מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

ערב קיץ חם

הפעם אתחיל מהסוף. מהאזנה. אני מודע לכך שיש רבים שהשיר חדש להם, אז הנה, לחצו כאן וקבלו טעימה, אין לי ספק שאחריה תרצו לקרוא מאין כל זה מגיע.

רוב השירים המופיעים בפינת סיפור-רון זו, הם שירים קלאסיים, שירים ותיקים שנשארו רעננים ועדין מושרים בציבור הרחב למרות גילם. היום, יובא כאן סיפורו של שיר חדש, אפילו חדש מאד, אך שמשמר באוירתו ובסגנונו, את הרוח של פעם (אם יש דבר כזה...). 
"ערב קיץ חם" הסתתר המון זמן. כמה שנים? תיכף נעשה חשבון. השיר בלחנו ובביצועו של חנן יובל פורסם לקראת יולי 2019, יום השנה ה-20 לפטירתו של מאיר אריאל. אז בשביל לספור את דברי ימי השיר, נלך אחורה מהתאריך הזה.

חנן יובל, איך זה התחיל?
חנן: "דברים קורים להם לאט לאט. לפני כמה שנים טובות כבר, דודו אלהרר צלצל אלי ואמר שיש טקסט של מאיר שאתה חייב להלחין וגם להקליט. אמר לי למהר כי מישהו ישיג אותי. אז הלחנתי אבל לא עשיתי איתו כלום, מאז זה כבר 6 שנים. לפני כמה חודשים (השיחה התקיימה ב-14.7.2019) השתתפתי ביום שלם על האמן בקיבוץ. שעתיים הוקדשו למאיר אריאל. מוקי צור היה הראשון אני השני, והיתה שירז. הבאתי להם המון חומרים שיש לי, שירים מהמשמרון, (להקת הזמר המיתולוגית של קיבוץ משמרות) קטעים, שרתי את 'נוגה' ו'אגדת דשא', ואמרתי להם שיש לי פה שיר אחד ששוכב אצלי הרבה זמן וזו ההזדמנות לשיר אותו. בסיום באה שירז, ואמרה לי, אתה חייב להקליט. לקח לי בדיוק דקה להחליט שאכן אני מקליט. הלכנו לאולפן, השקענו בו הרבה זמן. למרות שזה עיבוד פשוט. רק גיטרה ואקורדיון." (ערן זילברבוך עיבוד ואקורדיון, דורון זילברבוך גיטרה).

תוך זמן קצר זכה השיר להצלחה גדולה. הוא הושמע בלי הרף בתחנות הרדיו, שולב במועדוני זמר, מקהלות וחבורות זמר שרו אותו והוא שב והושמע גם בתוכנית כמו "ארבע אחרי הצהרים" המביאה בדרך כלל שירים ישנים.

מאין צצו המילים שהביא דודו אלהרר???
ענין אותי איך? מתי? באילו נסיבות נכתב השיר? דיברתי עם רבים, בני משפחה, ארכיון קיבוץ משמרות, אמנים שעבדו עם מאיר אריאל, מירהלה זיו, חברת נעורים של מאיר אריאל שאמרה לי: "אני עבדתי על השירים שמצאתי אצלם בבית, אני לא זוכרת את השיר הזה כשסידרתי את הארכיון". 
אף אחד לא זכר, לא ידע מתי נכתב ועל מה. לתרצה אריאל הייתי צריך לדקלם, זה לא אמר לה כלום. היא ממש התעצבנה. על חנן, עלי ואפילו את מאיר קיללה למרות שהוא כבר 20 שנה לא איתנו, איך זה שיצא שיר והיא לא מכירה אותו? "איך זה שלא שלחו לי תקליט?" אמרה בכעס (בחיי, היא אמרה "תקליט", כאילו אנחנו בשנות ה-80. MP3? מסרוני ווטסאפ? "כן, אתה יכול לשלוח אלי אבל אני לא יודעת מה לעשות עם זה"). 
אבל היום ברור לי שכולם שמעו את המילים האלה כבר בעבר, ואיכשהו, השיר נשכח. להפתעתי, השיר מופיע בצורה ברורה למדי ואפילו בספר. חנן יובל: "זה מופיע בספר 'עצמאי בשטח' של שירי מאיר אריאל ויש שם הערה למטה שזה בוצע בפסטיבל ערד 1985".

מה??????????
לשיר היה לחן קודם? הוא בוצע באירוע פומבי גדול? באיזו מנגינה זה בוצע שם? רצתי לַסֶּפֶר (הכי מעצבן זה שתשובות לשאלות נמצאות בספר שנמצא בספרייתי...) ואכן, בעמ' 82 מופיע השיר ובאמת, עם הערה על פסטיבל ערד 85. ועוד פרט בפאזל נמצא כאן. מלחין השיר לראשונה הוא דני ליטני.
ואיכשהו, הכל פשוט נשכח.


 

כל הדרכים מובילות אל דודו אלהרר
אז שאלתי את דודו אלהרר, שנתן לחנן יובל את המילים, מאיפה השיר הגיע אליך? והוא "זרק" אותי כמעט 20 שנים אחורה: "ב-1967, הוקמה בחיפה שלישיית זמר בשם, 'הנמר הנוראי'. היינו חברים, והם שרו את השיר הזה בלחן שכתב סולן הלהקה... דני ליטני".

הנמר הנוראי - שלישיית זמר, בסגנון ההרכבים שגאו בארץ בשנות ה-60 ששרו בעיקר גירסאות כיסוי ולפעמים גם חומר מקורי. ב"סצינת" מועדוני הלילה החיפאית פעלו אז צמדים ושלישיות בצירופים מתחלפים, בין הזמרים הצעירים שחיפשו שם דרכם ונודעו מאוחר יותר, היו חנן גולדבלט, מייק ברנט, דודו אלהרר, גדי ציגלר, הוא גדי יגיל, וכך התגבשה שלישיה ששרו בה, גדי פפרבוים, ששינה שמו ל-אֵלוֹן, מרטין גלט, ששינה שמו למשה גילת, ודניאל ליטובסקי, הוא, דני ליטני. השלישיה קראה לעצמה "הרווקים" ואז שמעו אותם דן בן אמוץ וחיים חפר והזמינו אותם לחמאם ביפו. חוקר הזמר והעיתונאי דודי פטימר, (שחלק מהמידע המופיע כאן מגיע מהאתר שלו), טוען שההזמנה נועדה למלא חלל שנוצר עם הצלחתה (ובעקבות זאת, עזיבתה), של שלישייה אחרת. "הגשש החיוור". כשעברו לתל אביב, שינו "הרווקים" את שמם ל"הנמר הנוראי". המנהלת המוסיקלית היתה דרורה חבקין, הבמאי שמעון ישראלי.

השלישיה הקליטה מעט מאד וגם מה שהוקלט לא עלה מעולם על תקליט מסחרי, כך שמרבית שיריהם אבדו. בין השירים המעטים שנותרו בהקלטות ניתן למצוא את "למה את יפה כל כך הערב" (רן אלירן ודרורה חבקין), "נגמרה המלחמה" (ארנון בן נחום ודני ליטני), "וחרב אין ביד דוד" (לחן של דרורה חבקין שערכה מילים מהמקורות). רבים מהשירים זכו להצלחה בביצועם של אחרים, בין השאר להקות שדרורה חבקין היתה המדריכה המוסיקלית שלהן, למשל, להקת פיקוד הצפון.


שיר נוסף ששרה השלישיה קצת מפתיע בנוכחותו כאן... "ירושלים של ברזל" (מילים של מאיר אריאל ללחן של נעמי שמר). להזכירכם, אנו בימים שלאחר מלחמת ששת הימים כשהשיר זוכה לאהדת הציבור ולהשמעות רבות. והשיר הזה קושר אותנו גם אל שיר נוסף ששרה השלישיה למילותיו של מאיר אריאל והוא... "ערב קיץ חם". הלחן ששרה הלהקה נכתב כאמור, בידי דני ליטני שהיה חבר בה. לא, לא נותרה הקלטה של הביצוע שלהם את השיר.

דני ליטני, מאיפה הגיעו אליך המילים של "ערב קיץ חם"?
ליטני: "לא כל כך זוכר, אני גם לא יכול לשיר לך את הלחן שכתבתי לשיר, אבל,  מה שנדמה לי, זה, שקיבלתי את המילים ישירות ממאיר אריאל. היינו אז חברים טובים".
הנה מתבהרים הענינים.

אז מה הוא מספר לנו ב"ערב קיץ חם"
השיר שבוצע ב-1967, כשהיה מאיר אריאל בן 25, נכתב על תקופת הנעורים הסוערת שחווה אך כמה שנים קודם. "היינו בני עשרה, עשרה וחצי... כמו שזיף בשל היה אז העולם". איזה, איזה ביטוי תוסס, חושני. כל השיר הזה נוטף חושניות: "בצווארה כבר התפנק האודם", וגם: "ובאנו עד מקשה ובה סוכה... עשינו בתוכה חִנְגַת סוכה". מירהל'ה זיו: "הוא אהב מאד את הקיץ. כתב עליו כמה שירים, כולם באותו סגנון על פרי בשל". ואכן, הנה תזכורת לכמה מהם, וכולם מאד חושניים: "זרעי קיץ", "סוף עונת התפוזים", "ניסע לים", "ערב כחול עמוק", וכמובן "אגדת דשא" המיתולוגי. "אולי מפני שקיץ זהו קיץ, ויש בו איזה כוח משיכה" הסביר הכותב את עצמו.

אבל יש אולי קשר נוסף בין שני השירים של מאיר אריאל ששרו "הנמר הנוראי". לקראת סיום "ערב קיץ חם" אנו שותפים לפתע בחוויה מתהליך הכתיבה: "בעצם לא על זאת לשיר חפצנו / אלא על עשן ועל ברזל / כיצד פתאום אל תוך כל זה קפצנו / אין לי שמץ של מושג לעזאזל". שאלתי את שירז אריאל, מה עושים פה העשן והברזל והיא קשרה את זה ל"ירושלים של ברזל" שנכתב בסמיכות זמנים: "אולי 'שוחח', או 'התכתב' עם שירו שלו".
מענין, אבל כששוחחתי עם שירז, היא  לא ידעה ששני השירים בוצעו באותו הזמן ועל ידי אותה הלהקה.

מחשבת ביניים
אחד הדברים המרתקים אותי בשירת מאיר אריאל, הוא שלמרות הצלחותיו בין הנשים, ולמרות האירוטיות שברבים משיריו, הוא איננו מאצ'ו. איננו הגבר האוסף ניצחונות, השובר לבבות. בשירים רבים האישה היא החזקה: "טוב, אני לא יכול להקיף אישה שלוש מאות שישים וחמש מעלות" (שיר כאב), ב"אגדת דשא" הבת היא ההופכת את גופו לפסנתר (הוא בעצם... נרדם), ב"בצהרי יום" (ירוחם), הוא חוטף מענה לשון מצעירה מקומית, וכך בעוד ועוד שירים. וגם בשיר הזה. הבת היא היוזמת, היא הנועזת, היא הראשונה ש"בעיניה כבר צלל כוכב", והיא זו שברוך נלחצה אליו ובכלל, הוא מודה, "היא אותי ניצחה" וגם "מה כוחי אל מול כוחה", 

הנה השיר בלחנו הראשון, של דני ליטני, בביצועו של דני כץ בתחרות הזמר בפסטיבל ערד

לסיכום, הנה תמצית ימי שני השיר
המילים של "ערב קיץ חם" נכתבו עוד לפני 1967. הלחן הראשון היה של דני ליטני שקיבל את המילים ככל הנראה מהמחבר. הוא גם ביצע את השיר יחד עם שלישיית "הנמר הנוראי". ב-1985 ביצע דני כץ את השיר בלחן הזה, במסגרת תחרות הזמר בפסטיבל ערד. במשך 52 שנים מאז ביצועו הראשון, נח השיר, וחיכה. סביב 2013 נזכר בו דודו אלהרר והביא אותו לחנן יובל וההמשך ידוע.

ביצועים
ותחילה הביצוע הרגיש, העמוק, זה שבעצם החזיר את השיר למודעות הקהל הרחב, של חנן יובל.

כבר נאמר כאן, שהשיר נכנס מיד לרשימות הביצוע של חבורות זמר ומקהלות. הנה לדוגמא, אנסמבל "מנעד" מחיפה בעיבודה וניצוחה של עירית רימון ניידורף.

לסיום, אביא כאן את הקלטת הפינה "איך שיר נולד", שהקדשתי לשיר, בתוכנית השבת של שמעון פרנס בגלי צה"ל. גם הוא אוהב מאד מאד את השיר, וכששמעתי ששילב אותו באחת מתוכניות "ארבע אחרי הצהרים" שערך, החלטתי להעלות את סיפור השיר לפינה שלנו.

ערב קיץ חם