מקהלה עליזה

הסיפור-רון הפעם נכתב כמעט כולו על ידי כותבת השיר עצמה, לאה נאור.

עם השנים ראיינתי אותה כמה וכמה פעמים, גם הופענו יחדיו וסיפרנו על שיריה מעל הבמה. פעם התקשרתי אליה לאחר שמלצרית במסעדה שראתה אותי עם גיטרה על שכמי, ושמעה שאני מספר סיפורי זמר, אמרה לי שהיא חייבת חייבת לספר לי משהו: "את השיר מקהלה עליזה, אתה מכיר? אז העץ מהשיר נמצא אצלנו בקיבוץ עין חרוד!". זהו. בשלב הזה החלטתי להצטייד בתשובתה המוסמכת של לאה נאור. ביקשתיה לספר לי את נסיבות כתיבתו, היא סיפרה בעל-פה וגם כתבה והדברים מובאים כאן בהמשך במלואם.

וקודם, משהו על - לאה נאור

יוצרת  פורה, שכתבה מאות שירים במשך עשרות שנים. היא נולדה וחיה שנים רבות בהרצליה, וגם העץ שבשיר נמצא בעיר זו. את שיריה הראשונים שרו כבר בהיאחזות נחל עוז שהיתה בין מקימיה. 

בנוסף לשירים הרבים, פרסמה גם סיפורים ומחזות לילדים ולנוער וכתבה תסריטים לתוכניות טלויזיה שהיו להיטי ענק שהיו אהובים על צעירים ומבוגרים, "חג לי", "קרוסלה", "פרפר נחמד", "רגע עם דודלי", "הבית של פיסטוק", "קשקשתא", "שלוש ארבע חמש וחצי" ועוד.

לאה נאור כתבה את הסיפור שהיה להצגה ולתקליט מצליח "זרעים של מסטיק" שהלחין נחום היימן, היא שיתפה פעולה עם מלחינים מן השורה הראשונה, משה וילנסקי, דובי זלצר, קובי אושרת, מתי כספי, מוני אמריליו, סשה ארגוב, וכאמור, נחום היימן ונורית הירש.

לאה נאור היא כלת פרסי רשות השידור, פרס זאב לספרות ילדים ונוער, פרס אקו"ם למפעל חיים, והיא יקירת העיר הרצליה.

הנה כמה מהשירים המוכרים שלה: "מקהלה עליזה", "פרפר נחמד", "הבית של פיסטוק", "קרנבל בנח"ל", "סרנדה לעדה", "איזה חג לי", "חיוכים", "בואי אמא", "זרעים של מסטיק", "אדון חרדון", "ימינה שמאלה והלאה", "את כל פלאי הקיץ" ועוד רבים, רבים, רבים.

והנה מה שכתבה לאה נאור על השיר (וכמובן על העץ)

"לאחרונה  הגיעו לאזני שמועות על עדויות 'מהימנות' של אנשים שונים ברחבי הארץ, שיודעים בוודאות על איזה ברוש  שרה מקהלת הציפורים העליזה. וברושים בעין חרוד, בירושלים ובמקומות אחרים זכו בכבוד. חבל לקלקל להם אבל האמת היא אחרת, עץ ברוש צמח בפינת חצר הצריף שבו נולדתי, ובו עברו עלי שנות ילדותי בהרצליה. (קצה סימטת 'המיליונרים' הצריף האחרון על יד הוואדי) .

על יד כל אחד מהצריפים הסחופים בסימטת החול ההיא היה משק עזר קטן. המשק שלנו כלל רפת עם פרה אחת, לול עם כמה עשרות תרנגולות, גינת ירק שטיפחה אִמי, שטח קטן של תלתן בשביל הפרה, כמה עצי פרי (חבושים, רימונים, תותים שחורים נהדרים, גואייבות, תפוחים) עץ איזדרכת ריחני, שני אורנים ובשטח הקרוב לוואדי צמחו שלושה עצי ברוש שהיו חלק משורת ברושים ארוכה שנמשכה לחצרות השכנים, זכר לפרדס שהיה שם בשנותיה הראשונות של הרצליה. הברוש בפינת החצר היה הגדול מכולם ותמיד היו עליו המון ציפורים.

כעבור שנים הפך הצריף לבית. סימטת 'המיליונרים' נעלמה. על הוואדי נסלל כביש, והוא רחוב העצמאות הצפוף והרועש. משק העזר שלנו הפך לחצר מטופחת עם דשא, עצים ופרחים, ואני באתי לגור שם עם אישי הטוב, ושם גידלנו את שלושת ילדינו.

החצר הייתה גדולה וירוקה, והמוני ציפורים (ספרתי למעלה מ-20 מינים שונים) ביקרו בחצרנו, ונהנו מפירות בשלים, יחס טוב, שפע מקומות קינון, וגם כמה שירים שנכתבו עליהם. 

אבל היו גם שכנים שהתלוננו כי הציפורים לא נותנות להם לישון בבוקר".

והרי על כך בדיוק מספר השיר. (עכשיו על חוקר הזמר ללכת ולחפש מי הוא השכן שאמר: "לכו לישון כבר מאוחר, כואב לי כבר הראש"...).

השיר נכתב, מילותיו נמסרו לנורית הירש, ועם הלחן הוא ניתן לביצועה של חוה אלברשטיין. בשנת 1967 התפרסם בתקליט "חוה אלברשטיין בשירים עבריים" וזכה מיד להצלחה רבה. היה זה שיתוף הפעולה הראשון של לאה נאור עם נורית הירש, וכן שיתוף הפעולה הראשון שלה עם חוה אלברשטיין. אחריו באו עוד שיתופי פעולה רבים של השלוש האלה.

וממשיכה לאה נאור לספר על קורות החצר, הבית וכמובן העץ:

"בשנת  2008, אחרי שילדי כבר בגרו ועזבו את הבית, עזבנו גם אנו בצער את החצר שבה גדלתי, ואת הבית שבו גידלתי את ילדי. השטח עבר לקבלנים. על שטח החצר נבנו  שני בתי דירות גדולים. העצים נעקרו. הגינה נעלמה. מה שנשאר מן החצר, רוצף. משפע העצים נותר רק עץ אחד בפינה הקרובה לכביש. הברוש הענק שלי. אני באה אליו לבדוק מה שלומו. תודה. טוב.

הוא עדיין שם, רח' העצמאות 51 בהרצליה. גבוה, בריא ורענן, ענק ממש. לדעתי הוא עבר מזמן את גיל 85 (נכון לשנת 2016 מועד כתיבת הדברים). צוחק לחברת החשמל המנסה לחצוב בו מעברים לחוטי חשמל, לועג לאבק ולפיח מהמכוניות והאוטובוסים הרבים העוברים ברחוב העצמאות. הוא נישא מעל לכל זה. ואני מקווה שעוד שנים רבות: על ראש הברוש שבחצר, שמחה והמולה, שם כל הציפורים בעיר יקימו מקהלה."
 

עד כאן סיפורה של לאה נאור על שירה, כפי שסיפרה לי וגם כתבה באתר שלה. הנה כתובתו: http://www.naorlea.co.il/

והנה הסיפור מפיה, כפי שצולם בערוץ הטלויזיה הקהילתי בהרצליה.

וכעת לביצועים

הרשת עמוסה בסרטוני "מקהלה עליזה". ברבים מהם מלווה קולה של חוה אלברשטיין, תמונות וסרטים, כמו כן רבים הביצועים מפי זמרים רבים, ירדנה ארזי, שרית חדד, דורי בן זאב, ועוד רבים פחות מוכרים.

ביצוע ראשון, עם ההקלטה המוכרת של השיר בקולה של חוה אלברשטיין כשברקע אנימציה חביבה של רעות אברני (תסריט ובימוי: יובל גידרון)

 ביצוע נוסף עם המבצעת המקורית, אך הפעם בצמד. מתוך פרק מסדרת הטלויזיה החינוכית "חוה אלברשטיין ועודד תאומי מספרים ושרים" משנת 1970.

בשנת 2008 הופקה ב"חינוכית", הסדרה זו ילדותי בהנחיית רמה מסינגר, את מקהלה עליזה שר שם דורי בן זאב, בקלידים ניגנה גילה חסיד.

עד כאן סיפור-רון של שיר קטן גדול. 

ותודה ללאה נאור על שתוף הפעולה.