מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

ונתנה תוקף עד מי באש

איך התגלגל פיוט "ונתנה תוקף" לשירו של לאונרד כהן "מי באש".

על פיוט "ונתנה תוקף" נכתבו הררי סיפורים ופירושים, במחקרים, בספרים, בהקלטות וסרטים וכמובן בפרסומים רבים ברשת. היפה הוא שכל כמה שנים מקבל הסיפור "תפנית", ונוספים לו פרקים. כך היה גם ביום הכיפורים של תשנ"א (1990) וכך גם בתש"ף (2019). אבל נתחיל מההתחלה.

סיפור הפיוט וכמה שאלות

על פי מסורת רבת שנים מיוחס הפיוט לר' אמנון ממגנצא, שאמר אותו רגע לפני צאת נשמתו בעינויים קשים, לאחר שסירב להתנצר. האירועים שהובילו לכתיבת הפיוט נקשרים לגזרות תתנ"ו כלומר סוף המאה ה-11.

זו בעצם תמצית הסיפור, אך כבר כעת יצויין שעולות ממנו תהיות רבות. עצם קיומו של ר' אמנון נתון לויכוח בין החוקרים, ויתר על כן, הסיפור המסורתי עצמו אומר שאת הפיוט העביר ר' אמנון "בחלום לילה" אל ר' קלונימוס בן ר' משולם, כך שגם "העברה" זו מעלה שאלות לגבי מחבר השיר. גם מבחינת התזמון, קשה לחוקרים להסכים שהפיוט נכתב בעקבות הפרעות במאה ה-11. הוא התגלה בגניזה הקהירית ועל פיה מעריכים שנכתב כבר במאה ה-שביעית אולי אפילו השישית. הפיוט נכתב כנראה בארץ ישראל ולא במגנצא אשר באשכנז שבגרמניה כפי שמוסר הסיפור המסורתי. על פי המחקרים נכתב הפיוט על ידי פיטן בשם יניי, או ייני. מארץ ישראל הגיע הפיוט לאיטליה ומשם לאשכנז (ולמגנצא) ולמחזורי התפילה בכל רחבי הפזורה היהודית. אם כך ואם כך, לפיוט מקום מרכזי בתפילות הימים הנוראים וככזה, זכה ללחנים רבים ומבצעים אותו זמרים רבים. אני עצמי חזרתי השנה עם הפיוט הזה לאיטליה ועל כך יסופר בהמשך.

הפיוט זכה לתהודה עצומה ואיתה גם ללחנים רבים בהתאם למסורת המוסיקלית וטעמי הקריאה של כל עדה וקהילה. ביום הכיפורים תשנ"א הגיע, כאמור, לבית השיטה בלחן חדש ומשם אל בתי כנסת בארץ ובעולם, אל הרדיו והטלויזיה.

 

הלחן החדש

בקיבוץ בית השיטה היתה תמיד התייחסות מיוחדת ליום כיפור. במהלך מלחמת יום כיפור, 1973, קיבל היום הזה משמעות טרגית. אחד עשר מבניו וחבריו של הקיבוץ נפלו בקרבות. יאיר רוזנבלום התגורר אז בקיבוץ כשגויס לכתיבת מוסיקה לחג ה-60 שלו. לקראת טקסי יום כיפור תשס"א (1990) כתב את הלחן לפיוט כמתנה לקיבוץ. הלחן חובר לקולו של חנוך אלבלק, לימים סולן ה"גבעטרון", והביצוע המרטיט שלו הביא את השיר אל מודעות הציבור הרחב.

הנה סרטון קצר (מתוך תוכנית טלויזיה באורך מלא) על השיר והקיבוץ, אחריו, "ונתנה תוקף" בביצוע חנוך אלבלק שהלך לעולמו ביולי 2019, אך שלושה חודשים לפני כתיבת שורות אלה.

 

 

הפיוט ולאונרד כהן

לאונרד כהן גדל בבית יהודי במונטריאול, קנדה. בחייו ידע עליות וירידות ביחסו למסורת היהודית ניתן לומר שהיה גאה ביהדותו, אהב את ישראל, למרות גישתו הרב לאומית ואפילו הפציפיסטית. רבים משיריו "מתכתבים" עם התנ"ך והמסורת היהודית. הוא כתב על עקדת יצחק, דוד ובת שבע, ושר ביטויים כמו "הללויה", "הנני" ועוד רבים שאנו מזהים את מקורותיהם היהודיים. ניתן לשער שאת "ונתנה תוקף" שמע בבית הכנסת בשכונת מגוריו.

לאונרד כהן ביקר בישראל פעמים רבות, הן להופעות והן לביקורים פרטיים. כמה חודשים לפני מלחמת יום כיפור הופיע בארץ ונסע, כשהחלה המלחמה היה כאן שוב. המלחמה אליה נקלע ריגשה אותו כמובן מאד. מספרת אילנה רובינא (באתר של מתי כספי): "זאת אחת החוויות המרגשות שלי בחיים. ישבנו בקפה 'פינתי' בתל אביב, מתי, אושיק, פופיק ואני והתארגנו להופעה, ואושיק אמר: 'האיש הזה שיושב שם לבד דומה לליאונרד כהן'. אמרתי לו: 'היית מת', הוא ניגש אליו ושאל: 'אתה ליאונרד כהן?' והאיש אמר: 'כן'. הזמנו אותו לשבת אתנו". בשיחה הוא אמר להם שבא לעזור ושהוא רוצה ללכת לעבוד בקיבוצים. אושיק לוי אמר לו  (כך על פי כתבה של דודי פטימר במעריב): "השתגעת? מה קיבוץ? בוא לשיר לחיילים". בהתחלה היסס והסביר שהשירים שלו כבדים ועצובים מדי לחיילים, ושהוא בכלל פציפיסט, אבל לאחר שכנועים שאושיק לוי מגדיר כ" קלים" הסכים הזמר המוכר והידוע בכל העולם, להופיע.

הצוות שכינה את עצמו "ועידת ז'נווה", עבד בעומס עצום. הם הופיעו באזורי הקרבות, קרובים מאד לחזית, בין השאר למשל, בגיזרה של אריק שרון, כפי שנראו בתמונה המפורסמת.

לאונרד כהן הופיע עם הצוות בכל הארץ. הוא נשאר כאן גם כשהמלחמה הסתיימה. חודשיים הופיע, וגם טייל ובילה (וגם התאהב).

 

"מי באש"

מיד עם עזיבתו את ישראל, החל לאונרד כהן לעבוד על התקליט הישראלי ביותר שלו, היהודי ביותר New Skin For The Old Ceremony (עור חדש לטקס הישן) שיצא ב-1974. אהוד בנאי כתב על התקליט הזה: "המלחמה השאירה על יצירתו את עקבות הנגמ"ש שלה". אחד השירים החזקים ביותר בתקליט הוא Who by fire (מי באש). ה"מתכתב" עם "ונתנה תוקף". אנקדוטה קטנה התפרסמה (בחדשות WALLA ) עם פטירתו בנובמבר 2016. ג'רמי יששכרוף, מי שהיה המשנה למנכ"ל משרד החוץ, סיפר שכסטודנט אנגלי פגש את לאונרד כהן בשנת 1970, "בסיום הפגישה לאונרד שאל אותנו אם אנחנו זוכרים את התפילה של ראש השנה על אודות הדברים שיכולים לקרות בשנה הקרובה, מי ימות ומי יחיה. הוא ביקש שנשלח לו את התפילה, וכמובן עשינו זאת". אולי בזכות הפגישה ההיא - אמר יששכרוף - יצא השיר הזה ארבע שנים אחר כך.

הנה השיר והמילים מן הפיוט אליהן התייחס.

 

"מי באש" הצליח מאד בארץ. בנוסף לתוכן המרגש, רבים מאתנו התגאו מאד במשורר הבינלאומי שלצד "סוזאן", "כמו ציפור על חוט תיל", "הללויה" ועוד להיטי נצח, כתב גם שיר ממש, ממש עלינו.

השיר זכה לכמה ביצועים בעברית ולתרגומים שונים. מוכרים במיוחד תרגומיהם של קובי מידן, יהונתן נדב, ובאחרונה גם הזמרת איה כורם (שיחד איתה חתומים על התרגום גם תומר קמרלינג ואלכס בן ארי). הגירסה הזו שווה עוד מילה. היא חלק ממיזם שלם, שבו איה כורם לא רק "תרגמה" שירים של לאונרד כהן, אלא המירה אותם מזכר לנקבה. מפתיע. מרגש. ואם לא די בכך, הנה לקראת יום כיפור תש"ף הזמינה הזמרת את החזן שי אברמסון, להגיש גירסה משולבת של שני השירים שסיפורם הובא כאן, "ונתנה תוקף", ו-"מי באש". השילוב בין השניים והביצועים מרגשים מאד, אולם כוח היצירה של איה כורם מתגלה בהברקה נוספת. בסיום השיר המשותף, היא שרה את מנגינתה ממש על מנגינתו, בדרך שיוצרת מהם דואט של שני קולות בהרמוניה יפהפיה. הנה התוצאה הדרמטית.

 

 

ומשהו אישי (#1)

בטיול מזמר לדרום איטליה, הגענו לבית כנסת בעיר הקטנה טראני. המבנה קטן, העיצוב מודרני, לא משהו עתיק יומין, למה הביאו אותנו הנה? מה הסיפור? שאלנו. "בית הכנסת הזה היה פעם כנסיה", אמרה לנו המדריכה המקומית. ובכן, נשמע מענין, "מה הסיפור?" "הכנסיה היתה פעם בית כנסת". עכשיו זה כבר היה עוד יותר מענין. "מה הסיפור?"  ובכן, בית הכנסת נבנה לפני כ-800 שנה וכשנכנסו הנאצים למקום גורשה והושמדה הקהילה. כששמם המקום, עשו אותו להיות כנסיה. עיתונאי מקומי כתב על הסיפור וחבר במועצת העיר קרא והחליט לעשות מעשה ולהחזיר את המקום להיות בית כנסת.

כששמענו את הסיפור המרגש, אמר גבי זהר, המדריך שלנו: "עכשיו מתאים לי שעפר ישיר את ונתנה תוקף".

התרגשתי כי את הפיוט הזה אני שר בכל שנה בבית הכנסת המוקם ביום כיפור בביתי שבקיבוץ יפתח. מאחר וכל הפעמים ששרתי את השיר היו בעיצומו של היום הקדוש, לא היה לי אף תיעוד של ביצוע השיר. מיהרתי לבקש מגבי שינציח את הביצוע במקום המיוחד הזה, אשר לי, באין עמי סידור או מחזור עם המילים, שלפתי את הטלפון הנייד ושרתי ממנו. הנה הביצוע לפניכם.

 

משהו אישי (#2)

במלחמת יום כיפור שירתי בבסיס חיל האויר ברמת דוד. הטובים באמנים הופיעו מולנו. הגיעה אלינו שמועה שלאונרד כהן הופיע בבסיס החיל בחצור וקינאנו מאד. הוא כבר היה במעמד של כוכב בינלאומי, הכרנו את שיריו ודיקלמנו אותם. היתה זו קנאה קצרת זמן, כבר למחרת בערב חלפה השמועה שלאונרד כהן שר על הדשא של טייסת סקייהוק בבסיס שלנו. רצתי לשם, התישבתי על הדשא, על הבמה המאולתרת הופיעו פופיק ארנון ואילנה רובינא ולפתע ראיתי ששני מטר ממני, יושב, מחכה לעלות להופיע, לאונרד כהן. כעבור כמה דקות הגיע תורו והוא ניגש לבמה. התקרבתי כמה שיכולתי, הרגשתי שהוא שר ממש אלי. לאחר כמה מלהיטיו המוכרים, אמר את שלא האמנו שיגיד: "עכשיו אשיר לכם שיר חדש שכתבתי כאן". זה היה "Lover, lover, lover" שנכתב אולי יום קודם. מתי כספי כתב באתר שלו שזה חובר ממש מול הקהל תוך כדי הופעה.

זמן קצר לפני כתיבת שורות אלה, נתקלתי במקרה בתמונה מהערב ההוא חיפשתי חיפשתי ומצאתי את עצמי יושב בקהל (מה שחיזק את הבנתי שהאירוע אכן התרחש ולא היה חלום...).

 

 

ונתנה תוקף עד מי באש