תפנקי לי ת'חבר

על האירועים שבין זמרים ומעריצותיהם כבר נכתב רבות. אפשר לומר אפילו, כבר נכתב הכל. אלא שממש בשבוע בו נשלחות שורות אלו למרחב הקיברנטי, פורסם משהו חדש, אחר, שונה מאד. הפעם פורסם על התופעה, שיר.

והשיר, בניגוד לכל שנאמר מעל לכל במה אפשרית, השיר לא מטיף, לא גוער (גם לא תומך), לא אומר "אויי, יויי, יויי", וגם לא: "נו, נו, נו!", השיר מתייחס לתופעה בדרך ייחודית משלו, באירוניה. אפשר לומר, אפילו בהומור.

הומור? על דברים כאלה אפשר לצחוק? שאלה במקום. הפזמונאי קובי לוריא חושב שכן. את שהיה לו לומר חרז נפלא בשיר שנולד ממשפט אחד, בעצם, ממטבע לשון בן שלוש מילים שנשמעו בתוכנית טלויזיה על התופעה: "תפנקי לי ת'חבר".

בדברי הפתיחה שלו לשיר הוא מסביר: "אני חושב שזה מטבע לשון כל כך חזק, שאי אפשר לעמוד מנגד".

והוא אכן לא עומד מנגד.

קובי לוריא

קובי לוריא הוא יוצר פורה כבר לאורך שנים רבות. ב- 1980 פרסם את שירו הראשון, ומאז הושמעו רבים רבים. המילים, הלחנים ולפעמים גם הביצועים, הם שלו. הוא כתב לזמרים רבים ומוכרים, ביניהם, יהודית רביץ, דודו אלהרר, מתי כספי, הגששים, דורי בן זאב, שייקה לוי, להקת חיל האויר. כמה משיריו היו ללהיטים גדולים, "יא ליל, יא ליל, בבוקר ובליל, הזמר מתגלגל והויכוח מתפלפל" ("יא ליל", מילים ולחן שלו), "המגדים אשר בטנא אין יפים מאלה, וימים אשר כאלה הם כולם בזמר הזה" ("הם בזמר הזה" ללחן של סשה ארגוב), בטקסי סיום קורס טייס מושמע שירו "כנפיים", שעודכן בשנת 2014 עת הוסיף לו בית עדכני על ה... טייסות.

קובי לוריא נע בין "הילד הטוב" וה"בעד", ששר: "בוא שיר עברי" ו"מסרב לשנוא", לבין הבועט והנון קונפורמיסט, הביקורתי והשנון, ששר על תופעות כמו: "אין לי דרכון שני", "שיר לא מזרחי", "ראש הממשלה ובעלה", "גרה בברלין".

"תפנקי לי ת'חבר"

השיר החדש מנסה להשלים לנו מידע שלא מופיע בדרך כלל בכתובים. כולנו צפינו ב"בקרוב", או בכתבה ההיא בטלויזיה, במשפט המפתח הזה: "תפנקי לי ת'חבר", אבל קובי לוריא מתענין גם, איך נאמרה הבקשה? איפה? מה קרה לפני? ואחרי? מה היה במקרר? איך נסעה הביתה הנערה שהתבקשה לפנק? כי כל הפרטים הקטנים האלה, מקרינים על דמותם של המעורבים בסיפור. הנערה, החבר, האח של החבר, האבא של החבר, וכמובן, גיבור הפרשה הדואג לחברו ומבקש "פנקי אותו כמו שפינקת אותי", ובעצם הוא הרי גם קצת דואג לנערה. הוא אפילו מציע לה קולה דיאט וימצא לה טרמפ לירושלים... ואת כל אלה מביא קובי לוריא בדרך של שיר. אירוניה בחרוזים. הנה מיד כל המילים, ואחריהן הסרטון מביצוע הבכורה של השיר.

תפנקי לי ת'חבר
מילים ולחן: קובי לוריא

תרגישי אחותי כמו בבית
יש מים במקרר יש קולה דיאט
הסאונדמן כבר קורא לי לבמה
בינתיים מותק, את יודעת מה?

תפנקי לי ת'חבר
תפנקי לי ת'חבר
תראי הוא קצת חיוור
תיראי הוא קצת עיוור
הוא כבר לא מה שהיה
תעשי לו החייאה
תעשי לו שיחייך
כמו שרק את יודעת איך

תפנקי לו אחותי
כמו שפינקת אותי
תחזירי לו ת'צבע ללחיים
אז תעשי לו טוב
ואחר כך כבר נחשוב
איך מוצאים לך טרמפ לירושלים

ואם את מרגישה משועממת
מציע לך תעסוקה הולמת
כי החבר שלי גם יש לו אח
האח מסכן עכשיו הוא מסובך
קטנה שלי נשבע לך את סבבה
והחבר שלי גם יש לו אבא
גרוש חראם הוא חי בלי אהבה
תפנקי אותו ותעשי מצווה

תפנקי לי ת'חבר
תראי הוא קצת חיוור
תיראי הוא קצת חירש
מסכן, הוא התגרש
הוא כבר מריח אדמה
תעשי לו הנשמה  
תעשי לו שיחייך
כמו שרק את יודעת איך

תפנקי לו אחותי
כמו שפינקת אותי
תחזירי לו תצבע ללחיים
אז תעשי לו טוב
ואחר כך כבר נחשוב
איך משיגים לך טרמפ
לירושלים...
לגבעתיים...
לראש העין...
 

הלובי של קובי

באתר "צוותא" המרבה לארח את הלובי מצאתי כתוב: " קברט סאטירי סוחף שלא עושה חשבון לאף אחד ומתחשבן עם כולם!" ובדף הפייסבוק של הלובי נכתב: "קברט סאטירי מוסיקלי, מושחז ובועט, מתוק ומריר, נוסטלגי ועכשווי". "הלובי של קובי" הוא ההרכב המבצע את השירים שכתב קובי לוריא. בניגוד להרבה יוצרי סאטירה/מחאה/ביקורת, בלובי של קובי יש למוסיקה מקום משמעותי מאד. כאן לא יגידו כמו שליאונרד כהן אמר: "בשירים שלי יש רק שלושה אקורדים", או כמו שמאיר אריאל אמר: "חיברתי את רוב המנגינות במעגלים של שלושה ארבעה אקורדים", ללובי יש הרמוניות מורכבות ויפות יפות, יש לחנים מלודיים עשירים, מקצבים מיוחדים, העיבודים מוקפדים, הסאונד מלוטש, בקיצור, אצל קובי והלובי יש למוסיקה הרבה מה לומר. לא רק למילים..

המנהלת המוסיקלית והמעבדת היא גילה חסיד שמנגנת קלידים בהופעה וגם שרה. בנוסף לאלה, היא גם מלחינה בזכות עצמה. הצבע המוסיקלי של ההרכב הוא הצבע שלה. וזהו צבע עשיר, הרמוניה צפופה, רעננה. הרבה הרבה יותר משלושה האקורדים של לאונרד כהן, או הארבעה של מאיר אריאל... (כמובן עם כל הכבוד למה שהם עשו עם אותם האקורדים) בקיצור, תענוג לאזניים.

בלובי מנגנים גם יוריק בן דוד גיטרה בס, אלון הילל תופים, יותר נכון לומר, תוף. כי אכן, יש לו רק תוף. אחד. סנר (תוף מצעד), אבל ממנו הוא מצליח להפיק שלל גוונים ולרגע לא חסרה לנו הסוללה הענקית שעליה ראינו אותו מנגן המון פעמים. מה שכן, על התוף הבודד הזה, מנגן אלון הילל לא ממש מתחילת המופע. הוא נכנס אחרי השיר הראשון ואומר שנקט בסנקציות נגד קובי, מאחר וכבר שלושים שנים הם מנגנים ביחד והוא זוכר הופעה מלפני 30 שנה שעוד לא שילמו לו עליה. וקובי מתגונן: "מה אתה רוצה? שוטף פלוס שלושים", והנה עקץ בדרך, עוד מוסד מפואר בישות הכלכלית הבלתי אפשרית שהקים העם העברי בארצו המתחדשת.

עוד מזמרים בלובי שרית שחף, הנהדרת (אשת יח"צ במקצועה "אבל מקצועית יותר מהרבה זמרות מקצועיות" מפרגן קובי), ומאיר ברבי שגם מנגן בחליל. מאיר הוא מוסיקאי פעיל ומצליח מאד, זמר עם נשמה, מורה ומחנך. ויצוין כאן (וזה צוין גם לאורך כל המופע) שהוא עיוור מלידה. על צווארו תלוי אביזר שטרם ראיתי כמותו, המסייע לו לקרוא את מילות השירים בכתב ברייל. בין השאר הוא מופיע בהרכב יוצא דופן שנקרא "הגדוד העיוורי". עיוורונו של מאיר ברבי מהווה מקור לבדיחות לאורך כל המופע. למשל בויכוח המתפתח על הבמה הוא זורק לאלון הילל: "לא רואה אותך ממטר!"
בהופעות הלובי משתתפים לעתים גם, בן יוסף, אלכס ספיבק, יניב גריידי והמוסיקאי צבי שרף.

אז השבוע הייתי (שוב) במופע של הלובי של קובי ושמענו בביצוע בכורה את "תפנקי לי ת'חבר". מופע נוסף שלהם יתקיים במועדון צוותא ב-7.8.2019 וגם שם יושמע ודאי השיר. אז אם נהניתם ממה ששמעתם וראיתם כאן. לחצו כאן. לפרטים נוספים על ההופעה בצוותא, ויאללה, הזמינו. יהיה מצחיק, יהיה עוקצני, ומאד מאד מוסיקלי.

ולסיום, עוד שני שירים של הלובי של קובי. הראשון על "ראש הממשלה ובעלה", השני, על "הקוסם".

הקוסם