מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

החולמים אחר השמש

מעגלים, מעגלים סובבים בסיפור השיר הזה, תמליל, לחן, ספר, הצגה, סרט ואנשים. דמויות. כולם הולכים ונפגשים ונפרדים ושוב נפגשים, אחרי כמה שיטוטים במרחב, לפעמים בלי שהם עצמם יהיו מודעים לכך. ומה שיפה, זה שלא רק הסיפורים יפים, אלא גם קיבלנו שיר מקסים.

מאין הגיע השיר

בטיוּלַי המזמרים ברחבי הארץ הזאת, ואף מחוצה לה, אני מצמיד לכל אתר, שיר הנקשר אליו בדרך כלשהי. כשהכנו, אברהמי לנדסמן, שותפי מזה 20 שנה, לטיולי הזמר, ואני, את הטיול המזמר בעמק יזרעאל בחרנו להגיע גם לתצפית נפלאה מעל קיבוץ משמר העמק. זהו אתר פחות מטויל ופחות מוכר ששמחנו להראותו למטיילינו. אבל מה שרים שם? (אחרי ששרנו את "שיר השומר", "מעל המגדל סביב אשקיפה" שנכתב ממש על המגדל משמר העמק) חיפשתי שיר שמתאים ממש הנה ופניתי ליורם טהרלב, שנולד לא רחוק מכאן, בקיבוץ יגור, וכתב רבות על האזור. שאלתי אותו אם יש שיר משיריו המתאים לכאן והוא אמר מייד: "החולמים אחר השמש". יופי. שמחתי. שיר נפלא. מדוע דוקא זה? מדוע דוקא כאן? טהרלב השיב מיד: "'בין הברושים והכרם שנית נעבור', זה הכרם של יגור שהיה קצת צפונה משם, 'בין הערביים שוטפות סנוניות את העמק', זה העמק". שאלתי על נסיבות כתיבת השיר: "הוא נכתב לסרט". כמובן שמיד שאלתי, איזה סרט? "לא זוכר" השיב. מילא, שיהיה כך. עזבתי ועברתי הלאה.

המגדל של משמר העמק עליו נכתב 'שיר השומר'

מי אתה אורי?

עד לא מזמן, כשהיינו עולים לתצפית שמעל משמר העמק היינו עוברים בתוך הקיבוץ ואוספים לאוטובוס חבר צעיר, נער בן שמונים, (שבמהלך המפגשים הגיע גם לתשעים), אורי שפיר.

אורי שפיר

אורי הוא הבן הראשון של מה שנקרא בשומר הצעיר "קיבוץ ד'" שהיה אחד היסודות לקיבוץ משמר העמק. הוא נולד ב-1915, ושמר על רוח איתנה, גם בתאונות שעבר, וגם כאשר מתה עליו רעייתו יעל, שעוד יסופר בה. כתבתי "היינו אוספים אותו" בלשון עבר, כי זמן קצר לפני כתיבת שורות אלה, בחודש נובמבר 2017, הלך אורי לעולמו, והוא בן 92.

איך זה קשור לשיר?
חכו עוד רגע. הבטחנו מעגלים מעגלים...

הוא הלך בשדות

בנוסף לכל הסיפורים אודות משמר העמק, הקרבות, הקיבוץ המפואר, התרבות העשירה, חברי הכנסת שיצאו ממנו (6 במספר!), אני מספר שגם ספרים יצאו מהקיבוץ הזה ומזכיר את הוא הלך בשדות שכתב משה שמיר. 

באחד הטיולים האלה, אחרי שאספנו את אורי, ושרנו את "החולמים אחר השמש" וסיפרתי על הוא הלך בשדות, לקח (ממש חטף) אורי שפיר מידי את המיקרופון ואמר: "אני אורי!". אמרתי לו בשקט שכולם כבר יודעים מי הוא, שהצגתי אותו כשעלה לאוטובוס והכל בסדר, אך אורי החזיק בהתרגשות את המיקרופון וחזר ואמר: "אבל אני אורי!". כשראה את סימני השאלה על פנינו, הוסיף להפתעתנו: "לא הבנתם. אני אורי מ'הוא הלך בשדות'".

חיוך התפשט על פני. אגדות כאלה שמעתי למכביר. רבים כבר אמרו לי ש"שושנה, שושנה" היתה סבתא שלהם, או ש"בת שבע בת שבע" היתה דודה שלהם, וגם על זהותו של "אורי-מהוא-הלך-בשדות" הילכו אגדות, אך אורי שפיר התעקש: "משה שמיר היה מדריך בחברת הנוער במשמר העמק, מכאן לקח את שם הקיבוץ 'גת העמקים' שבו מתרחש הסיפור. היתה לו חניכה בשם, יעל, ניצולת שואה שהתאהבה בבן המשק. על פי דמותה בנה את גיבורת הספר, מיקה. לצבר שבו התאהבה, ואיתו היא חיה עד היום, אפילו לא שינה את השם, וזה אני, אורי".

השתתקנו. האם לפנינו האיש שהיה ה"מודל" שעמד מול משה שמיר? האם הוא היה המקור לדמות ששיחק בסרט, אסי דיין?

הספר: הוא הלך בשדות

היתה התרגשות גדולה באוטובוס. בדיקת העובדות מראה שבהחלט יתכן שהמקור לדמות נמצא כאן איתנו.

הספר "הוא הלך בשדות" התפרסם ב-1947 והיה מיד ללהיט. הוא תיאר את הימים שלפני הקמת המדינה, השנה בסיפור היא 1944, הקמת כוח המגן וקורבנות ראשונים. אכן, אורי שבסיפור נפל בתאונת אימונים. ההצלחה הכבירה הביאה לעיבוד הספר למחזה, עוד בימי מלחמת השחרור. הבכורה היתה בסמוך מאד ליום הקמת המדינה. מיקה היתה חנה מרון. בשנת 1967 היה הספר גם לסרט. אורי שבסרט היה, אסי דיין המיתולוגי.

בחזרה לחולמים אחר השמש

נשאר לי עוד ענין קטן לא פתור. משהו שמדי פעם חזרתי לחקור בו ושוב עזבתי. לאיזה סרט נכתב השיר "החולמים אחר השמש"?, השיר שהציע יורם טהרלב לשיר מעל קיבוץ משמר העמק. כאמור, שאלתי את יורם טהרלב, המשכתי אל בני משפחתו של סשה ארגוב, אלאוֹרי הרפז שביצע את השיר כחלק מצמד הפרברים, כלום. עד שהגעתי בשיטוטי אל יעקב גרוסהמומחה שלנו לקולנוע (שבינתים הלך אף הוא לעולמו בטרם עת). ויעקב גרוס מצא מה שאפילו המחברים לא זכרו. התקשיתי להאמין כשאמר לי: "הסרט אליו נכתב החולמים אחר השמש הוא... הוא הלך בשדות".

את המוסיקה לסרט כתב סשה ארגוב. העיבודים וההתאמה לסרט נעשו בידי ולדימיר קוסמה. מוסיקאי יהודי צרפתי שכתב ועיבד מוסיקה לסרטים רבים וידועים. חברת הד ארצי הפיקה תקליט עם כל קטעי המוסיקה שבסרט, 19 במספר. רוב הקטעים אינסטרומנטליים, חלקם במבנה מופשט, לא שיר עם בית ופזמון, וודאי ללא מילים. רק שיר אחד מופיע בסרט בשירה ועם מילים, שמו כשם הסרט, "הוא הלך בשדות". את המילים כתב חיים חפר ושרה עירית סנדנר: "ערב ערב בדרכים בדרכים, ערב קיץ על פניך ואנחנו עוד הולכים, עוד הולכים, במסע הארוך". הקליקו וגלשו לשיר "הוא הלך בשדות", בשירתה של עירית סנדנר בסרט, כפי שמופיעה בתקליט (ברקע תמונות, חלקן מהסרט, שערכה גולשת בשם, רחל פרומן-קומלוש).

רצועה מס' 7 בתקליט נקראת: "אורי ומיקה מטיילים ומשוחחים" וזה המקור לשיר "החולמים אחר השמש". הנה הוא מתוך הסרט כפי שמופיע בתקליט.

הסרט עשה את שלו. זכה להצלחה עצומה, אך כמובן שלאחר שהסתיימו הקרנותיו, נשכחה המנגינה. ארגוב לא רצה שלחנים שכתב ייעלמו ויאלמו על מדפי ארכיוני הסרטים, ולא אחת מסר לחנים כאלה לתמלילנים שיחייו את נשמתם. (כך למשל מסרט אחר ניצל השיר "קיץ אחד של כושר" ויש עוד). שני לחנים מהוא הלך בשדות פרסו כנפיים כשירים עצמאיים, האחד הוא "שיר הכרם", שזכה למילים של יעקב שבתאי: "טל צונן על הגפנים..." השיר השני הוא זה עליו נסב סיפורנו,  יורם טהרלב, שקיבל את הלחן מארגוב קרא לו: "החולמים אחר השמש".

ולהקלטות

בשנת 1968 הוקלט השיר לראשונה לאוסף שירים שפרסמה חברת הד ארצי. שרה אותואביבה בנו (לימים רוזנטל), הסולנית הנהדרת של להקת הנח"ל שהתפרסמה בסולו המשמעותי (היחיד) שלה בלהקה, בשיר "הייתי נער".

הנה אביבה בנו-רוזנטל בביצוע הראשון של "החולמים אחר השמש".

אין ספק שהביצוע שהוציא את השיר למרחב היה זה של צמד הפרברים. בשנת 1978 יצא התקליט הראשון של ההרכב המחודש של הצמד, יוסי חורי נפרד מהזמר שהקים איתו את הצמד, נסים מנחם שחזר בתשובה, וצירף אליו את אורי הרפז. התקליט הראשון שלהם נקרא כשם השיר "החולמים אחר השמש".

הנה הביצוע שלהם לשיר:

סוף דבר

לפתע הבנתי עוד משהו. כנראה שיורם טהרלב לא שכח לאיזה סרט נכתב השיר, יתכן שהוא פשוט, לא ידע. אך בתחושה פנימית, לא מוסברת, מבלי לדעת, בחר לספר בשיר, בדיוק על המקום שעליו נכתב הספר, ושעליו נוצר הסרט ושבו הציע לי לשיר אותו בטיול המזמר בעמק יזרעאל.


בפינתי אצל פרנס בגל"צ

הנה תמציתו של הסיפור בפחות מחמש דקות, כפי שסיפרתי בפינה שלי "איך שיר נולד" בתוכנית "העונג השישי" של שמעון פרנס בגלי צה"ל.

הפרברים