מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

קיץ אחד של כושר

רגע לפני איך שיר נולד
אז קצת לפני סיפור השיר, הנה מעשיה שסיפר לי הפזמונאי, יוסי גמזו. קראתי לסיפורו: "קח מספרים".

בעיר וורשה היתה ליהודי מתפרה. בין השאר תפר חזיות. והמתפרה נקלעה לקשיים. חשב יהודי מה לעשות, נסע ללמוד מה מוכרים באודיסה. להפתעתו ראה שבאודיסה יש דבר חדש שהנשים אוהבות מאד, חזיות שחורות. החליט להציע את הדבר גם לנשות וורשה. קנה מטרים רבים של בד שחור ותפר מאות חזיות שחורות. אלא שמה שטוב לנשות אודיסה לא דיבר אל נשות וורשה והבחור נתקע עם מלאי ענק. התיעץ עם אשתו. "מה לעשות?" ענתה לו: "קח מספריים". "ומה כוונתך?" שאל, "קח מספריים, גזור את החזיות, ומכל אחת צור שתי כיפות ושווק לבחורי הישיבות הרבות שבעיר". כך אמרה, כך עשה והתעשר. 

שאלתי את גמזו, "מאי נפקא מינה? מה אנו מפיקים מסיפורך?" ויהודי עונה על שאלה בסיפור נוסף. פעם פגש גמזו את סשה ארגוב שסיפר לו שכתב מוסיקה לסרט "רק לא בשבת" (1965). הסרט סיים את חייו והמוסיקה שלו נשכחה. "מה עושים?" שאל ארגוב. "קח מספריים" ענה לו גמזו. "כלומר?" שאל ארגוב המופתע, סיפר לו גמזו על יצרן החזיות מוורשה וחתם: "קח מספריים, גזור את המוסיקה של הסרט למנגינות בודדות, ו...תן לי".

והנה נולד השיר
כך עשה המלחין, קיבל ארבע מנגינות ושלח לגמזו. וכך נוצר תקליטון 7 אינטש, ובו ארבעה שירים של גמזו וארגוב שאת ארבעתם שר יהורם גאון. כל השירים, על עונות השנה, "פרידה בסתיו", "למה בוכים גשמי החורף", "זהו אביב ילדה", וגם... "קיץ אחד של כושר". הנה הגענו אל שירנו.

את הדף הזה מצאתי באתר הספריה הלאומית, שם נכתב שהגיע לשם מארכיונו של סשה ארגוב. כתחקירן והיסטוריון חובב, היה לי חשוב מאד לדעת האם הדף נכתב, הוקלד על ידי גמזו עצמו. אין לי תשובה, אך יש לי הערכה מבוססת למדי. כמי שקרא מאות דפים ששלח אלי יוסי גמזו היישר ממקלדתו, אני יכול להעיד שיש בדף כמה סימני היכר אופיינים לו מאד. השימוש באות א' לתנועת הפתח הארוכה במילים לועזיות, למשל "טאנגו", "בארומטרים" (בשירים אחרים כתב אפילו "ראדיו", וגם "טאנק"...). שימוש יתר בסימני פיסוק כמו נקודותיים, סימני שאלה, סוגריים והמון שלוש נקודות. וסימן היכר נוסף, כמובן הניקוד, שאז היה צריך להוסיף בכתב יד. גמזו היה נקדן מומחה, לימים למד לנקד גם במחשב וכל השירים יצאו ממנו תמיד בניקוד מוקפד. אז אני מעיד, מניסיוני, זהו דף של יוסי גמזו. אני מניח שהדף נמסר לארגוב מיד לאחר שגמזו התאים ללחניו את מילותיו.

השנה היתה 1965. גאון כבר הופיע כמובן על תקליטי להקת הנח"ל, וגם על תקליטה הראשון של להקת "התרנגולים", אך במהלך שנה זו, יצאו בהפרש של כ-5 חודשים זה מזה, שני התקליטים הראשונים שלו כסולן. אריך הנגן המלא שלו, "כל העיר מרכלת עלינו", והתקליטון ששמו היה כשם השיר "קיץ אחד של כושר".

השיר נחל הצלחה ענקית, הוא ועוד שירים מהתקליט השני, לא חדלו להתנגן, וכמה מהם מתנגנים עד היום, כמעט 60 שנה לאחר פרסומם. שני התקליטים קיבעו את מקומם של יוסי גמזו ושל יהורם גאון ב"צמרת" מצעדי היוצרים העבריים, צמרת ממנה לא צנחו עד היום. את ארגוב אינני מזכיר כמי שנבנה מהתקליטים האלה, פשוט כי כבר היה בצמרת עוד לפני שני עמיתיו. 

מתגלה לחן נוסף
אבל גלגולי השיר לא תמו. בשנת 2016, 50 שנים אחרי שהתפרסם "קיץ אחד של כושר" עם לחן של ארגוב, עלה באתר "זמרשת", המתמקד בהצלת שירים ישנים, שיר שנמצא בעזבונו של... מרדכי זעירא. השיר נקרא "טנגו קיץ" ומילותיו, למרבה הפלא, כמעט זהות לשיר "קיץ אחד של כושר". מישהו העתיק? מי וממי? האם גמזו ניסה לשחק אותה בדאבל? ובכן יש עוד אפשרות. הגולש הערני צבי גלעד, הלוא הוא גרימי (שבינתיים הלך מעמנו...), קלט את הענין ופשוט, שאל את גמזו, הכיצד? נתת את המילים גם לארגוב וגם לזעירא? לא תאמינו, גמזו הופתע. הוא לא ידע שזעירא הלחין את שירו. השיר התגלה במקרה על ידי בנו של זעירא, יובל, שמסר ל"זמרשת" את המילים וכן דף תוים בכתב יד.
גמזו העלה השערה באזני גרימי. הוא נזכר שגירסה מוקדמת של השיר, עוד לפני שנמסר לארגוב, התפרסמה בעיתון "דבר". כנראה שזעירא, שהיה כמובן קורא נאמן של עיתון הפועלים, ראה את השיר והלחין אותו. אבל זמן קצר אחר כך, יצא השיר של ארגוב בביצוע של יהורם גאון, וזעירא הצנוע, הכניס למגירה וגנז את שירו.

הנה הפרסום של השיר בעיתון דבר מיום שישי 14.7.1961. השיר השובב ארוך מאד, נכתב על הקיץ התל אביבי החם. שמו "תמוזיקה קלה" משחק מילים אופיני לגמזו (רק שעד הפרסום כבר היה חודש אב...). זעירא לקח מהשיר שורות שהתאימו לו, ובעצם גם גמזו, כשקיבל את הלחן של ארגוב, לקח מעצמו שורות ועוד הוסיף וגרע והתאים והטעים.

תודה לאביתר מזמרשת שטרח ומצא.

הנה המילים כפי שהופיעו ב"זמרשת". לחיצה על התמונה תחבר אתכם לאתר עצמו ושם תוכלו גם לשמוע את הלחן השני של השיר, כפי שהוקלט במיוחד עבור "זמרשת" מפי יוסף ובר ובליווי האקורדיון של זוהר ליכטנשטיין.

היום אין כבר את מי לשאול. זעירא (נפטר ב-1969), ארגוב (ב-1995), גמזו (ב-2020), כולם אינם, יבל"א יהורם גאון שממשיך להופיע עם השיר כבר כמעט 60 שנים, וגם בימים בהם נכתבות שורות אלה כשהוא בן 84.

והנה הסיפור בקצרה כפי שסיפרתי אותו לשמעון פרנס בפינה "איך שיר נולד" בתוכניתו "העונג השביעי" בגלי צה"ל.

 

 

 

קיץ אחד של כושר