מ''מסביב למדורה'' ועד ''הלהקה''

נתחיל בתרגיל חשבונאי קטנטן.

בל"ג בעומר של שנת 1941 (התש"א בשבילכם), הוקם הפלמ"ח.ל"ג בעומר של 1941, חל ב-15 במאי, מכאן שביום 15 במאי 1948, אמור היה הפלמ"ח לציין את חג השבע (כן, לפי התאריך הלועזי), אבל מבט קצר בלוח השנה ההיא מבהיר שהיה זה יום שבת, לכן תוכננה החגיגה ליום שישי, ה- 14 במאי 1948. אבל, רגע, רגע, זה הרי יום העצמאות, בן גוריון הולך להכריז לנו מדינה. על כן, הוקדמה המסיבה בשבוע.

שני שירים יצאו לאור ביום הזה, ה- 7 במאי 1948, למסיבה כתב חיים חפר את "בת שבע" (כן, בת שבע אינה נערה בשם זה, אלא החטיבה החוגגת שבע שנים להיווסדה), ובטור השביעי בעיתון דבר פרסם אלתרמן את "מסביב למדורה".

השיר מסביב למדורה סיפר על ההיסטוריה וגם לקח בה חלק. אלתרמן היה מקורב מאד לפלמ"ח אך לא היה אחד ממנו. השיר הינו הסתכלות מעריצה מן הצד על מי ש"הפך לאגדה כבר בתקופת קיומו הקצרה" כפי שמגדיר זאת ההיסטוריון מרדכי נאור, בספרו הטור השמיני, אודות הטור השביעי.

"הפלמ"ח היה המחתרת הכי גלויה בהיסטוריה – מחייך ההיסטוריון מוקי צור – הם צעדו בראש חוצות, הם שרו בקולי קולות והם הצטלמו. זו אולי המחתרת הכי מצולמת אי פעם". וכמו שכתב אלתרמן: "מה נשיר עליהם? מה נשיר? הם עושים זאת יפה מאתנו". לא רק אחרים סיפרו על הפלמ"ח ושרו עליו, הוא עשה זאת על עצמו ואולי גם בגלל זה, נחרט כל כך עלי לוח.

אלתרמן היה מעורה ביותר בחיי הפלמ"ח הוא הוזמן להרצות בפני לוחמיו, השתתף בערבי תרבות ובקומזיצים שלהם והכיר את ההווי המיוחד שצמח באוהליהם וכמובן כתב עליהם ובשבילם.  קירבה זו הולידה את המשפט הידוע, המיוחס לבני מרשק, הפוליטרוק של הפלמ"ח: "נעשה קומזיץ, אתם תביאו כבש, אני אביב את אלתרמן".

למילות השיר באתר שירונט.

כך נכתבו מילות השיר. 25 שנים נקראו בלבד ולא הושרו. והנה, גם ללחן סיפור מיוחד.

הלחנת השיר לוותה בסערה. בשנת 1971 ציינו כאן את יום הולדתו השלושים של הפלמ"ח. ממשיכו הרוחני היה, הנח"ל, שיצא באמצעות שופרו המוסיקלי, להקת הנח"ל, בתוכנית שחציה הוקדש ליום ההולדת הזה. "שמה של התוכנית היה הלחמה שעשיתי - מספר חבר הלהקה שמעון וייצמן - כשחיברתי את הנח"ל עם הפלמ"חניק ויצא פלנ"חניק. אני חושב שזה היה שילוב מאד לא מוצלח..." הוא מודה בענווה.

היו בתכנית שירי צ'יזבטרון מחודשים, כמו הפרוטה והירח, והרעות בעיבוד שיזכר לשנים. "לצד שיר זה - כותב שמוליק טסלר בספרו רחב היריעה שירים במדים - הולחנו שירים נוספים בידי רוזנבלום למספר פזמונים שעסקו בפלמ"ח כמו בלדה ליצחק שדה ו-נאום תשובה לרב חובל איטלקי".

לתוכנית נכתב גם השיר מסביב למדורה אבל... הוא לא השתתף בה. לא להקת הנח"ל שרה אותו. מה קורה פה?

תקציר מעובד של הסיפור ראינו בסרט הלהקה. המרד המתואר בסרט, קיבל השראתו ממרד שהתעורר בלהקת הנח"ל בעקבות השיר מסביב למדורה. סיפר לי יאיר רוזנבלום: "בלהקה היה מקובל שמקבלים סולו לפי הותק, אבל אני חשבתי שגידי גובהצעיר הטרי והמוכשר שרק הגיע, צריך לשיר כסולן את השיר הזה. וצדקתי. תראה לאן הוא הגיע". גידי גוב היה אמור להוביל את השיר, הלהקה חשבה אחרת ואז קרה המרד ויאיר רוזנבלום עזב את ההפקה. הוא נשאר עם האמת האמנותית שלו ונתן את השיר להרכב אחר איתו עבד אז, שלישיית פיקוד מרכז. זו המריאה איתו למצעדים ולתפוצת ההיסטוריה ובעקבות הצלחתו שרה אותו גם להקת פיקוד המרכז עם אותה הסולנית שצורפה אליה מהשלישיה, דורית ראובני.

ומה הלאה? שבוע אחרי השיר הוקמה המדינה, קצת אחר כך הוקם צה"ל ובן גוריון בצעד היסטורי החליט לפרק את כל המחתרות. חלפו בדיוק חמישה חודשים וב- 7.11.48 פורק גם הפלמ"ח והוא בשיא תפארתו. אלתרמן אגב, כעס.

מסביר מוקי צור (אני מצטט מהזכרון): "צריך לדעת מתי ללכת. גדוד העבודה למשל התמסמס ולא ידע איך לרדת מההיסטוריה. הפלמ"ח ירד בשיאו, וכך נותר לדורות". הסיפורים, הצ'יזבאטים, הסרטים, ההצגות וכמובן השירים, הם חלק מההדר שבו יזכר.
 

והנה השיר בקליפ מרשים שזכה להצלחה גדולה בפני עצמו ובו משחזרת להקת פיקוד המרכז עם הסולנית דורית ראובני, תמונות מהווי הפלמ"ח תוך שירת מסביב למדורה.