משירי ארץ אהבתי, בין שני עולמות

ב- 1970 יצאתי לתל אביב הגדולה, לשנת שירות לפני הגיוס, חוה אלברשטיין היתה הכוכבת שלנו, גרתי במאפו 6, מועדון "צוותא" היה אז במאפו 11, פתאום ראיתי אותה פנים אל פנים מופיעה שם,  ואז יצא השיר הזה וכבש אותי כליל, היו לי קצת דמי כיס (גם זה היה די חדש...), אז נכנסתי ל"אלגרו", חנות התקליטים הכי נחשבת אז בתל אביב, וקניתי את התקליט הזה. אני חושב שזה היה הראשון שקניתי אי פעם.

אז, לא היה לי ספק על איזו ארץ מדובר, היכן היא אהבתה של לאה גולדברג, אחר כך למדתי שזה לא היה כל כך פשוט ומובן.

אז איפה היא ארץ אהבתה של לאה גולדברג? (לידענים שבקוראים, חכו, יש יותר מתשובה אחת).

וקודם כמה מילים על לאה גולדברג

עד שהתיישבה בגיל 25 בתל-אביב, נדדה לאה גולדברג בין כמה ערים ומדינות. היא נולדה בקניגסברג שבפרוסיה (כיום בשטח רוסיה), גדלה בקובנה שבליטא, במלחמת העולם הראשונה ברחה המשפחה לסרטוב שבעומק רוסיה, ואחר חזרו לקובנה. כשסיימה את הגימנסיה החלה ללמוד באוניברסיטה של קובנה והשלימה לימודיה בגרמניה בברלין ובבון ושוב חזרה לליטא ללמד עברית בעיר ראסין. וכל זה כאמור עד גיל 25. בספרה  "שיבולת ירוקת העין" (1940), החלה התמודדות רחבת יריעה עם הקרע הזה: "אִתכם אני נשתלתי פעמיים / אִתכם אני גדלתי, אורנים / ושורשי - בשני נופים שונים" (אילנות).

מכל הערים והמדינות שעברה, הכריזה על שתי מולדות, השניה היא כנראה ישראל, הראשונה הן כנראה כל היתר. מכל ה"יתר" האלה, המשמעותית ביותר היתה קובנה, היא היתה המרכז, בה ישבה המשפחה, אליה חזרה כמה פעמים, עד שהיתה לוזרת לנוע.

פרסום ראשון של משירי ארץ אהבתי

השיר הופיע לראשונה ב- 1951 בירחון אורלוגין, שיסד וערך אברהם שלונסקי, ידידה של לאה גולדברג ומי שסייע לה בקליטתה בארץ. הוא הופיע במקבץ של שלושה שירים, עם קשר רעיוני ביניהם. שני השירים הנוספים היו "בארץ אהבתי השקד פורח" (שגם הוא הולחן וזוכה להצלחה רבה לאורך שנים), ו"בארץ אהבתי האביונה".

מובן שמיד התעוררה הסקרנות הציבורית, על איזו ארץ כתבה גולדברג את השירים. האגו שלנו רצה שארץ אהבתה תהיה ארץ ישראל, ואכן יש הרואים בכך פרשנות ראויה גם כיום. אולם יש כמה דברים שלא מסתדרים. הנוף הנשקף מן השירים מדבר על צריחים ומגדלים, על מלכים ומלכות, על קבצנים ועל סגריר כמעט כל השנה. רמז נמצא בדף יומנה שכתבה ב- 1929, עוד טרם עלותה ארצה: "מאה ושישים יום בשנה יורד גשם בליטא, וסערות גדולות אין כאן. פרק בגאוגרפיה של הנפש"‏ ויש כאן יותר מרמז אחד לפתרון.

אז מה היא ארץ אהבתה?

ההסבר המקובל ביותר, אם כן, הוא לראות בליטא את הארץ הנרמזת. לאה גולדברג אהבה את ארץ הולדתה, היא לא ברחה הנה, עלייתה נבעה ממניעים ציוניים, נותר בה מקום של חמלה אל הארץ בה גדלה ואל המאורעות הקשים שעברה עם כיבושים חוזרים ונשנים, ובאחרונה, הכיבוש הנאצי. היא שרה שיר אהבה לחלקת נעוריה.

אולם גם הסבר זה בעייתי. שבעה ימי חג? (כולל שבתות...), רק שבעה ימי פריחה? הנה עוד משהו שמצאתי ברשת המעלה מחשבה נוספת. הכותב הוא צבי גלאון, מורה ותיק לספרות: "ההתעקשות לזהות שטח גיאוגרפי מוגדר כנשוא שירתה אינו מצליח... לשווא נחפש  מקום בו תופעת טבע כזו או אחרת מתרחשת שבעה ימים בלבד, בכל שנה.  מקום כזה אינו קיים במציאות הריאלית ואת הצירוף 'ארץ אהבתי' יש לקרוא כביטוי מטפורי". ומוסיפה שרה שוב, מורה ותיקה החוקרת וכותבת אודות חגי ישראל: "ארץ אהבתה של לאה גולדברג, היא האהבה עצמה". זה מסביר לנו מי היא המלכה נטולת הכתר, מי האורח לו היא מחכה, מה הן השמחות הקטנות הבאות לפעמים, שבעה ימים מתוך שנה שלמה (וברור שהמספר שבע כאן הוא סמלי), ומה הוא הסגריר בכל היתר, וכן הלאה.

זה נראה לי ההסבר היחיד העונה לכל השיר כולו. וכמו שכתבה הנערה ביומנה בגיל 18 בליטא, זהו "פרק בגאוגרפיה של הנפש".

ולפני שנפנה לשמיעת השירים, הנה לאה גולדברג קוראת בקולה את שירה

ונפנה ללחנים ולביצועים מתקופות שונות ועד ממש לימינו.  

ביולי 2015 ביקרתי בביתה של לאה גולדברג, עם קבוצת מטיילים מהארץ, כשיצאנו בעקבות יוצרים עבריים שהגיעו מבלארוס ומליטא. כאן בתמונה, נגה אשד (המוכרת מאירועי אתר זמרשת) ואני, שרים ליד הבית בו גדלה ובגרה לאה גולדברג, ברחוב קסטוציו (Kestuĉio) מספר 16A (רואים את מספר הבית ברקע).

לה, לה, לה, לה...

ככל הידוע לי היתה דפנה אילת הראשונה להלחין את השיר. השנה, 1970, צילום התקליט כבר מופיע בראש עמוד זה. משירי ארץ אהבתי היה גם שמו. איני יודע מי הוסיף את העיטור שבפתיח ובמעברים "לה, לה, לה, לה..." האם היה זה אלכס ווייס בעיבודו הנפלא, או המחברת עצמה. גם בנותיה של המלחינה אינן יודעות (דפנה אילת עצמה נפטרה בטרם עת בשנת 2002), אולם אין ספק ששורה זו, היא אחד מסימני ההיכר של השיר האהוב הזה.

באותה השנה יצאה לדרך הפקה של מופע משירי לאה גולדברג ושמה "נסיעה מדומה", את כל הלחנים כתב סשה ארגוב, כולם חדשים שהושמעו לראשונה בתכנית זו, ובהפקתו שלאמנון ברנזון, ובהם גם משירי ארץ אהבתי. היה זה כאמור בשנת 1970, באותה שנה גם נפטרה לאה גולדברג.

השיר ריתק מבצעים רבים לאורך כל שנותיו. הנה שני הביצועים שנזכרו כאן ואחר כך עוד כמה חדשניים מאד בגישתם. אך תחילה, המשוררת קוראת בקולה את השיר (מהסרט לאה גולדברג בחמישה בתים)

והנה חווה אלברשטיין בביצוע הקלאסי:

וכאן הלחן של סשה ארגוב בביצוע להקת המופע נסיעה מדומה. הסולן הוא לוליק:

וכמה ביצועים חדשים, וחדשניים. ראשון בארי סחרוב בבריכת הסולטן בפסטיבל ישראל:

עמיר בניון בפרויקט "שירי ארץ אהבה":

זמרת הרוק רות דולורס בעוד הגשה אישית למדי: