מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

את חרותי... האמנם?

האמנם שיר חירות?

הפעם אתחיל מהסוף. אחד השירים הַמַּטְעִים ביותר בקשר שבין שמם לתוכנם הוא "אַת חירותי". בחג החירות שב השיר ומושמע בתוכניות רדיו וטלויזיה, כאשר המשמעות המלאה שלו היא הפוכה לגמרי למסר החירות. 

השיר מדבר על פרידה מחירות ובחירה בכניסה מרצון לכלא. איזה כלא? "הכלא החם אשר שמו אהבה". כך ז'ורז' מוסטקי בתרגומו של יורם טהרלב .אפשר להתווכח האם האהבה היא כלא, אבל זה בדיוק מה שנכתב בשיר. 

עכשיו אפשר לחזור להתחלה.

וקודם כל השיר היפה הזה בפני עצמו.

חוה אלברשטין שרה "את חירותי" בתרגום יורם טהרלב

ז'ורז' מוסטקי

מגדולי היוצרים הצרפתים, נולד במצרים בשנת 1934, לאב ממוצא יווני ולאם יהודיה. שמו המקורי היה, יוסף. כשהיה בן 17 עברה המשפחה לפאריז וכבר אז ידע שהוא רוצה לכתוב ולשיר. בעקבות הערצתו לז'ורז' ברסנס אימץ לעצמו את שמו הפרטי.

תחילה כתב לזמרים אחרים, בהם איב מונטן, ברברה, ז'ולייט גרקו ואדית פיאף, איתה ניהל רומן סוער כשהיה בן 24 (והיא בת 43).

פיאף ומוסטקי

בהמשך, סביב גיל 30, החל לשיר בעצמו את שיריו והיה מחלוצי ה- "יוצרים-שרים" (singer songwriter). עד פטירתו בשנת 2013 כתב מאות שירים והקליט עשרות תקליטים, כתב ספרים ומוסיקה לסרטים וזכה להוקרה ואהבה בכל העולם.

מקום מיוחד בסיפור חייו שמור לישראל. הוא היה כאמור יהודי והיתה לו משפחה כאן בארץ. אחד מבני משפחתו הוא המוסיקאי יוסף מוסטקי ("זמר נוגה", "הינך יפה רעיתי", "ים ושקיעה"). גבי אלדור, רקדנית זמרת, במאית, ועוד תארים, היתה ידידתו לאורך כ-50 שנים והיא סיפרה לי שנפגשו על אוניה באחת הפעמים שביקר בארץ. "הוא לא היה סנוב חברתי למרות שהיה כוכב. היתה לו משפחה עניפה בראשון לציון, מצחיקה ונחמדה והיו פותחים שולחן מההול עד המרפסת. הכי אהב לאכול בבית חומוס וטחינה וסלט". ומה היתה עמדתו כלפי המדינה? "הוא כעס והיה מאד ביקורתי כלפי הארץ אבל אהב אותה מאד".

אלדור, מוסטקי, בנאי ורובינא

גם בארץ אהבו ואוהבים את מוסטקי

זה התחיל כבר בראשית שנות ה-60, עם הפריצה העולמית של מוסטקי, זמן לא רב אחריה שרו גם כאן את " La Dame Brune" הלוא היא "הגבירה בחום" בתרגום של יעקב שבתאי, ואת "Meteque" שהיה על ידי נסים אלוני ל-"פרצוף של צועני". בביקורו האחרון בארץ הקליט את "Mes Meres Juives" בצרפתית, עברית ויידיש.

האהבה היתה דו כיוונית והיה לפחות שיר אחד שהלך בשני הכיוונים. נעמי שמר כתבה מילים לשיר של מנוס חדג'ידקיס: "ספרי איילת אהבים...". מוסטקי שמע וכל כך התלהב שתרגם את שירה לצרפתית וכך נולד "Le Facteur" אגב, גבי אלדור שהוזכרה קודם, מלווה אותו בשירה בהקלטת השיר הזה. 

יוסי בנאי שר פרצוף של צועני, תרגום של נסים אלוני לשיר Meteque

אילנה רובינא ויוסי בנאי שרים את הגבירה בחום,
תרגום של נסים אלוני ל- La Dame Brune

והנה הגענו אל "את חירותי"

על הרקע הזה בא גם התרגום של Ma Liberte הוא "את חירותי"חוה אלברשטיין פנתה אל יורם טהרלב, השמיעה לו את השיר וביקשה שיתרגם אותו עבורה. לטהרלב יש כמה שירים שמקורם בשפות אחרות, אך על השיר הזה הוא מעיד שחוה אלברשטין ביקשה שיתרגם אותו מילה במילה. "זה כמעט השיר היחיד בחיי שבו ניסיתי לעשות תרגום מדויק לשיר לועזי, כי מאוד אהבתי את השיר ואת הרעיון שלו" אמר.

אז מה הוא בעצם אומר שם???

העלם הצעיר והחופשי, ששמר שנים על חירותו "כמו כוכב בסער", בגד בה לפתע, בַּחֵירוּת, ו"בלילה קר אחד" הפר את הברית עם החירות ובחר ב"כלא החם אשר שמו אהבה", "וסוהרת יפה בתנועה רחבה, נעלה את השער". איזה משפט, איזו עצמה. כמה יפה, כמה עצוב... אבל המסר, ממש לא "חג" של חירות.

שאלתי את גבי אלדור אם לדעתה היה סיפור אמיתי מאחורי השיר? האם היתה למוסטקי אהבה גדולה שהלך אחריה וויתר על חירותו עבורה?: " אולי באותו היום היה מאוהב במישהי, היו לו מדי פעם אהבות שנמשכו, קצת כך וקצת יותר, אבל לדעתי לא היתה אחת... ".

אם יש מי היודע על סיפור ברקע השיר, מדוע כתב מוסטקי שהחליט לבגוד בחירותו? ספרו לנו.

לסיום, את חירותי בביצוע ז'ורז' מוסטקי עצמו. כאן הוא בן ה- 60 (1994)

מוסטקי