ג'ורג'יה אלבמה מיסיס ... שמר
"לאנשים קשה לראות שנעמי שמר היא לא רק ארץ ישראל וירושלים של זהב, אלא גם ארצות הברית וג'אז. זה מקלקל להם את הסמל של האמא הלאומית". כך הללי שמר, בתה הפרטית של המשוררת הלאומית. רבות מדברים אצלנו על השפעת הזמר הצרפתי על שיריה של נעמי שמר, אולם גם למוסיקה מאמריקה, ולאמריקה בכלל, היה מקום נכבד ביצירתה. אחת הדוגמאות להשפעה זו באה בדמותו של השיר הנפלא ג'ורג'יה אלבמה מיסיסיפי ובגלגוליו.
- "רגע, ג'ורג'יה אלבמה מיסיסיפי זה לא של נעמי שמר".
- "זה כן".
- "אה, אתה מתכוון שהיא תרגמה את זה".
שיחה כזו מתגלגלת לי כבר שנים רבות עם חובבי זמר. גם אני הופתעתי מאד כשגיליתי שזה שלה ובמלואו. וההליכה בעקבות השיר הביאה עוד הפתעות.
מקורות ההשפעה
"אמא היתה קשובה כל הזמן למה שקורה - ממשיכה הללי שמר - לשקספיר ולשפה האנגלית נחשפה עוד בימי האקדמיה (1948-1950). אחר כך, עוד לפני פאריס, נסעה לאמריקה. ב- 1960 היתה הנסיעה הראשונה לסיבוב הופעות בקמפוסים (בתמונה, האם ובתה שטות אל מול מנהטן. מאלבום המשפחה באדיבות ללי שמר). ההשפעה מהמערב הגיעה מוקדם מאד, למשל, כבר ב- 1966 תרגמה לרביעיית האחיות שמר שירים של הביטלס, את בוב דילן ועוד".
כשהגיעה נעמי שמר לארה"ב, נפלה לידיה הזדמנות יוצאת דופן. היא התארחה אצל בת משפחתה אביטל ד'לוגוף, שבעלה היה ארט ד'לוגוף, שאך שנתיים קודם (1958) הקים עם שותף את מועדון הלילה האגדי The Village Gate. במועדון הופיעו בין היתר דיוק אלינגטון, ג'ון קולטריין, בילי הולידיי, דיזי גילספי. האגדה מספרת שבמרתף המועדון הזה כתב בוב דילן את Blowing in the wind. ולשם מגיעה ילדה-טובה-עמק-הירדן שמר.
שקספיר איננו
ג'ורג'יה אלבמה מיסיסיפי נכתב להצגה, אולי יש לומר "רביו", בתיאטרון החמאם נוחו עדן. ההצגה עלתה בשנת 1965 ושמה היה שקספיר איננו. (הצילומים באדיבות ארכיון התיאטרון באוניברסיטת ת-א). את הבאים קיבלה מודעת אבל ובה הבעת צער על כל הדמויות ששקספיר חיסל בהצגותיו הרבות. ביניהן ניתן למצוא גם את אותלו.
ומיד עוד הפתעה, השיר שלנו נקרא בתחילה אותלו. עליו כתבה נעמי שמר את השיר. ההצגה היתה סאטירית, מצחיקה, השיר הזה היה רציני וכואב: "זה היה בהקשר טראגי - ממשיכה ללי שמר - היא לקחה את הדמות השחורה מההצגה והביאה אותה בהקשר הטראגיות של השחורים בארה"ב".
הפתעה נוספת, בכל הניירת והמסמכים שנותרו בארכיון התיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, אין זכר לשיר. בתוכניה של ההצגה לא היתה רשימה כוללת של השירים, מופיעים בה תמלילים של כמה מהם ואותלו לא ביניהם. גם בתוים של התזמורת שנותרו בתיק הלא כל כך עבה שבארכיון, לא מופיע השיר. אבל הוא בא משם.
הנה הקלטה של הביצוע בחמאם, שנמסרה לי ע"י ללי שמר, מאוסף המשפחה. שרים: שלמה וישינסקי, נירה עדי, אריאל פורמן, אושיק לוי.
יחד עם אותלו היו בהצגה גם השירים, בלילה שכזה, מכשפות, זה לא כדאי אופליה, שיר בשם ונציה (שם מתרחשת עלילת אותלו המקורית), ושיר בשם שקספיר איננו. רבים מהשירים זכו לביצועים נוספים. אותלו היה אולי הראשון שבהם. זה קרה לו בתוך פחות משנה.
המילים
השיר מתכתב עם סיפורו של אותלו השקספירי ומגיע אל המציאות האמריקאית של שנות השישים. במחזה, אותלו הוא מפקד בצבא ונציה, מוזר אך עורו שחור. הוא נישא לדסדמונה ובורח איתה לקפריסין לפקד על הצבא הנתון שם במלחמה. יש לו שני עוזרים, קסיו הנאמן, המוליך את דסדמונה אל אהובה, ויאגו הבוגדני הבודה סיפור לפיו בגדה דסדמונה עם קסיו. אותלו חונק את אהובתו ובסיום מתאבד בעצמו. הידיים על צוואר דסדמונה מגיעות עד לשירה של נעמי שמר. היא קושרת את השיר עם מציאות השחורים באמריקה של אמצע המאה העשרים שבה עדיין קיימת גזענות והשחרור לא הושלם.
ג'ורג'יה אלבמה מיסיסיפי
מילים ולחן: נעמי שמר
ג'ורג'יה אלבמה מיסיסיפי
אדמת החמרה הנושאת אותי
מול כוכבים ומול רקיע קר
כיסתה עלבון דמי
עלבון עתיק אכזר
עכשיו וכאן...
עלבון מגלב חובט בגב חשוף
ובכתפים שעמסו כותן
עלבון העבד המסרב לשוב
על עקבותיו לכלא הלבן
בוקע ג'אז ממרתפי עשן
ניו יורק סנט לואיס וניו אורלאן
מאזינות וחרדה נפשן
לקול תופים
עכשיו, עכשיו וכאן
עכשיו וכאן...
ג'ורג'יה אלבמה מיסיסיפי
אדמת החמרה הנושאת אותי
מול כוכבים ומול רקיע קר
כיסתה עלבון דמי
עלבון עתיק אכזר
עכשיו וכאן...
גואה המרד בנהר שחור
עולה צפונה בנחשול אדיר
ובזעפו שלא יסוב אחור
שוטף איתו רשע וגם צדיק
ובמיליון בתים חלון נפער
ודסדמוניות זהובות שיער
בפחד מר ידן על צווארן
מלחשות עכשיו, עכשיו וכאן
עכשיו וכאן, עכשיו וכאן...
ג'ורג'יה אלבמה מיסיסיפי
אדמת החמרה הנושאת אותי
מול כוכבים ומול ורקיע קר
הנה אני פורע חוב עתיק אכזר
עכשיו וכאן...
גלגול שני, גשר הירקון
לנעמי שמר היה חלק נכבד בהצלחת שלישיית גשר הירקון. לאחר שהחלו בהופעות ונכשלו, אמר להם מישהו שיש אחת צעירה וחדשה שתציל את המצב. כך בוצעו על ידם לראשונה, העיר באפור, אהבת פועלי הבנין ולילה בחוף אכזיב שגם הוא באוירת ג'אז עמוקה. בהרכבה השני (אריק אינשטיין, בני אמדורסקי וישראל גוריון) ביצעה השלישיה את אותלו. הפעם הוא קיבל את שמו מהשורה הראשונה, ג'ורג'יה אלבמה מיסיסיפי (שיר אחרון בצד השני של התקליט...).
השיר לא זכה לתהודה גדולה. הוא נשאר אהבתם של מכורים מעטים. אבל אלו, לא נטשוהו. הנה הקלטה מהתקליט ההוא, תכניתה השניה (והאחרונה) של שלישיית גשר הירקון. המעבד, יצחק גרציאני.
והנה שלישיית בנות נפלאה בשם Hazelnuts המתורגם בחביבות ל"האחיות לוז" (תשובה עברית הולמת ל"אחים בלוז" כמובן...). חייב עוד מילה עליהן, רגע לפני השיר. אני עוקב אחרי השלישיה (כן, וגם קונה מוסיקה שלהן, למרות שהכל אפשר למצוא בחינם) כבר כמה שנים, וכל הזמן רק מקווה שימשיכו, שימשיכו להופיע. שלא תפגע בהן קורונה, למרות שגם בלי צרה שכזאת כל כך קשה לקיים שלישיה שכזו בארצנו הקטנטונת, עם מוסיקה כל כך אמריקאית. הן עושות דברים נפלאים, עם תזמורות קטנות ועד big-band אפילו תוכננה להן הופעה עם הפילהרמונית שבוטלה, איך לא, בגלל הקורונה. כנסו לפייסבוק שלהן ועודדו אותן: כנסו לאלבום הדיגטלי שלהן 8$ בלבד לכל האלבום. כל כך חשוב לעזור לדבר הזה להמשיך.
יאללה, השתפכתי. הנה הן שרות את אותו השיר בעיבוד סטייל מנהטן טרנספר נ-ה-ד-ר !!!:
ולסיום, הנה סיפור השיר כפי שהבאתי אותו בפינתי "איך שיר נולד", בתוכנית "העונג השביעי" של שמעון פרנס בגל"צ