מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

בצהרי יום

הנה, כך נראה סיפור אחד מתוך ה- 45 שבספרנו "בשביל השירים".

הסיפור שבאמצעותו בחרתי להביא לכם את ניחוחו של הספר נחבא ביומו ה-34 של שביל ישראל. ביום זה חולף השביל ליד העיירה ירוחם, עליה כתב מאיר אריאל את שירו הנפלא "בצהרי יום".

אופס, כבר לא דייקתי. מאיר אריאל לא כתב את "בצהרי יום" כשיר. היתה זו כתבה עיתונאית. איך היתה הכתבה לשיר? או, זאת תקראו בדפים הבאים. בסופם גם תשמעו אותי שר את השיר יחד עם אהוד אריאל, בנו של מחבר השיר.

אז הנה זה בא. 

כל פרק בספר מתחיל בכותרת ומידע כללי על היום הצפוי לצועדים וכמובן, צילום אוויר יפהפה של דובי טל:

המכתש הגדול - מעלה צין

ואז יש כמובן מפה עם המסלול היומי ולידה, איך לא, צילום אויר יפהפה של דובי טל:

מפה ומסלול יומי

ועכשיו אפשר לגשת לסיפור השיר היומי. כן, לכל פרק יש שיר מרכזי, ואחריו רשימה של עוד שירים בהם נזכרים אתרים לידם חולפים ביום הטיול. אז הנה סיפור השיר "בצהרי יום" ובכלל, מאין מגיע השם הזה לשיר:

הסיפור מאחורי השיר - בצהרי היום

עכשיו, כדי שקצת תנוחו מהדיבורים שלי, מגיע בספר, עוד... נכון, צילום אוויר של דובי טל:

מפעלי צין והור ההר

ואחריו עוד צילום הפעם ממש העיר ירוחם מהאוויר, עליה מספר השיר:

צילום אוויר של ירוחם

כאן נחתוך. מי שרוצה לקרוא את סוף הפרק (ואף את סוף הספר) יצטרך להמשיך לבד מעמוד 103 והלאה.

נעשה אתנחתא מוסיקלית עם אהוד אריאל, בנו של הכותב, כשאני משתתף בשירה ובנגינה. היה באמת מיוחד מאד לגעת הכי קרוב למקור.

ולסיום, עוד צילום אחד מדהים, לפחות לדעתי, מהמדבר הפוטוגני שלנו, צילום המביא לדעתי את דובי טל האמן. וכל זה באמת בשביל לתת לכם תיאבון לראות את הספר כולו.

נוף מהמדבר הפוטוגני שלנו