מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

רוח שטות

אתם מכירים את הרגע הזה בסרטים, שפתאום זמרת אנונימית בבאר קודר ברחוב המסגר פוצחת את פיה ואיכשהו כולם משתתקים ומבינים שזאת הקטנה, גדולה? בסרט על שירלי בסי זה היה כשהיא שוטפת רצפה, יש מין שניה כזו שברור שנפל דבר ומעכשיו מתחילה ההיסטוריה. אני אוסף רגעים כאלה. סיפורים על השיר הראשון שעשה למחברו את התפנית, על הרגע בו מחליט "סתם" איש שהוא הולך להיות משורר, פזמונאי, מלחין. אז הנה מה שסיפר לי אבינעם קורן על הרגע שבו קיבל את ההחלטה לכתוב.

"הייתי משוחרר צעיר מלהקת הנח"ל שהתקבל לעבודה ברדיו. במחלקת הבידור.שיר ראשון שלי כבר בוצע, שמעון כהן שמע את השיר וביקש ממני מילים.
באותו יום חורפי חזרתי מנהלל עם שיר שכתבתי שם. נתתי לו את השיר בדחילו ושאלתי אותו אם הוא מתכוון למשהו בסגנון הזה. שמעון כהן אמר לי שהוא מתכוון בדיוק לזה. אחרי שבוע הוא התקשר והזמין אותי לשמוע את הלחן. באתי אליו, באוטובוס. לראשון לציון. הוא הפעיל את הטייפ ו... שמעתי את יהורם גאון שר "פתע את הברוש העיף הוא...". אני לא יודע אם מישהו יכול להבין היום מה עובר על בחור בן עשרים, ששומע את יהורם גאון שר את המילים שלו, ששמעון כהן הלחין אותן".

עוצר רגע את סיפורו ומוסיף עוד כמה מילים על הדמויות הפועלות. השנה היא 1969, יהורם גאון כבר כוכב-על, רק דוגמה, באותה שנה הוא זוכה בשני המקומות הראשונים בפסטיבל הזמר. בטלויזיה החד ערוצית הוא מקבל תוכנית בסידרה "במזל כוכב", שמעטים כיכבו בה (שושנה דמארי, יוסי בנאי וכאלה).

שמעון כהן, היה גם הוא בפיסגה. היה מנצח ומעבד ששלט מגבוה על הרדיו, על הטלויזיה הצעירה, ועל עשרות מופעים באולמות הגדולים ביותר, כמו היכל התרבות (זה היה אז הכי גדול ונחשב. קיסריה עוד היתה חֲרֵבה). בנוסף לאלה, כשהיה צריך, הוא גם הלחין. בקיצור, היתה סיבה טובה לעלם הצעיר להתרגש מהמחווה.

"זו לא גוזמה -סיים אבינעם קורן את סיפור התפנית - אבל ביום ההוא הבנתי שזה מה שאני הולך לעשות כשאהיה גדול".

            הנה יהורם גאון עם רוח שטות בתכנית "במזל כוכב"

  

אבינעם קורן