כמו חצב וכמו ענן להתגשם

הכל התחיל לדעתי מהבית האחרון.

השיר נבנה סביב הידיעה הקטנה בה נתקלה נעמי שמר בעיתון, היא הזכירה זאת בכמה ראיונות. בעקבות הסיפור שפגשה כתבה - לדעתי - את הבית האחרון ואז, לאור הרעיון שהתגבש, כתבה את הבית הראשון והשני.

כמו חצב הוא עוד אחד משירי "המסרים השאולים מן הטבע" של נעמי שמר (קטגוריה שהמצאתי כרגע), שירים המתארים תופעות טבע, תכונות צמחים, מנהגי חיות, ומשליכים אותם אל חיינו. מאנישים אותם. כך הוא האור בשיר "אור" המסמל את מעגל חייה של נעמי שמר, כך הם "צמחי הבר הבודדים" המסמלים "אנשים טובים" וכך הם הגלים הקוצפים ושוצפים ומסמלים "עיר לבנה". ויש עוד דוגמאות רבות, לקשר בין תופעת טבע למסר או לרעיון, אך נחזור אל שירנו.

אז איך זה בשיר?

ראשון הוא החצב ממנו מבקשת המשוררת ללמוד להתבצר במעבה האדמה ולחכות לסוף העונה הכי חמה. שני שהיא מבקשת להיות  כמותו הוא הענן המתגשם, משחק מילים שנון ומרגש, דו משמעות של הורדת הגשם ומצד שני, הגשמת חזון חיים. (על הקשר בין גשם והגשמה ידובר מייד).  אחר כך שוברי הרוחות בפרדסים, המגינים על הפרי מחבלות הרוחות, ואז הוכשרה הקרקע לסיפורה של הציפור.

ידיעה בעיתון

יום אחד קראה נעמי שמר ידיעה תמימה על ציפור בלתי מוכרת שהתגלתה בעיר נמל באירופה. ("באירופה – מדגיש שמוליק צבי - לא בארץ כפי שאומרים רבים". שמוליק צבי הוא חוקר זמר ובין השאר כותב סיפורי שירים ליהורם גאון, לתוכניות הרדיו שלו). כשניסו להגדיר את הציפור המוזרה, גילו שמקומה הוא בכלל ביבשת אמריקה, מרחק אלפי קילומטרים משם. איך עברה הציפור את אלפי הקילומטרים האלה? המשיכו בתחקיר וגילו שככל הנראה, נקלעה הציפור לסערה שבלבלה את ה-Waze הטבעי שלה, ונחתה לחישוב מסלול מחדש על אוניה בנמל. האוניה הפליגה לדרכה וכשהבינה הציפור מה קורה, כבר היתה רחוקה מן היבשה ובלי יכולת לחזור לחוף. בהגיע הספינה לאירופה, יצאה הציפור לחופשי והתגלתה על ידי החוקרים.

אתם ואני קוראים ידיעה כזו, אולי מתפעלים רגע אבל מיד ממשיכים הלאה בקריאה, אבל למשוררת זהו מסר אדיר: " ציפור השיר הפעוטה, שהסופה אותה גרשה, ובלבלה את מסלולה, מיבשה ליבשה" היא כותבת ומזדהה עם המקרה המצער, אבל 

הנה, הנה מגיע המסר השאול מן הטבע: "ציפור טסה, נעלסה, על תורן של ספינת משא, בהגיעך עדי אובד, למדי אותי להישרד". המשוררת מבקשת ללמוד מהציפור פרק לתוכנית "הישרדות". נפלא.

השיר פורס כנפיים

השיר "כמו חצב", נמסר ליהורם גאון לתקליטו "אלף נשיקות" שיצא ב-1986 ושבר שיאי השמעה ורכישה רבים. יהורם גאון שב וביצע אותו במאות הופעות, וזמרים נוספים שרו אותו באירועים שונים. מילים ממנו מצוטטות בנאומים וברכות, במרשתת תמצאו סרטונים משפחתיים שברכו באמצעותו את יקיריהם.

שני עניינים בעברית צחה

א. "וכמו ענן להתגשם" - איזה דימוי מקורי, התגשמות חזונו של הענן היא להוריד גשם. להתגשם. פתאום צץ קשר בין גשם והגשמה. שאלתי את הדר' אבשלום קור, האמנם יש קשר? מה בא קודם? מי נוצר ממי? גשם מהגשמה או הגשמה מגשם? והוא הלך רחוק רחוק, כמובן אל התנ"ך: "השורש ג.ש.מ. מופיע במקורותינו במשמעות גופני, ובהשלכה, מוחשי, ארצי. בספר דניאל מתורגמת המילה גשמי ל-גופני". יגעתי ומצאתי את המקום, דניאל פרק ז' פסוק י"א. במקור נכתב: "עַד דִּי קְטִילַת חֵיוְתָא, וְהוּבַד גִּשְׁמַהּ " והתרגום: "

עַד אֲשֶׁר הוּמְתָה הַחַיָּה וְהָאֳבַד גּוּפָהּ". ומכאן שהגשמה זה לעשות משהו רוחני למוחשי, מעשי, ארצי.

ב. "בהגיעך עדי אובד" - ועוד משהו קטן נותר לי לברור. מה זה "עדֵי אובד" ? הלכתי לחפש. היכן? כמובן בתנ"ך. נעמי שמר הכירה אותו ואימצה ממנו רעיונות וביטויים. ובכן, יגעתי ומצאתי. זה אכן משם, בצירוף צמד המילים האלה ממש. לאחר שבלעם מברך במקום לקלל, הוא מנבא עוד כמה עתידות לעמעמים המקיפים את ישראל, לאדום, למואב, לקייני וגם לעמלק: " וַיֹּאמַר רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד" (במדבר כד' 20). מפרש יהושע שטיינברג במילון התנ"ך, שאובד, משמעו, אבדון. ומוסיף: "ואולם יתכן גם עדי היותו אבד". כלומר בלעם מנבא לעמלק שיגיע עד לאבדון. או בלשונו "עדי אובד". ונעמי שמר מבקשת מהציפור שתלמד אותה איך כאשר הגיעה עד לפתח האבדון, הצליחה לשרוד. או בלשונה: "בהגיעך עדי אובד, למדי אותי להישרד". לא מבריק?

לביצועים (ולעוד כמה סיפורים)

הנה יהורם גאון, שר את השיר בתוכנית ראש השנה תשנ"ג (ספטמבר 1992) בבית הספר לאמנויות שם למדה גם בתו הילה (יושבת לצידו)

לשיר המשיכו לקרות דברים. סיפר לי שמוליק צבי, חוקר זמר שכותב סיפורי שירים ליהורם גאון: "בשנת 2004 קיבל יהורם גאון את פרס ישראל. הוא הוזמן לטקס בבית הנשיא, הייתי איתו שם וזה השיר שבחר לשיר, עם השורה 'וכמו ענן להתגשם'. זה היה ביום העצמאות, כבר לא חורף, אבל באמצע הטקס... התחיל... גשם".

בשנת 2011 התפרסמה תגובה קשה של יהורם גאון כנגד הזֶמֶר המזרחי. אחד מאלה שנפגעו ואף ענו לו היה הזמר והיוצר עמיר בניון. לא עברה שנה ובניון יצא עם גירסה משלו לשיר "כמו חצב". עוד שנה והשניים הוציאו אלבום משותף בו כל השירים נכתבו על ידי עמיר בניון. 

הביצוע של בניון לשיר "כמו חצב", יהיה חריף מדי למי שאינו אוהב סלסולים, לטעמי הוא קורע לב ונשמה. בניון נותן את כל כולו לשיר, הוא בוכה, הוא מתפלל, הוא חי את המילים. מרגש מאד מאד מאד.

שם האלבום עץ על מים. הנה זה בא:

והלוואי שנדע כולנו להמתין כמו החצב לבואה של עונה נוחה, ולהתגשם כמו ענן בכל משאלות לבנו.