מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

זה הזמן לסלוח

אחת לכמה שנים כובשת את גלי האתר, נעימה. בנגינה בלבד. לפעמים נעימה כזו מקבלת מילים ומצליחה מאד גם כפזמון. השיר זה הזמן לסלוח נולד מנעימה שכזו, בפרוץ מלחמת המפרץ הראשונה, קיבל מילים וכבש אותנו. 

את המילים החדשות כתב יואב יצחק שגם שר, שמו של כותב המוסיקה פחות מוכר למאזין הישראלי, ארא דינקג'יאן. מיד נתוודע אליו.

בלילה שבין 17-18 בינואר 1991 היתה התקפת הטילים העיראקית הראשונה על ישראל. יואב יצחק היה אז לקראת סיום תקליט נוסף, ה-11 ברשימה המרשימה שלו. "היו לי תשעה שירים גמורים והיה חסר לי שיר אחרון, ואז בן-מוש שהפיק את התקליט הזה אמר לי יואב מה הענינים? יש לך איזה משהו בשביל לסגור את התקליט?".

Picture, ארא דינקג'יאן, Night Arc
באותם הימים, לפני פרוץ המלחמה, חרשה את כל ערוצי הרדיו נעימה בשם Picture תמונה, של להקת Night Arc. שמעון פרנס: "קיבלתי מחו"ל תקליטור של Night Arc והתאהבתי בכל הנעימות שבו. היו אז ברדיו שתי תוכניות של מוסיקה מזרחית, 'על הדבש ועל הכיפאק' בגלי צה"ל, ו'אגן הים התיכון' ברשת גימל, אותה הגשתי אני, ואת הנעימה הזו, את Picture, השמעתי המון. הייתי הראשון שהשמיע אותה".

במקומות שונים בהם התפרסם "זה הזמן לסלוח" נכתב שהלחן, "עממי", באחרים כתוב, "ארמני", אך למנגינה הזו יש מלחין והוא מוכר וידוע וגם אם הוא, כמו שנהוג לומר, ממוצא ארמני, הרי שהוא אמריקאי לחלוטין, ארא דינקג'יאן. נולד בניו ג'רזי ב-1958 וחי בה גם בעת כתיבת שורות אלה. אמריקאי אסלי.
דינקג'יאן מוגדר גם כנגן ג'אז, נחשב לאחד מנגני העוד המובילים בעולם, אחד מהאירועים הגדולים ביותר בהם הושמע ברמה העולמית היה בשנת 2004, בטקס הסיום של אולימפיאדת אתונה.

הנה שיר שלו שאני מאד מאד אוהב, שמו Dinata Dinata. מכירים? כן, אתם מכירים. זו הנעימה שפתחה (וגם סגרה, וגם נשמעה במעברים) של כל פרקי הסדרה "החמישיה הקאמרית" ששודרה אצלנו בין השנים 1993-1997. הנה הוא בביצוע היסטרי לגמרי עם אלפטריה ארבאניטאקי (Eleftheria Arvanitaki) הנפלאה. 

הנעימה מקבלת מילים
אז אמרנו, היה חסר להם שיר להשלמת האלבום והמנגינה הזו זמזמה להם כל הזמן ברקע, יואב יצחק: "זה היה פרנס ששידר את הנעימה הזו ושמענו אותה בלי סוף. הצוות שלי ניגן אותה כל הזמן. היינו עושים עליה את הבלאנס בהופעות, ואז, כשהחלה המלחמה ובן-מוש ביקש עוד שיר,  פתאום אמרתי לעצמי 'עוד ארוכה הדרך אל האושר, וזה הזמן לסלוח ואין מה לעשות', כי בסוף מלחמות לא נותנות שום דבר. וזהו, כתבתי את השיר".

הצוות התלהב, בן מוש התלהב, קבעו יום להקלטה אבל לסדאם חוסיין היו תוכניות אחרות. הם נפגשו באולפן שהיה בתחתית הבנין בו גר בן-מוש ושם היה גם אולפן ההקלטות שלו. בקומה למטה. מיקום שנחשב לחלל ממוגן. הכל בסדר. "התחלנו להקליט, ופתאום צעקות, דחיפות וכל האנשים מהשלוש קומות של הבנין יורדים ונכנסים לנו לתוך האולפן. התברר שהיתה אזעקה 'נחש צפע', וטיל נפל בסמוך לבנין. ואנחנו עם האוזניות על הראש בכלל לא ידענו מכלום".

ההקלטה כמובן הופסקה, "התפזרנו לבתים", אבל תוך זמן קצר יצאה הקסטה ואחריה התקליט, ושמו כשם הלהיט המרכזי, זה הזמן לסלוח. וכמו שקורה בכל מלחמה אצלנו, יש איזשהו שיר שעל גל מצב הרוח והאוירה תופס אותנו ומצליח בענק. וכך היה השיר הזה לשיר המלחמה.

שמעון פרנס: "גרתי אז ליד מחנה יהודה, ואני עובר בשוק, מוסיקה מזרחית היתה רק בקסטות, כמעט לא העלו על תקליטים, ופתאום אני שומע את 'זה הזמן לסלוח' ואומר לעצמי, אני מכיר את המנגינה הזו, מה זה? ופתאום עליתי על המקור, זה Picture, והם אפילו לא הוציאו סינגל, לא שלחו לתחנות. התקשרתי מיד לבן-מוש והוא שלח לי והתחלתי להשמיע את השיר הזה לאורך כל מלחמת המפרץ".

עשה לך בום גדול השיר הזה? יואב יצחק: "מן הסתם... לימים... אתה יודע... זה התעודת זהות שלי, זה הזמן לסלוח".

עוד ארוכה הדרך אל האושר
רצופה היא מכשולים רבים
עת לחייך לשמוח גם לדמוע
אך מה יפים יפים הם החיים

זה הזמן לסלוח
לוותר לשכוח
גם אם זה קשה
שנינו יחד את
הכל עוד נשנה

לא צריך לברוח
את האמת למרוח
אני ואת לא נשנה
את העולם הזה

את שתי עיני נושא אני למעלה
מבקש תשובות לשאלות
אין מענה ואיש גם לא יודע
האם בסוף הדרך ניפגש

זה הזמן לסלוח...

השיר מקבל מילים בעוד ארצות
ברשת תמצאו הרבה ביצועים לזה הזמן לסלוח, עם שירה ומילים בכמה שפות. יואב יצחק טוען בלהט שהוא היה הראשון שכתב לשיר מילים וכל העולם הלך בעקבותיו. פרנס מסכים איתו בשמחה. בימי הקורונה עלה לרשתות קליפ יפה ומרגש של השיר הזה בשפות שונות, בהשתתפותו של יואב יצחק מישראל ודינקג'יאן בעצמו.

זה הזמן לסלוח