מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

אסיף - הקשר אחר לחג הסוכות

את השיר אסיף אנו מרבים לשמוע לקראת ובעצם ימי חג האסיף. אך ההקשר מטעה. אין זה שיר סוכות "רגיל". האסיף הוא של חיים שנאספו, המועד הוא המחבר אותנו לסוכות. הנה מה שסיפר לי כותב השיראיתמר פרת כלשונו:

"אחותי, תרצה פרת-רבינוביץ היתה חברת קבוץ חצרים בנגב. בבוקרו של יום, ערב סוכות תשל"ז (1976), יצאה כדרכה למסע שחרית על אופניים בכביש חצרים -באר שבע. רכב צבאי פגע בה מאחור. בת ארבעים היתה.

נותרו בעלה שאול וחמשת ילדיה הקטנים. היום הם הורים לנכדיה, חלקם בקבוץ.הוצאנו חוברת זיכרון, ובה גם השיר 'אסיף' שנכתב תוך ימי האבל, בעצם ימי חג האסיף. לימים בקש גיסי שאול את נעמי שמר, שנהגה לבקר בחצרים, לכתוב מנגינה לשיר, אך נעמי השיבה שהיא מלחינה רק את שיריה-היא, ושירים של 'משוררים גדולים'.

אך כעבור מספר שבועות התקשרה נעמי אל שאול, סיפרה לו שהתרשמה עמוקות מאישיותה של תרצה כפי שהיא עולה מחוברת הזכרון, ולפתע גם נתלחנה לה מנגינה ל'אסיף'.

כך הצמיחה נעמי שמר כנפיים לאחותי תרצה. מעולם לא נפגשתי עם נעמי, ושמיעת השיר לראשונה היתה לי הפתעה גמורה."

 

 אסיף

מילים: איתמר פרת
לחן: נעמי שמר

אסוף את המעשים
את המילים והאותות
כמו יבול ברכה, כבד משאת

אסוף את הפריחה
אשר גמלה לזיכרונות
של קיץ שחלף בטרם עת

אסוף את כל מראות
פניה היפים
כמו את הפרי ואת הבר
האדמה היא אפורה
מתחת לשלפים
ואין לה עוד לתת לך דבר

ואין יותר גבעול
חולם על שבולתו
ואין יותר נדרי ואסרי
רק הבטחת הרוח כי
הגשם בעתו
עוד יחונן את עפרה
בתום תשרי

 

מי היתה תרצה?

באתר קיבוץ חצרים אנו מוצאים עוד על תרצה רבינוביץ' שלדמותה נכתב השיר:

נולדה בשנת 1936 באמסטרדם שבהולנד. המשפחה עלתה ארצה בהיות תרצה בת 3. התגייסה לנח"ל ובשנת 1956 הגיעה לחצרים. עבדה שנים רבות בטיפול בילדים, בעיקר בגל הרך, בתקופה האחרונה עבדה כשרטטת בענף הבנין במשק. תרצה היטיבה לצייר ולגלף בעץ, וציוריה הרבים קשטו את בתי-הילדים ואת עלוני הקיבוץ. נספתה מפגיעת מכונית, ברוכבה על אופניה בבוקרו של יום בכביש חצרים-באר שבע, בערב סוכות תשל"ז.

והנה הפתעה, במכתבו אלי סיפר איתמר פרת על בית נוסף שכתב לשיר במלאת 30 שנים למותה של אחותו. הנה הוא לפניכם:

ספיח

אסוף את הנגון אשר נוגן כנגונִי
אסוף אורו של יום שהעריב
אין לדבר אל המתים בגוף שני
אין לדמות אותם כמי שעוד מקשיב
אך תן רשות דיבור לרוח סתיו
לשיר שירו בתוך עדרי רקיע
אל השלפים לשאת את אמרותיו
ודבר מטר לאופק להשמיע
ואם תוכל, אסוף את המלים
שאין להן לפני ואחרי
כי הן, בבֹא אביב, תהינה שבולים
שנזרעו בדמע של תשרי

 

שיחתי עם איתמר פרת היתה במסגרת כתבה עיתונאית שבה עסקתי. בסיום השיחה ביקשתי כמקובל, את תמונתו. וכך השיב לי: "בעניין הדיוקן, לפרסם את מראה פני לא נראה לי מעשה של טעם. לעומת זאת יש טעם להציג את פניה של תרצה (שהיתה פוטוגנית בכל מצב), שבהן ענינו של השיר".

כבקשתו, הבאתי בפתיחה את תמונתה של תרצה פרת-רבינוביץ' (מאתר קיבוץ חצרים).

 

ביצועי השיר

יש לשיר ביצועים רבים מאד מאד. הנה הביצוע הראשון, להקת "בצל ירוק 80"


והנה השיר בביצוע יהודית רביץ והתזמורת הפילהרמונית:

כאמור, תמצאו במרשתת ביצועים רבים של השיר, לסיום, בחרתי בסרטון שיצר אילון פרת, בנו של איתמר, כותב המילים, בו הוא מראיין אותו על שירו. בסרטון משולבים סרטונים מן העבר בהם נראית תרצה ז"ל ברגעי שמחה נפלאים. כן משולבת הופעה של נעמי שמר בה הציגה את השיר, וביצעה אותו יהודית רביץ.

 

 

 

תרצה פרת-רבינוביץ