מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

ומתוק האור בעיניים

שיר ברכה. לראש השנה ובכלל, לכל השנה, לכל שנה.

לקראת פסטיבל הזמר של שנת 1971, פנה מוני אמרליו אל רחל שפירא וביקש ממנה שיר. "זה מה שכתבתי" סיפרה לי רחל שפירא וכשאמרתי לה שזה עבורי שיר ברכה נפלא לראש השנה, חשבה רגע, העבירה את המילים בזכרונה וקצת התפלאה: "אני מופתעת מאד ממה שאני רואה בשיר. זה אחד השירים הראשונים שלי ויש דברים שלא הייתי מודעת אליהם". שאלתי למי כתבה את זה, זו הרי ברכה נפלאה, והיא ענתה: "זה לא נכתב למישהו, אלא לעצמי, אני כותבת הרבה לעצמי". אמרתי שאני מוצא המון כוח בשיר הזה, רחל הסכימה: "הקיום של הכותב מתבטא בשיר, 'תוכל לקום וללכת',  זה עוד אחד משירי ההישרדות שלי". 

מאד מתחבר לי ההסבר הזה של המשוררת, ובימים בהם יש לנו כל כך הרבה חידות, לאן אנחנו הולכים? לאן העולם הולך? השיר הזה שב ונותן כוח. נותן המון אופטימיות. אני מפנה את תשומת לבה של רחל לכך שיש לה עוד שירים בהם היא מנווטת דרך באופטימיות לעתיד, 'לפעמים אני לפעמים אתה, כה זקוקים לנחמה' (נחמה, לחן נורית הירש), "בואי רוח ים... והביאי מאי-שם עוד דרישת שלום' (דרישת שלום, לחן יאיר קלינגר) ויש עוד. רחל: "אומרים שכל משורר כותב בעצם כל חייו שיר אחד, וכל שיריו הם אותה האמירה בצורות שונות. יש בזה משהו. יש פה מוטיב שחוזר אצלי". ואז היא מוסיפה: "אני מופתעת כמה שהדברים בסוף מתחברים".

 

להפתעתי אני מוצא את הרעיון המרכזי, את שם השיר, בספר קהלת: "וּמָתוֹק הָאוֹר, וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת י"א פסוק ז'). הפרק הזה בקהלת הוא פשוט נהדר. פיסת אופטימיות בלתי נגמרת. באותו הפרק מצאתי גם: "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ (פסוק א') וגם: "שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ, וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶךָ" (פסוק ח'), ועוד עצה לחיים בכלל: "הָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ" (פסוק י'). לא ניקח את זה אלינו? כמה טוב לחזור ולקרוא את זה לפני ראש השנה, לפני דברים משמעותיים שעומדים לקרות.

 

השיר זכה באותו הפסטיבל במקום השני, בביצועו של ששי קשת. על פי אתר פזמונט, הוא שהה במצעד 9 שבועות, מהם 3 במקום הראשון, וגם במצעד השנתי הצליח מאד (מקום 4).

חברות וחברים, הן נוכל לקום וללכת? כן! דבר מה קורא לנו ללכת. והגעגועים למשהו הזה, הם הכנפיים שלנו, הם הכוח שלנו. כך מברכת אותנו רחל שפירא, ואני רואה בכך את האמירה הכי יפה לשנה החדשה.


 

ומתוק האור בעיניים
מילים: רחל שפירא
לחן: מוני אמריליו

 
הן תוכל לקום וללכת
דבר מה קורא בך ללכת
געגועיך הם לך כנפיים
ומתוק האור בעיניים
ראה סירות שטות על המים
ועפיפונים בשמיים
לא תדע שובע המרחק והגובה
ומתוק האור בעיניים
אי בזה ביתך ושדותיך
אי בזה כל אהבותיך
טעם הזמר שלא שרת עדיין
ומתוק האור בעיניים

דרך דרך כאן לרגליך
ארץ ארץ באה אליך
שמש ורוח בעורקיך כיין
ומתוק האור בעיניים

לא עייפו ידייך לנגוע
לא עייפו פניך לתמוה
חלומותיך בהירים שבעתיים
ומתוק האור בעיניים

הן תוכל לקום וללכת
דבר מה קורא בך ללכת
געגועיך הם לך כנפיים
ומתוק האור בעיניים

 

הנה הקלטת הביצוע, על רקע התקליט של שירי הפסטיבל ההוא של 1971, תשל"א. כן, עברו 50 שנה. 

 

ומתוק האור בעיניים