מה הוא עושה לה, למרוצלה

מה הוא עושה לה???

על מנת להבין מה הוא עושה לה, יש להכיר קודם את מרוצלה.

מדובר בשיר איטלקי משנת 1954, אנצו בונאגורה (Enzo Bonagura) כתב את המילים כנראה על אשתו של מלחין השיר, רנטו קארוסונה (Renato Carosone) ששמה היה מריסה (מבטאים מַרִיצָה). באיטליה שם החיבה למריסה, הוא מרוצלה. אין לנו מידע נרחב על אותה מרוסלה, אך השיר אודותיה הוא רכרוכי ואפילו בכייני. 

ב- 1955 עלה השיר על תקליט והיה מיד ללהיט אדיר. ביצועים רבים הוקלטו לו, ואפילו סרט נוצר בשמו שנה בלבד לאחר הזינוק. הכוכבת היתה השחקנית מריצה אלסיו והסרט נקרא... איך לא... מרוצלה.

ועכשיו אפשר לחזור לשאלת המפתח, "מה הוא עושה לה?"
כשמונה שנים לאחר גיחתה של מרוסלה אל חיינו, ב- 1964, נולדה אגדה נוספת, להקת הגשש החיוור. תכניתה הראשונה נקראה שמחת זקנתי, והיו בה, אגב, שירים בלבד. אף מערכון. מספר הפזמונאי והמשורר, הדוקטור והפרופסור יוסי גמזו: "שלישיית הגשש החיוור שעבדה על תכניתה, הביאה לי את התקליט האיטלקי מרוצלה וביקשה שאתרגם. אבל, כדרכי תמיד, לא קיבלתי שום תכתיב באשר לתוכן התמליל שאחבר וגם לא תירגמתי את השיר מאיטלקית לעברית. מה שכן עשיתי, השתמשתי בצליל השם מרוצלה והפכתי אותו ל-מה הוא עושה לה?".

אכן, גמזו נאמן לעצמו. הוא אף פעם לא מתרגם. הוא לוקח לחן שהצליח בחו"ל וכותב לו מילים חדשות מקומיות. לפעמים יש קשר למקור והוא בצלצול המילה העברית המחליפה את רעותה הלועזית. למשל, אם דומיניקו מודוניו האיטלקי, כתב לזרלה גמזו עשה מזה"אז אראה לה". המארש לפרטוריה היה אצלו ל"השיריון עשה היסטוריה" ו"שרה" של שארל אזנבור, אמנם נשארה גם אצל גמזו "שרה", אבל זה הקשר היחיד בין שני השירים. צלצול השם. וכך maruzzela  היתה ל- מה הוא עושה לה.

ההצלחה של מורצלה לא נרגעה. אחרי קרוסונה שרו רבים את השיר (קלאודיו וילה, אנה מניאני ועוד, ועוד) הוא נכנס לסרטים נוספים, אפילו מרטין סקורסזה השתמש בו בסרט רחובות זועמים, עם רוברט דה נירו.

ואצלנו

אנחנו המשכנו, עם השלישיה המתוסכלת שמציצה לזוג האוהבים שיורד לירקון, ולאורך כל השיר מנסה להבין מה מושך את הבחורה למין בחור שכזה, בלי פרייבט, ובלי מיל על הנשמה, אלא שבסוף, נשמע משפט המפתח המוכר כל כך שמסביר הכל: "מה שמרגיז פה עוד, זה שבעצם ברור מאד, מה הוא עושה לה...".

וכאן, שוב, הצליח גמזו להכניס לעולם הדימויים, לעולם הסלנג, לעולם משפטי המפתח שלנו, עוד משפט צאן ברזל אחד. כך עשה עם "סתם יום של חול" (כן, זה שלו), עם "יהשעות הקטנות של הלילה", "קוראים לנו ללכת", ועם "איפה הבחורות ההן?" ועוד ועוד.

נשמע את השיר, אולי נלמד משהו.

הביצוע הפופולארי ביותר, שהחזיר את השיר למודעות, היה מן התכנית "לילה גוב" (המון הפקות שידור טלעד) בה הזמין גידי גוב את שלומי שבת לשיר איתו את השיר בעיבוד חדשני