מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

השעות הקטנות של הלילה

בשנת 1960 היה יוסי גמזו בראשית דרכו, אך כבר מוכר. מאחוריו כתיבה בטורים עיתונאיים, ספר מצליח שאך זה יצא ("אתם נוער אתם?"), אבל מעט פזמונים מושרים. ואז, כשהתגייס גדעון שמר לביים תוכנית חדשה לתיאטרון "סמבטיון", פנה גם אליו שיעשיר את תוכניתו. גמזו מספר שהוא תמיד מוכן לפניות שכאלה: " בדרך כלל אני כותב באופן עצמאי וספונטני ולא לפי הזמנה. חיברתי את 'השעות הקטנות של הלילה' הרבה לפני "סמבטיון" אבל רק כאשר גדעון שמר, ביקש ממני חומר, נמסר התמליל להלחנתו הנפלאה של יוחנן זראי".

יוסי גמזו

יוסי גמזו ב- 60 שניות

נולד ב-14. בפברואר, הוא יום האהבה, בשנת 1938. אביו היה בהשתלמות עם משפחתו בפריז ושם נולד. מאז עבר נדודים רבים, אמו נפטרה כשהיה בן חמש וחצי, ועד גיוסו התחנך בכמה קיבוצים. בצבא שירת בעיתון במחנה גדנ"ע והחל בכתיבה מקצועית. מיד עם שחרורו החל בכתיבה עיתונאית ובמהרה גם שלח ידו בכתיבת פזמונים. זכה להצלחה עצומה, כתב להיטים לגדולים שבזמרי ולהקות שנות ה-60 וה-70 ופרסם ספרים. בנוסף כתב שירה, כתב לילדים וכן מאמרים מקצועיים רבים. חי כעשרים שנה באוסטרליה ובארצות הברית, חזר ארצה ב-1993, לימד באילת ובקצרין ומאז 2016 חי בחיפה.

יוזכרו בקצרצרה כמה משיריו הגדולים, "הכותל", "זוהי יפו", "סימן שאתה צעיר", "איפה הן הבחורות ההן", "מה הוא עושה לה" וכמובן השיר בו אנו עוסקים כאן, "השעות הקטנות של הלילה". כפי שכבר סופר, השיר נכתב ונמסר לתיאטרון סמבטיון, הולחן, בוצע על ידי אריק אינשטיין. התיאטרון נכשל ונסגר, אך השיר שרד ונשאר לנו לנצח. מה שהוציא אותו למרחב היה הביצוע הראשון ההוא של אריק אינשטיין.

על אריק אינשטיין ששר ראשון את השיר

גם אריק אינשטיין כבר לא היה טירון בשנת 1960. מאחוריו שירות בלהקת הנח"ל האגדית, (עם טופול, אורי זוהר, יהורם גאון וכוכבים נוספים), גם שם היו לו כמה קטעי סולו ("אל תתביש, היה עצוב..."), בשנה המדוברת, כבר הספיק לשחק ולשיר בתיאטרון 'סמבטיון' ובמקביל גם בלהקת 'בצל ירוק' (עם חלק מסולני להקת הנחל שכבר נזכרו לעיל). במהלך אותה השנה, החליט אריק אינשטיין שהוא בשל לתקליט, או לפחות לתקליטון.

הפגישה שהתקיימה בין אינשטיין וגמזו לקראת הוצאת התקליט, היתה הראשונה עבור שניהם: "לא היכרתי את אריק איינשטיין לפני שירותו בלהקת הנח"ל, למרות שבית הוריו היה סמוך ביותר לדירת הצייר המיתולוגי מרסל יאנקו שאייר את ספר-שירי הראשון, ושביקרתי בה עם הורי פעמים רבות בילדותי. גם ינקו וגם הורי אריק גרו קרוב מאוד לתיאטרון "אוהל", כיום מול בניין קולנוע ת"א, שהיה בילדותי ובילדותו של אריק מכתש ענק".

התקליטון יצא לדרך, השיר הראשון שבו היה, "השעות הקטנות של הלילה". ההצלחה של התקליט, של השיר, של היוצר ושל המבצע, הרקיעה.

מה זה בכלל "השעות הקטנות של הלילה"

לא מצאתי מאין הגיע הביטוי הזה, אולי פשוט צמח מהשטח, כמו שאומרים "עממי", מכל מקום המשמעות שלו ברורה, אלו שעות הלילה המאוחרות, השעות שאחרי חצות. מצאתי במרשתת השערות שהכינוי נובע מכך שבשעות אלה אנו ישנים אז הן עוברות מהר (לא נראה לי...), לדעתי הכינוי נובע מכך שהמספרים של השעות האלה קטנים: "אחת... שתיים... שלוש...", מה שלא יהיה, ברור לי, שלשירו של גמזו יש חלק בהשגרת המושג הזה בשפתנו. כפי שקרה לביטויים אחרים בשיריו, כמו "סתם יום של חול", "לילה ראשון בלי אמא", "השריון עשה היסטוריה", "מה הוא עושה לה", "סימן שאתה צעיר", כך גם הביטוי "השעות הקטנות" השתרש כתוצאה מהופעתו בשיר מצליח כל כך. עדות לכך מצאתי במילון הסלנג המקיף של רוביק רוזנטל, שבו, לאחר ההסבר, שהכוונה לשעות שאחרי חצות, הביא כדוגמה את שורות הפתיחה של שירנו.

 מילון הסלנג של רוביק רוזנטל

על אילו "תככים" מדבר השיר?

אמרתי ליוסי גמזו שאני מבין לגמרי את תאורי האם המכסה את בנה בלילה, את הרכבות היוצאות, האוניות המפליגות, מנקי הרחובות, אבל מה הם התככים שעולם הלילה נקי מהם? וכך כתב אלי והסביר: "על התככים והרישעות העומדים מאחורי מילה זו בשיר אני יכול לספר לך הרבה סיפורים. אביא בפניך אחד הקשור לא רק בתככים אלא ברוע לב וכסילות החוברים בדרך כלל יחד זה לזאת".

"באחד מפסטיבלי הזמר – סיפר יוסי גמזו - היה פזמונאי ותיק אחד מן השופטים שבחרו את השירים שהוגשו לפסטיבל. התמלילים הוגשו בעילום שם. הפזמונאי ההוא פסל תמליל אחד והסביר: 'זה מריח לי כסגנונו של יוסי גמזו'. הוא חזר על כך כמה פעמים וכששאלוהו עמיתיו לשיפוט, מה יש לו נגד  יוסי גמזו, התחמק מתשובה ושלף מערימת התמלילים שיר אחד ואמר: 'ולעומת יוסי גמזו, יש לנו כאן תמליל מצויין'. אך, שוב התברר כי גם לבורא עולם יש חוש הומור סרקסטי. והתגלה שגם זו לטובה והתמליל שבחר השופט, גם הוא פרי עטו של... יוסי גמזו".

" אני מאמין שבשעות הקטנות של הלילה, כאשר התככים והבצע וההמולות מנוטרלים ע"י השינה והחלומות, פורחות השירה, התפילה (וכל שירה גם היא מין תפילה) והכמיהה לעולם צודק וכוחני-אלים הרבה פחות".

המון ביצועים

השיר זכה לביצועים רבים, חלקם רשמיים, על תקליטים ובהופעות אמנים, ורבים רבים נוספים במועדוני זמר, בחבורות זמר, ובאירועים פרטיים.

הנה הביצוע המקורי בתקליט הראשון של אריק אינשטיין

העיבוד הראשוני והיפה הוא של קורט ניטקביץ', פסנתרן מעבד מנצח ומלחין שפעל כאן בשנות ה-50-60.

הקלטה נוספת של אותו אריק

"ארץ ישראל הישנה והטובה" הייתה סדרה של ששה תקליטים שבהם צרר אריק איינשטיין ביצועים מחודשים לשירים ישנים, ומדי פעם גם הוסיף להם חדשים. את התקליט השלישי בסדרה יצר עם המלחין והמעבד אבנר קנר (זה התקליט שבו נכלל גם "עטור מצחך" האגדי), אחד משירי התקליט הוא ביצוע מחודש ל "השעות הקטנות של הלילה".

העיבוד ריענן את השיר, התזמור של קנר, שכלל כלים כמו גיטרה חשמלית ובס, עדכנו את האוירה. עם זאת הביצוע הזה שינה משהו במקצב ולטעמי, לא לטובה. 

ועדין, השיר נפלא. הנה הוא בגירסת 1977

כאמור, רבים הקליטו את השיר. הנה ביצועה של אילנית.

ההקלטה משידור ברדיו, שהועלה לרשת באתר "עושים רוח".

והנה יגאל בשן בעיבוד סווינג אך רגוע של דורון מזרחי (מתקליטו "פגישה לאין קץ" משנת 2009)

 

התקליט הראשון של אריק איינשטיין