכבר מותר לשיר: "שרוי מותר הוא לי הזמר". תשובה ל"שבתו בחורים מנגינתם".
  • השיבנו (איכה ה' כ"א – לחן מאיר בן אורי). מובן שפסוקי מגילת איכה מושרים בטעמיהם המיוחדים, וכן שפיוטים נכתבו על פיהם. אולם, כמה מהלחנים יצאו מבית הכנסת ובית המדרש והצטרפו למאגר שירי ההווי, המקהלה, ואפילו המדורה. כזה הוא השיר "הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם". קנון בשלושה קולות שהלחין היוצר הרב תחומי, מאיר בן-אורי. צייר, אדריכל, במאי, וכמובן, מוסיקאי.
מגילת איכה בזמר