נערה ממש אוצר

על השיר הזה יש לנו ידיעות רק מהרגע ש"עלה לאויר". הוא פשוט הופיע שם. בלי עקבות מאין בא. בשום מקום לא מצאתי כיצד נכתב? מתי? מה הביא לכתיבתו? האם יהודה אופן, מחבר המילים, הוא שנתן לאריס סאן את מילותיו כדי שילחין (לא סביר) או אריס סאן, כפי שעשה עם אחרים, מסר ליהודה אופן קלטת, (ואולי, עשר קלטות), וזה העניק להן את סיפוריו (מה שכנראה קרה).
עוד דבר שלא מצאתי זה, איך בכלל נפגשו השניים האלה, שהיו כל כך כל כך שונים זה מזה. מוסיקאי, צבעוני, בוהמיין, רודף נשים (וּמַשִׂיגַן), אריס סאן, עם יקה מסוגר, צנוע, נחבא אל הכלים, מבוגר ממנו ב-18 שנים, יהודה... שאפילו את שמו לא ידעתי איך בדיוק מבטאים, אוֹפַן או אוֹפֶן. רק כשאיתרתי את בתו, יונה מרקו, היא פתרה את החידה הזו. פרטים בהמשך.

החידתיות סביב השיר רבה גם מאחר והן מחבר המילים, הן המלחין והן הזמרת, כבר אינם איתנו כדי לשאול אותם.
אז נלך צעד צעד. תחילה השיר, אחר כך בקצרה על המלחין והזמרת ולבסוף, התמלילן שלמרבית חובבי הזמר הוא ודאי עלום.

השיר, המלחין, הזמרת
"נערה ממש אוצר" התקליט והשיר, יצאו ב-1967 וזכו מייד להצלחה גדולה. זה היה השיר שחיבר את אריס סאן והזמרת הנפלאה, הכוכבת העולה, עליזה עזיקרי. שמעון פרנס סיפר לי שהוא גילה שבעצם נפגשו כבר קודם. הוא נזכר שעליזה עזיקרי סיפרה לו בראיון נושן, איך במהלך שירותה הצבאי יצאה לתל-אביב והלכה עם חברה למועדון אריאנה, ישבה ליד הבר ולפתע הבינה שהזמר "עושה לה עיניים". המפגש לא הותיר עקבות והיא נזכרה בו רק מאוחר יותר וסיפרה לפרנס באחת מתוכניות הראיונות שלו. הפגישה המשמעותית ביניהם התרחשה כשהיתה אחרי שחרור מלהקת השיריון, נשואה טריה לניסים עזיקרי ואמא טריה לתינוקת בשם פאני. היא עשתה צעדים ראשונים בקריירה עצמאית והחלה להופיע בעומר כיאם ביפו וברשת מועדון הים התיכון, אריס סאן שכבר היו לו ארבעה מועדונים, וגם אישה (!), שמע אותה והזמין אותה להופיע אצלו במועדון זורבה. משם הענינים התגלגלו מהר. מהר מאד. מה שהספיקה בזמן קצר היה, להקליט את נערה ממש אוצר, להוציא תקליט שזה שמו, להתאהב באריס סאן, לעזוב את בעלה, להיכנס להריון ו... להיפרד מאריס סאן. נכון, עוד לפני שנולדה הבת הם נפרדו בריב אלים ומתוקשר מאד.

ומי אתה יהודה אופן
על השניים הקודמים כבר סופר רבות, בעתונות, בתוכניות טלויזיה, איפה לא? על יהודה אופן הרבה פחות. אישיותו רבת חידות, והחידה הראשונה היא הקוטביות הקיצונית שביצירתו.
יהודה אופן נולד בגרמניה ב-1922 (אריס סאן לשם שינוי נולד ב-1940), על הנסיבות לבחירת שמו סיפרה לי בתו: "אופן היה שמו המקורי (נכתב Offen) ומשמעותו, פתוח. כשבדק אפשרות לעברת את שמו, הבין שגם בעברית יש משמעות למילה, ונשאר עם השם המקורי". בגיל 17 עלה לארץ בכלל מפולין, במסגרת עליית הנוער. התחנך בקיבוץ נען, (ביתו של דוד זהבי, וברור לגמרי שנפגשו). הוא התגייס לצבא הבריטי ועם הקמת המדינה התגייס לצהל ושירת כמה שנים בקבע. אחר כך עבד בעבודות מזדמנות עד שהתיצב על כתיבה ועריכה עיתונאית. זה מה שנתן לו את הבסיס ואיפשר לו להעמיק גם בכתיבת שירה וספרות. כאמור, לא מצאתי תיאור למפגש יוצא הדופן עם אריס סאן, שהוביל לכתיבה הרב גונית שלו.

מצד אחד, היה יהודה אופן משורר וסופר, איש תרבות גרמניה, הושפע מהיינה, תרגם את אריך קסטנר. פרסם עשרה ספרי שירה וחמישה ספרי פרוזה, ומצד שני, פזמונאי שהתפרסם בעיקר בשירים ים-תיכוניים. בנוסף לאריס סאן כתב שירים גם ללחניהם של אריה לבנון ("פרס דייג הרשת, ביום סגריר" ששרו הגששים),  יוסף מוסטקי, נגן הג'אז אלברט פיאמנטה, המוסיקאי הותיק בובי פנחסי, וכמה שירים ללחנים של בני ברמן (המפורסם בהם פרידת מלח: "עת במלוא קיטור שוב נחתורה"). אך מרבית פזמוניו נכתבו ללחניו של אריס סאן. 

בהתחקות אחרי סיפור "נערה ממש אוצר" הגעתי לשתי הבנות של יוצריו. סאני, הבת של אריס סאן אמרה לי "עוד לא נולדתי  כשהשיר יצא". חשבתי אולי בכל זאת, כשגדלה, שמעה משהו מאביה "אתה ודאי יודע שהיחסים עם אבא שלי הרי לא היו מי יודע מה. מצטערת, לא שמעתי ממנו שום דבר מיוחד על השיר". מי שידעה יותר, גם אם לא ממש על השיר, הרי שלפחות על הקשר בין יוצריו, היא בתו של יהודה אופן. מצאתי אותה אחרי חיפושים נרחבים (ותודה ליורם רותם גלי צה"ל שנתן לי את הכיוון הראשוני). שמה יונה מרקו והיא זוכרת הייטב את אריס סאן. "הוא היה יושב עם אבא בקפה נוגה באלנבי ואחר כך מגיע אלינו הביתה, לנאות אפקה. הייתי הולכת עם אבא להופעות ואריס היה מעלה אותי לבמה". שאלתי אולי בכל זאת היא זוכרת משהו מהכתיבה של השיר "לא. רק את זה שאבא שלי תמיד אמר לי שאני האוצר שלו". אפשר להבין שהביטוי "נערה ממש אוצר" וההצלחה הענקית של השיר, נכנסו לשפה המשפחתית. יונה קישרה אותי עם אורה בן-צבי, שהיא ובעלה גרו בבנין שמול יהודה אופן וטובה אשתו. היא תיארה לי את יהודה כאיש טוב ונעים, וצנוע מאד. דבר שהסתדר לי עם העובדה שכל כך מעט ידוע עליו. גם את אריס סאן זכרה מביקוריו בבית המשפחה, ומה בנוגע לשיר? שאלתי אם דיברו עליו, אם היא זוכרת משהו, לא. איננה זוכרת, רק אמרה שהיא חושבת שבאמת נכתב על בתו היחידה, יוני, שפי שכינו אותה הקרובים לה. כשאמרתי לאורה שהסיפור בשיר קשה למדי ומאד לא מחמיא לנערה (מתחתנת בניגוד לרצון אביה, בורחת מהבית, הבית נשרף ובעלה מתעלם מבקשות העזרה של אביה. נורא נכון?) אמרה שיונה היקית עמדה להתחתן עם בעל ממוצא רומני, אבל "יקית ורומני לא הולך טוב, אולי זה היה לו בראש כשכתב". סיפור נחמד אבל לא עומד במבחן המציאות. כשנכתב השיר היתה יונה בת... 12. שום חתונה לא נראתה אז באופק.

בין שותפים לכתיבה
גם אנשים שעבדו עם יהודה אופן בתחום אחד בו פעל, לא ידעו הרבה על התחום האחר שלו. היו כאל שכלל לא ידעו שהיה לו תחום אחר ביצירתו. המשורר אילן שיינפלד, שכתב איתו ב"על המשמר", אמר לי: "אתה פשוט מדהים אותי. הוא כתב לאריס סאן?". מצד שני העיתונאי אהרן מורג שעסק במוסיקה הקלה, כתב בלהיטון ובפנאי פלוס, אמר לי: "עכשיו היפלת אותי. הוא היה יֶקֶה?" איש הרדיו גבי זהר, זוכר אותו כאחד הדינוזאורים במערכת "על המשמר". וגם הוא שאל בפליאה "הוא זה שכתב את נערה ממש אוצר?". הלשונאי, העיתונאי, רוביק רוזנטל, שגם הוא עבד לצד יהודה אופן ב"על המשמר", מאיר את דמותו באור שמסביר קצת יותר את עובדת היותו כל כך שקט ולא מוכר: "הוא כתב וערך והיה מועמד להיות העורך הראשי ולא נבחר. כדי לחסום אותו בחרו הקיבוצניקים במישהו אחר". כל כך מתאים שזה יקרה דוקא לאיש השקט והצנוע הזה...

השיר והתקליט
התקליט שנקרא כמו השיר, "נערה ממש אוצר" היה הצלחה אדירה. השיר נשמע ללא הרף ובעצם, גם בעת כתיבת שורות אלה, יותר מ-50 שנים לאחר צאת השיר, הוא מושמע גם ברדיו וגם בהופעות ובמועדונים והיה לקלאסיקה בזמר הים תיכוני ובמוסיקה העברית בכלל. הוא היה התקליט הראשון בארץ שמכר יותר ממאה אלף עותקים. אולם, שלוש שנים אחרי הופעת השיר, נעלם אריס סאן מחיי בתו ואמה, עזב את ישראל הצליח מאד בארצות הברית אך הסתבך, ברח מנושים ומעבריני המאפיה, ברח להונגריה ושם מצא את מותו בשנת 1992 והוא בן 52 בלבד. גם עליזה עזיקרי את הארץ עם שתי בנותיה פאני וסאני, היא חזרה לארץ ב-1984,  ב-2009 נפטרה. יהודה אופן היה היחיד שהגיע לשיבה, נפטר ב-1997 והוא בן גיל 75. 

אריס סאן תרגם את השיר ליוונית והנה הביצוע, שמצא חוקר הזמר האספן החרוץ, דודי פטימר.

איזשהו כיוון לחידת הקוטביות בכתיבתו של יהודה אופן, נתן לי המוסיקאי אריה לבנון, (כתב עם יהודה אופן את "פרש דייג הרשת, ביום סגריר" ועוד), שאלתי אותו איך יקה כותב מילים למנגינות יווניות, אז הוא אמר לי "גם יקים צריכים להתפרנס"...

===================================================

ב-9.1.2021 הקדשתי לשיר נערה ממש אוצר, פינה בסדרה "איך שיר נולד", בתוכניתו של שמעון פרנס בגל"צ.