מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

"אריק אינשטיין היה חלוץ הזמר היווני בארץ", כך שמעון פרנס, "ה"מומחה שלנו למוסיקת יוון, ומי שבזכותו התקרבו רבים, רבים ממאזיני הרדיו הישראלים, אל תיאודורקיס, ארי סאן וגליקריה. "כל זמרי הסגנון היווני, כולל אריס סאן והישראלים שבאו בעקבותיו, הגיעו אחרי השירים היוונים שאריק אינשטיין היה שותף לביצועם". בשידור הפינה שלי, "איך שיר נולד", בתוכניתו של פרנס בגלי צה"ל, הוא מנה את השירים הראשונים ששר אריק אינשטיין ללחנים יווניים: "השיר היווני הראשון שהוקלט בארץ בעברית היה איריסים, (מילים חיים חפר), ששרו אריק אינשטיין ואילנה רובינא, שנקראו 'צמד הגפרורים'". באתר אריק אינשטיין מצאתי שמקור השם הוא מראם של השניים שהיו גבוהים ודקים.

צמד הגפרורים

"השיר היווני השני שלו – המשיך פרנס – היה 'אילת אהבים' למילותיה של נעמי שמר, ששרה שלישיית גשר הירקון בשנת 1964, השיר השלישי היה 'הכל בגלל האהבה', שכתבה דפנה אילת, לתוכנית השניה של השלישיה, ב- 1966". אריק היה חלוץ. לצד הסגנון היווני קידם כאן גם את מוסיקת הרוק, גם את אופנת גירסאות הכיסוי ל"שירי ארץ ישראל הישנה והטובה" וכמובן גילה וקידם כותבים חדשים. שלום חנוך, שם טוב לוי, וכמובן, מיקי גבריאלוב.

ב-25.6.2023 נצא, גבי זהר ואני, לטיול מזמר בסלוניקי.
כן! עוד יש מקומות!
פרטים תמצאו כאן

 

איך שיר נולד
בשנת 1986, קיבל אריק אינשטיין מחבר, הוא לא זכר ממי, קלטת עם השיר היווני, Ti thelis gero, ששר אנטוניס קאלוגיאניס  (Antonis Kalogianis). הוא עבד אז עם מיקי גבריאלוב והיה להם רעיון להקליט תקליט שלם של שירים יווניים בעברית. גם מיקי גבריאלוב לא זכר איך התגלגלה הקלטת היוונית לשולחנם, הוא חשב שפרנס העביר אליהם, אך פרנס זוכר במפורש שהפעם הראשונה ששמע את הלחן היווני היתה כבר בביצוע של אריק אינשטיין עם "שכשנבוא" ("את 'שיר השיירה' - סיפר פרנס - הייתי אני זה ששלח להם, ואולי משם הבלבול").

מיקי גבריאלוב סיפר לי כיצד הפכו והפכו ברעיון התקליט היווני, האזינו למנגינות, אבל העסק לא התרומם, ואז: "מסרנו לעלי מוהר את הקלטת של אנטוניס קלוגיאניס ומשם זה רץ קדימה". תקליט יווני אמנם לא יצא מזה, אבל "שכשנבוא" היה הצלחה כבירה. השיר נכלל בתקליט הבא שלהם, "אוהב להיות בבית" שיצא ב-1986 והצליח בפני עצמו, יחד כמובן עם השיר הזה. היה זה התקליט ה-24 של אריק אינשטיין והרביעי המשותף לו ולמיקי גבריאלוב. והיתה כאן עוד היסטוריה קטנה, לפי מה שנאמר בתוכנית "עד פופ" של הערוץ הראשון (מצוטט בויקיפדיה) ושודרה בנובמבר 1986, זהו התקליטור הראשון שהופק ונמכר בארץ.

 

עטיפת התקליט אוהב להיות בבית

 

על המקור היווני
באותה הפינה של "איך שיר נולד" שנזכרה לעיל, סיפר לי שמעון פרנס: "עם נפילת משטר הקולונלים ביוון, נכתב השיר המקורי שעל לחנו הולבש 'שכשנבוא'". הקולונלים נטלו את השלטון באפריל 1967, והורדו ממנו ביולי 1974. לגיבורי התרבות והמוסיקה היה חלק גדול בהתנגדות ל"חונטה", (בהקשר זה נזכר תמיד המלחין, מיקיס תאודורקיס). המשיך פרנס: "השיר היווני, מספר על אחד הגנרלים הגדולים מהחונטה הצבאית, פתאום, אחרי שהיה בשיא כוחו, בשיא אונו, בשיא הדיקטטוּריוּת שלו, פתאום הוא הפך לאפס אפסים. פתאום הוא מסתובב בכיכר מונסטראקי כאחד האדם, ושואל אותו השיר, Ti theleis Gero, מה אתה רוצה זקן? מה אתה מחפש? ראה איפה היית ואיפה אתה עכשיו?". את השיר כתב, לחן ומילים, ארגיריס קונדיס (Argyris Kondis) זהו שירו היחיד המוכר אצלנו בעברית.

הנה הביצוע המקורי של אנטוניס קאלוגיאניס שכנראה אותו שמעו אריק אינשטיין ומיקי גבריאלוב.

וכאן, ביצוע נהדר נוסף ומוכר מאד של הזמרת רנה קומייטי (Rena Koumiwti)

"מיקיס גבריאליס וגם אריק אינסטינאטיס" ???
כשמאזינים למקור היווני ולגירסה העברית צצים מייד כמה הבדלים משמעותיים. קודם כל באוירה, "עשינו את זה הרבה יותר שמח וישראלי", סיפר לי מיקי גבריאלוב, ההבדל השני הוא שלקראת סוף השיר מופיעה תוספת מוסיקלית שאיננה במקור, "הכנסתי קטע מוסיקלי שאיננו בגירסה היוונית, ועל זה, כבר כשישבנו בבית שלו, אריק התחיל לשחק עם המילים. זה היה נחמד אבל הוא לא הגיע לסוף הקטע. עזבנו את זה ככה' ויצאנו להקלטה ב'טריטון' כשבעצם לא ידעתי מה הוא הולך לשיר שם".

בדרך כלל כשלהקה נכנסת לאולפן, כולם כבר יודעים כל פרט במוסיקה. יש כמובן מקום לאילתורים, אבל הבסיס חייב להיות ברור ומוכן. שעות האולפן מוזמנות מראש, תמיד יש מישהו אחריך שלוחץ להיכנס וגם הכסף עובד לפי שעות. כל דבר שלא תוכנן יכול לשבש את לוח הזמנים והתקציב. אבל כאן קרה משהו אחר. מיקי גבריאלוב: "התחלנו את ההקלטה, הגענו לקטע החדש ואריק התחיל עם הג'יבריש שלו 'מיקיס גבריאליס וגם אריק אינסטינקיס מנגנימוס ושרימוס...' ופתאום נגמרו לו המילים. אבל נשאר עוד חלק מהשורה המוסיקלית. לא ידעתי מה הוא הולך לשיר, ואז הכניס מהראש את ההמשך 'מקליטימוס עם מורנוס... אוהבים את החיימוס'".

מורנוס הוא יעקב מורנו, טכנאי ההקלטות שישב מולו על הקונסולה בטריטון ומבלי דעת, הביא לו את הרעיון להמשך. איתרתי את יעקב מורנו, הוא עדין צחק מה'שליפה' הזו של אריק. הוא זכר מצוין את הרגע הזה שאריק היה צריך לסגור שורה: "הייתי במבוכה כשפתאום שמעתי את השם שלי, אבל היינו כבר רגילים לבדיחות של אריק. 22 שנים עבדתי איתו, 17 תקליטים עשינו יחד ועוד שידורי טלויזיה וכבלים. כך שידעתי על השליפות האלה שלו. היו לו הרבה".

ומאיפה ה"שכשנבוא" המוזר הזה?
במקום שבו מופיעה בשיר המילה "שכשנבוא" מושר ביוונית המשפט "Σε ξένο κόσμο περπατάς " וזה נשמע כך "סה קסנו קוסמוס פר סה פאס", "המשמעות היא - מסביר לי שמעון פרנס - לאיזה עולם אתה הולך?". " סה קסנו קו" נשמע דומה ל "שכשנבוא".
ותודה לאילן חכים שהפנה את תשומת לבי לדבר.

שליפות נוספות
למעשה, אפילו בשיר הזה היתה עוד "שליפה" של אריק אינשטיין. קצת לפני קטע הנגינה המדובר, נכנס סולו בוזוקי, מי ניגן את הסולו הזה? הנה מיד נדע. כמה שניות אחרי שמתחיל הבוזוקי שומעים את אריק צועק "יאסו יודה", ואחר כך מוסיף "עיניים שלי". זה מסביר הכל. "יודה" הוא יהודה פוליקר, בזמן ההוא, 1985, היה בדיוק אחרי פירוק להקת "בנזין" והתחלת הקריירה הסולנית שלו. הוא כבר ניגן בתקליטים של אחרים (יהודית רביץ, אושיק לוי) והוציא בדיוק אז את תקליטו הראשון כיוצר וזמר, "עיניים שלי", וגם זה נכנס לפה של אריק אינשטיין. באותו המשפט גם פירגן ליהודה, "אתה עיניים שלי" וגם השחיל את שם התקליט והלהיט החדש הגדול שלו. שמעון פרנס: "אין ספק. אריק ידע לפרגן".

שישו ושמחו בשמחת חג ???
עוד תוספת מצחיקה נכנסה ממש לקראת סוף השיר והיא, ארבע שורות משיר ילדים לחג הסוכות "שישו ושמחו בשמחת חג". גם את כתיבת השיר הזה מלווה סיפור מוסיקלי. המוסיקולוגית וחוקרת תולדות הזמר, ציפי פליישר, ראיינה את דניאל סמבורסקי על שיריו והוא סטה לרגע מהראיון והפתיע אותה בסיפור על שיר שבכלל איננו חתום עליו: "דרך אגב, אני אשם בדבר אחד, שאני לוקח עליי את כל האשמה, ואף אחד אינו יודע שזה אני [...] שישו ושמחו בשמחת חג. [...] בא אליי מורה מפתח-תקווה, בנימין כספי [...] אמר שהוא נוהג לחבר מלים לנעימות, ואולי יש אצלי נעימה יפה שאפשר להכניס לשימוש כאן. נתתי לו את הנעימה הזאת". היה זה מחול "פולקה" של המלחין הרוסי גלינקה שמצא סמבורסקי בחוברת ישנה, קובץ הדרכה להשמעת מוסיקה בבתי ספר ברוסיה, משנת 1934 ועליו כתב בנימין כספי את "שישו ושמחו בשמחת חג" שזכה להצלחה גדולה. 

את הפולקה הזו הייתי חייב לאתר. אולי אולי מישהו הקליט אותה והעלה ליוטיוב. גם אני הופתעתי כשמצאתי הקלטה ואפילו את התוים. הנה המקור, "פולקה" ברה מינור מאת המלחין מיכאיל (לא, הוא לא היה יהודי) גלינקה, שאותו מסר סמבורסקי לבנימין כספי שעליו ביסס את שירו "שישו ושמחו בשמחת חג".

רוצים עוד שני מעגלים? מסתבר שגלינקה ביסס את הפולקה שלו על לחן ששמע מ...כליזמרים יהודים בוורשה. כלומר השיר נולד כיהודי, הלך לגולה ברוסיה, וחזר לזמר העברי בעזרת סמבורסקי. ועוד משהו, שם ההוצאה שבה יצאה החוברת של גלינקה, הוא... "טריטון", בדיוק כמו האולפן שבו הוקלט כעבור 55 שנים השיר כחלק מ"שכשנבוא". (דניאל סמבורסקי, בראיון לציפי פליישר, 18.3.1963, מתוך התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי, עמ' 357).

למה? ככה
בסוף שאל אותי פרנס, אבל למה הכניסו את השיר הזה להקלטת "שכשנבוא"? לדעתי סתם כי אריק אינשטיין השתובב.

"שכשנבוא"
הנה הביצוע מהתקליט "אוהב להיות בבית"

 

שאלתי את מיקי גבריאלוב האם מכירים ביוון את הגירסה העברית של השיר: "בטוח שמכירים, אפילו שרתי אותו עם גליקריה".

הנה ביצוע של מיקי גבריאלוב שחוזר לצלצול המקורי היווני, אבל בשמחה הישראלית. כמובן שגם כאן מבצע מיקי גבריאלוב את התוספות שלו, במילים ששר אריק וכבר נכנסו לקלאסיקה שלנו.

ולסיום, הנה הקלטת הפינה "איך שיר נולד", בתוכנית "העונג השביעי" של שמעון פרנס בגל"צ, עם השיר "שכשנבוא".

שכשנבוא