ניצוץ-האהבה

אתם מכירים את זה שמישהו מתחיל משפט, באמצע עוצר, ממשיך למקום אחר, אבל אתם יודעים בדיוק מה הוא התחיל להגיד? אז ככה חשתי כשאהוד בנאי סיפר לי על כתיבת "ניצוץ האהבה". הוא אמר: "הימים היו... טוב גם היום אנחנו בימים לא פשוטים". ומיד, הבנתי מה הוא חושב על ימינו אנו, באמצע שנת 2021. אבל כשהשלים את דבריו, כשסיפר על איזה ימים היו כשכתב את השיר, הופתעתי פעמיים. פעם אחת כי לא העליתי בדעתי על איזו תקופה הוא מדבר ומשווה לימינו, ופעם שניה כשהסתבר לי שמאחורי השיר החביב והעליז הזה, מסתתר מסר כה עמוק ועמוס. "גם היום אנחנו בימים לא פשוטים - המשיך אהוד בנאי - אבל אז, היו אלה הימים שלפני... רצח רבין".

רצח רבין? מה זה עושה פה? איך זה קשור לסיפור? "היה לי צורך להביע משהו על השיח המתלהם של שנאת החינם שהשתולל אז. וכתבתי את הטקסט הזה".

אז איך נולד "ניצוץ האהבה"?
"אני מקשיב הרבה לתוכניות של שמעון פרנס - אמר אהוד בנאי - מקשיב ולומד. הוא מביא שירים לא מוכרים, חושף סגנונות וזמרים, ויום אחד שמעתי אצלו דואט שאהבתי מאד. קזנדז'ידיס ועוד מישהו, אני לא זוכר, מישהו מהרי הפונטיס". שמעון םרנס נזכר בקלטת ההיא, "כנראה פירטית", אמר, וסיפר לי שהזמר השני היה חריסנצוס. "לאחר חיפושים רבים - המשיך אהוד בנאי - מצאתח את הקלטת, קניתי אותה והקשבתי לה שוב ושוב, למרות שלא הבנתי אף מילה". לאט לאט, ובלי קשר לכוונת השיר במקור, התחיל לנקר באהוד בנאי רעיון למילים על המנגינה הזו. אולי בגלל שמדובר בדואט הלך בכיוון הדו-שיח. "השיר ידבר על שוני בין אנשים ואיך כל אחד חי בעולם אחר, ומרגיש אחרת".

זה היה בקיץ שנת 1993, כבר היה מתח עצום באוירה הישראלית. "שיח מתלהם של שנאת חינם", קרא לזה אהוד בנאי. בלי שום קשר, התקרב פסטיבל ערד ובנאי קיבל הזמנה להופיע במצדה. הוא החליט שיזמין כאורח את דקלון, כוכב הזמר המזרחי מכרם התימנים. "זה נחשב סנסציה" אמר לי יורם רותם, עורך המוסיקה הראשי של גל"צ. עד אז לא זוהה אהוד בנאי עם זמר מזרחי. השניים, בנאי ודקלון נפגשו לשיחת הכנה לקראת ההופעה במצדה, ובלי כוונה מוקדמת השמיע אהוד לדקלון את הקלטת עם השיר ששמע אצל פרנס. הוא גם אמר שיש לו רעיון למילים. בו במקום עלתה הצעה שישירו את השיר המצדה.

בדרך כלל בעולם הזמר, קודם מקליטים את השיר, אחר כך דוחפים אותו לרדיו, עושים קליפ ומקדמים אותו לטלויזיה, וכשהשיר מצליח, כשהציבור כבר מכיר, מופיעים איתו מול קהל. כאן זה קרה הפוך. כשדקלון התלהב, הם החליטו לשיר את השיר הבלתי מוכר, במצדה. "אחרי ההופעה, כשהרגשתי שזה תופס, נכנסנו להקליט".

השיר תופס
השיר הצליח מאד, וגם הפתיע. יורם רותם השתמש בביטוי סנסציה: "שמישהו כמו אהוד בנאי כתב והקליט שיר עם דקלון". אפילו האולפן בו הקליטו היה חדש לאהוד בנאי. "לא הכרתי את המקומות האלה שהזמרים המזרחיים הקליטו בהם". 

השיר הוקלט ויצא לתחנות לפני שנכלל בתקליט, אלא כ"סינגל", תקליטון עם שיר אחד שנשלח לתחנות להשמעה בלבד. רק ב-1998 יצא השיר בתקליט "טיפ טיפה". אז כבר קיבל משמעות עמוקה בהרבה. זה היה כבר אחרי רצח רבין. האמירה של אהוד בנאי קיבלה כוח חזק. גם משמעות דבריו על זמן 2021 מקבלת משמעות חזרה.
הנה הביצוע מהתקליט "טיפ טיפה"

השיר הצליח מאד ורבים הקליטו אותו. אחת הגירסאות המיוחדות היא כשאהוד בנאי שר את השיר עם להקה יהודית ערבית בשם ג'יש. שמו העברי של הכפר גוש חלב, שם צמחה הלהקה. גם כאן הביצוע הוא בדואט, כשהסולן ששר יחד עם אהוד הוא המוסיקאי הערבי, ג'ורג' יוסוף סמעאן. בביצוע הזה מושר השיר בעברית ובערבית. 

"כל אחד חי בעולם אחר כל כך גדול השוני" -  "כֻׂל וַואחַד עַאִיש עַהוָה אלפַרֶק כְּתִיר כְּבִּיר, יַאלִי בַּחִסוּ אוּבַּשעוּר פִי מַא בִּישְעוּר פי אַלרִיר".

בביצוע הזה גם לי יש חלק. באותה השנה שיצא השיר, 1998, יזמתי והייתי שותף, יחד עם ג'ורג' יוסוף סמעאן בהקמתה של להקה ששרו בה ילדים מישראל ומ... דרום לבנון. שמה "איתי מלבנון". היו אלה הימים האחרונים של צה"ל בדרום לבנון, והרעיון החל במשרדו של מפקד יק"ל, היחידה לקישור דרום לבנון, תת-אלוף... בני גנץ. מפקדת היחידה ביקשה תחילה לארגן מסיבה רבת משתתפים של בני נוער מישראל ודרום לבנון, אני הצעתי להקים להקת נוער משותפת. דבר שטרם נעשה כמוהו בעולם. בני נוער משתי מדינות הנמצאות במצב מלחמה. הרעיון עלה ללשכתו של אלוף פיקוד הצפון... גבי אשכנזי.

הרעיון אושר והלהקה הוקמה וביקשתי מג'ורג' שיכתוב תרגום לערבית של המילים של אהוד בנאי. את התרגום הזה הביא ג'ורג' מאוחר יותר לאהוד בנאי וזה מה ששרו הוא ולהקת ג'יש.

את סיפור "ניצוץ האהבה" סיפרתי בפינתי "איך שיר נולד" בתוכנית של שמעון פרנס בגל"צ ב-26.6.2021