מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

מה עשו על הגורן בליל לבנה

השירים מספרים לנו הכל אפילו את מה שעשו אבות אבותינו על הגורן.

אז נכון, בגורן דש המורג והפריד את המוץ מן התבן, אבל שם גם הושרו שירים ונאהבו אהבות: "זה היה המקום היחיד שבו יכולת להשתרע בנוחיות בלי לשבור את הגב" הסביר לי איש בא בימים (ובלילות) שהספיק לחוות את החוויה "אז לשם גם טיילת עם הנערה שלך".

את השיר על הגורן בליל לבנה, או שמעתי מעשיה, כתב ירמיהו רוזנצוויג. הוא נולד ב- 1905 במושבה מנחמיה וחי בה את מרבית חייו. ההיסטוריון מורן גלאון המומחה לאזור ולתקופה, מוסיף: "ירמיהו רוזנצווייג היה מארגן המסיבות במנחמיה וניגן במפוחית וקונצרטינה בנשפי הריקודים בבית הספר". גם לפי המילים שכתב בשיר ניתן להבין שהכיר את החיים במושבה, מקרוב. השיר מתעד את כלי העבודה של התקופה, המורג למשל, את כלי הנשק, הקרבינקה, השבריה, ואת הסלנג, כפי שמופיע בגירסה אחת: "למרים ג'ארה נאה", ובגירסא ששר המחבר עצמו: "למרים גיזרה נאה". הג'ארה היא כד המים שהזכיר לבחורים חמוקיים., כשרצו להחמיא לבחורה על גיזרתה העגלולית, היו משתמשים במילה הזו. אגב, מרים הנזכרת בשיר כבעלת הגיזרה, היא... בתו של ירמיהו רוזנצוויג.

השיר מביא גם את הקריאה הנרגשת "שבי איתי על המורג ואספר לך איך הוא חג". אבל על כך סיפר לי אותו חלוץ: "אל תדאג, לא הלכנו לשם ללמוד חקלאות".

הנה השיר בביצוע נדיר של המחבר, ירמיהו רוזנצווייג, המלווה עצמו בהרמוניקה (מפוחית ידנית דומה לאקורדיון) בתכנית הטלויזיה שרתי לך ארצי.



על פי אתר זמרשת (המצטט מפי יעקב מזור), כתב רוזנצווייג את השיר בשנת 1929, במסיבה שהתקיימה בקבוצת גשר. 

ועוד בענין הדברים שעשו על הגורן בליל לבנה, מצאתי ביומן של אחד מזקני העמק: "אז נולדו לנו ילדים עם שיער זהוב ועיניים תכלת". לטובת המורה שלי לביולוגיה בתיכון, שפתח לפנינו את רזי הגנטיקה, הוסיף מיד הכותב: "כי כשעשינו את הילדים, אבא ראה את הקש, ואמא את השמיים". מורן גלאון מעיר, שהמשפט נכתב על הגורן של כפר תבור, והיה כל כך מוצלח שהועתק ברבות השנים לכל גורן שצמחה בשטח.

 ב-4.9.2020 נוביל, מורן גלאון ואני, טיול מזמר למושבות הגליל התחתון ונשיר את השיר הזה ממש כאן במושבה בה נכתב. תרצו לקרוא עוד על הטיול? אולי להצטרף? לחצו כאן. 



==========================================================
כשכתבנו - הצלמת עדי אדר ואנכי - את ספרנו שיר לדרך, חיפשנו את הגורן. ממש זו מהשיר. ומצאנו אותה... על הקיר של ראש מועצת יבנאל: "זה המקום היחיד שבו תוכלו למצוא את הגורן. בשטח כבר אין לה זכר" אמר לנו, ועדי מיהרה להנציח.

זו ממש ממש הגורן מהשיר, שבמושבה מנחמיה. רפרודוקציה שצילמה עדי אדר לספרנו "שיר לדרך".

ירמיהו רוזנצווייג