סוף שבוע בכפר

הפעם נתחיל מהסוף. בשנת 1991 הוציא דורי בן זאב את תקליטו החמישי, חניה פרטית. לצד, "שיר הבלבול", ו"לאה גנוב", היה "סוף שבוע בכפר" אחד השירים המצליחים בתקליט זה. כתב אותו מאיר אריאל. יתכן שפסיכולוגים יראו קשר בין מצבו של מאיר אריאל בתקופה זו שהיה בין העיר לכפר, לבין השיר. יתכן שרק אני רואה את הקשר.

קיבוץ משמרות נמצא במרחק של כשעה נסיעה מתל-אביב, עיסוקי הזמר של מאיר אריאל התנהלו כל השנים בין תל אביב למשמרות. הוא ניסה לחיות בקיבוץ, ולהופיע, להקליט ולהתחבר חברתית לתל אביב. ב-1985 ביקשה המשפחה לצאת לחופשה של שנתיים בעיר הגדולה ובסוף השנתיים הודיעו על עזיבה. גם לאחר העזיבה, הרבתה המשפחה להגיע לקיבוץ. אביו עוד היה בין החיים וחברים רבים היו להם שם. השיר שנכתב מתישהו בשנת 89 או 90, היה בעת המעבר הזה. התנועה בין שני מרכזי החיים נמצאת גם בשיר. הבית הראשון קורה בכפר, לדברי תרצה אריאל מדובר בזכרון יעקב, (בשיחה איתי 2.12.2002) המושבה הסמוכה לקיבוץ משמרות, יותר מאוחר יאהב דורי בן זאב את הקישור הזה "באמת בשיר מופיע הר, ובמשמרות הרי אין הרים. זה מסתדר לי עם זכרון". הבית השני קורה כבר בבר טיפוסי, כנראה בתל אביב.

אז איך הגיע השיר לדורי בן זאב
וקודם לתשובה, נאמר כמה מילים על דורי בן זאב עצמו. חיית רדיו, שהעלה את ההגשה האישית למדרגת אמנות. הספיק כבר כנער להופיע עם להקת פיקוד הצפון, אחר כך כחייל, היה בתיאטרון צה"ל ובלהקת גיסות השיריון ובסופו של דבר הגיע אל מקומו הטבעי, גלי צה"ל, משם יצא לקריירת רדיו רבת שנים ועשירה. הוא שיחק בתיאטרון ("עיר הגברים"), כתב, הגיש סטנד-אפ (לפני שהמציאו את הביטוי הזה) אך יותר מהכל היה מוכר כשדרן רדיו משוגע ויצירתי. תוכניות כמו "ממנו אליך", ו"כלבים רצים חופשי", סללו את דרכו אל חיבתם של המאזינים.

ואז הצטלבו דרכיהם של שני היוצרים המיוחדים האלה. ליעקב בר-און (מעריב 16.3.2019)  סיפר דורי בן זאב: "כדי לספר איך נקשרנו זה לזה, נחזור בזמן. טליה שפירא סיפרה לי עליו...‘יש כותב שאתה חייב להכיר', כשנפגשנו, כבר לא רצינו להיפרד. זה היה בינגו עם שפה משותפת לאחר כל מה ששמעתי עליו משלום (חנוך). כעבור כמה שנים עברתי אצלו לאחר הופעה ונשארתי לישון במשמרות. כשקמנו בבוקר לא התחשק לי לזוז משם. ‘אין בעיה', אמר מאיר. ‘בוא איתי למזכירות ואסדר לך חדר ועבודה ותהיה אצלנו כמו מתנדבת שוודית'". מכאן היתה סלולה הדרך לשיתוף פעולה יצירתי. והנה חזרנו אל סיפור השיר.

סוף שבוע בכפר
 "יום אחד הופיע מאיר אריאל - סיפר לי דורי בן זאב (שיחה איתי 3.8.2020) -  בא אלי הביתה עם הגיטרה. הלך ברגל מרחוב הירקון עד רחוב פייבל איפה שגרתי. התישב על הספה, שר לי את זה לתוך הטייפ. הייתי בתדהמה מהיופי של השיר. נתתי לו לשתות. ישבנו דיברנו".
"סוף שבוע בכפר" הוא שיר קייצי חושני, כמיטב סגנונו של מאיר אריאל. הוא מבקר בכפר, נערכת מסיבת אירוסין, ואז מתחיל "העסק" בינו לבין הנערה: "בשמלה פִרחוֹנית וּפרפר, היית מתבדרת... את היית מאושרת, פרדסים מקוּטרת... וּמעייך הָמוּ עֵת הייתי שיכור על שפתיך". וכולם שואלים לאן נעלמו השניים והתשובה בשפתו של מאיר אריאל: "מתגלגלים"... ואנחנו מבינים מיד את כל מה שהיה שם.
בבית השני הוא כבר חזרה בתל אביב והאוירה אחרת לגמרי. "שמוט כתף על הבר, משתכר למזכרת". ברור לגמרי שה"עסק" נגמר "איפה את מסתתרת?" והוא "לוגם ולוגם שעורה ושיפון כל הלילה". השעורה היא הבירה. השיפון נקשר אל הוויסקי. אחד הסוגים הוא ה- whiskey rye (בשיר American pie שר דון מקלין: "good old boys were drinkin' whiskey and rye" זה בדיוק זה). חשבתי מדוע השתמש מאיר אריאל במונחים האלה לתיאור שתייתו, ולא אמר פשוט שהוא שותה בירה וויסקי, אז מחוץ לשפה הגבוהה יותר, יש ב"לוגם שעורה ושיפון" תחושה ברורה שהוא פשוט אוכל קש מכל הסיפור הזה שעבר עליו...

מאיר אריאל נפטר ביולי 1999, כשנתיים וחצי אחר כך שוחחתי עם תרצה אריאל על השיר והיא הוסיפה לי מימד נוסף שהסביר מה הביא את מאיר אריאל  ללכת עם הגיטרה ביד מרחוב הירקון לביתו של דורי בן זאב: "השיר נכתב מאד מסוים לזמר הזה". מאיר אריאל ראה מראש שאת השיר הזה יבצע דורי בן זאב. הוא התאים את השיר לדמותו. למען האמת, היא חשבה שהשיר ממש הוזמן על ידי דורי בן זאב, דבר שהוא לא זוכר.

המשך דרכו של השיר והקלטות
השיר הצליח מאד, הוא שב ומושמע לאורך כל השנים מאז 1991, זהו אולי שירו המושמע ביותר של דורי בן זאב. אין אף אחד אחר שמבצע אותו, שהקליט אותו בתקליט או בסרטון מסחרי/מקצועי. הביטוי "סוף שבוע בכפר" היה למטבע לשון. הוא חוזר בכותרות למאמרים, לקטעי עתונות, מופיע בפרסומות ("סוף שבוע בכפר בלום" בהקשר למוסיקה הקאמרית ועוד).

דורי בן זאב אמר לי שהוא אוהב אותו מאד, ביצועים רבים שלו עצמו לשיר מופיעים ברשת ובכולם הוא מתמוגג בעת הביצוע.

השיר במופע לציון שנה לפטירת מאיר אריאל

בכל ביצועי השיר מופיע לצדו של דורי בן זאב, נגן אקורדיון. בשיחתנו אמר לי: "הוא שר לי את השיר לתוך הטייפ... והיה לי כבר בראש שהשיר הזה הוא שיר של אקורדיון". ברבות מההקלטות האקורדיוניסט הוא משה לוי, שליווה את מאיר אריאל (ובעיקר את שלום חנוך) פעמים רבות. על הכינור מנגן אדם מדר, שגם הוא ניגן עם מאיר אריאל לאורך שנים, בין השאר למשל ב"מסע הבחירות" המפורסם שלו.

ביצוע בחתונת הכסף
במלאת 25 שנים לנישואיהם, באוקטובר 1991, ארגנו תרצה ומאיר אריאל לעצמם "חתונה" נוספת. היה זה אירוע מסעיר שכל מי שהיה בו שב ומזכיר אותו ומספר עליו. ה"רב מטעם החתן" (כפי שכינה אותו החתן) היה דורי בן זאב, והם שרו את השיר הזה ביחד. הנה וידאו מאד לא מקצועי, אך שמעביר נפלא את האוירה המיוחדת באותו הערב, ואת הקשר המיוחד בין השניים, וביניהם אל השיר שזמן קצר לפני האירוע רק יצא לאור.

חלקים מהסיפור שהובא כאן, סיפרתי בפינתי "איך שיר נולד" שבתוכנית הרדיו "העונג השביעי" של שמעון פרנס בגל"צ.