סתם יום של חוֹל? של חו"ל? של חוֹל?
בסוף שנות החמישים, היה שמעון ישראלי כוכב שדרך וכבר החל לממש את התקוות.
הוא נולד ב- 1932 בוורשה בשם פוססורסקי, וכשעלה לישראל בגיל 14 שינה את שמו לישראלי על שם אביוישראל שנרצח בשואה, ואולי כסמל כללי יותר להיותו עכשיו ישראלי. למרות גילו הצעיר הספיק עד אז לעבור מלחמה, שואה, ואפילו הצטרפות לפרטיזנים. ב- 1950 התגייס לצה"ל ושירת ב"חוליית בידור" מה שיקרא כעבור זמן קצר "להקה צבאית". לאחר השחרור השתלב בחיי התרבות בארץ, שיחק, שר וגם כתב ואז נסע לפאריס. כשחזר חיפש שוב את הדרך אל הבמה.
גדעון שמר יזם אז את הקמת התיאטרון הסאטירי "סמבטיון", והביא ככותבת את... אשתו. נכון. נעמי שמר. כך החלה היסטוריה די מורכבת בין המלחינה שהיתה אז בעיקר תמלילנית, והמלחין שהיה בעיקר זמר. את שמעון ישראלי הצחיקה התופעה שבזמן ששהה בפאריס התמלאה הארץ שירי הו! הו!: "כאילו כל דיזנגוף מלא סוסים", אמר ליגאל סרנה (בראיון למדורו האינטרנטי "עד ראיה"). הוא ביקש מצוות הסמבטיון לכתוב שיר המסתכל בהומור על התופעה ונעמי שמר התלהבה וכתבה על שיירה שרוכבת לשום מקום. ישראלי הלחין בסגנון ה"הו, הו!" וכך נולד השיר "שיירת הרוכבים".
אלא מה? נעמי שמר לא רצתה לחתום על השיר בשמה ובחרה בפסבדונים "אליפז". בשירוני התקופה וספרי שירה, תמצאו כתמלילן את ה"מחבר" הזה.
המורכבות ביצירות השניים לא תמה. הם כתבו שיר נוסף, סביר שאיש מן הקוראים שורות אלה לא מכיר אותו. ללחן נוסף שמסר שמעון ישראלי לנעמי שמר, כתבה את המילים האלה:
"סוֹבּוּ, סובו, סובו, סובו
פרפרים בַּשמש
לילה טוב ירד לָרחוב
הריעה התִנשמת
ומִצוּף ואור וטל
פרפרִי שיכור נפל..."
יפה, נכון? השיר הוקלט ואפילו שודר אבל לא התרומם. "ואז – מספר לי המשורר והפזמונאי יוסי גמזו (בתמונה מעלה) - הגיע שמעון ישראלי אלי, וסיפר שיש לו שיר שהוא מבקש לו מילים חדשות. הוא לא סיפר לי מי חיבר את הטקסט הקודם. אני מצדי התניתי את הסכמתי לכתוב, בכך שהוא יאמר לי את המילים, על מנת שלא אחזור, ולו גם באקראי, אף על אחת מהן". וכך נולד... סתם יום של חול. (נסו לשיר את המילים שצוטטו כאן למעלה, עם השורות: "יום רגיל, עם אור וגיל..." ותראו שזה מזדמר מצוין).
ואז זה תפס. ועוד איך. "סתם יום של חול" היה להיט ענק וכזה הוא גם עשרות שנים אחרי פרסומו. הוא חוזר ומושמע בערבי זמר בתוכניות רדיו וטלויזיה, עשרות מבצעים שרו והקליטו אותו, כולל חידושים וגירסאות כיסוי (ראו בהמשך את גידי גוב בתכנית "לילה גוב"), ריקוד-עם חובר ללחנו, באמת הצלחה היסטרית. השיר העניק את שמו למאמרים, לפרויקטים, ועוד ועוד, ובין כל אלה גם לתוכנית-היחיד הראשונה של שמעון ישראלי, שהיתה למעשה תוכנית היחיד הראשונה שהעלה אמן אי פעם בארץ.
ומאז ועד היום, היו שימושים רבים, רבים לביטוי "סתם יום של חול". מדריכי טיולים נתנו כותרות לפרסומיהם: "סתם יום של חוּ"ל", וכמובן שסופת האבק שפקדה את ארצנו לקראת ראש השנה תשע"ו הניבה הטיות נוספות לביטוי, שהופצו ברשתות החברתיות ב-WhatsApp, Facebook וחברותיהן. ראו שתי דוגמאות כאן משמאל.
הביטוי "סתם יום של חול" היה אף למטבע לשון בעברית המדוברת, "עד כדי כך – ממשיך גמזו - שכאשר פתחתי מדור בעיתון 'דבר' הצעתי לקרוא לו 'סתם יום של חול'. העורך התנגד לשם, שאלתי מדוע והוא אמר: 'זה גנוב!' שאלתי מהיכן והוא השיב: 'מלהיט של שמעון ישראלי'"...
והנה כמה מתוך המוני הביצועים שזכה להם השיר.
ותחילה שמעון ישראלי עצמו בשיחזור ההצלחה הגדולה, בתכנית הטלויזיה "שרתי לך ארצי" בהנחיית דן אלמגור, שעסקה בשירי ראשית שנות ה- 60.
בתכנית הטלויזיה "לילה גוב" מינואר 1995, חידש גידי גוב את השיר והעניק לו זריקת עידוד נוספת:
עוד ביצוע מהמוכרים והמושמעים ביותר היה של אריק סיני:
