מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

משמר הירדן - השיר שכמעט היה המנון

התחלת הסיפור מגיעה מיומן. יומנו האישי של שרגא פייבל מיפו, הוא מזכיר שם בקצרה מקרה מוזר שקרה ליעקב הרצנשטיין, יהודי חביב שהיתה לו חנות קטנה ביפו של שנת תרמ"ד (1884 למנין העמים). את הסחורה מחו"ל היה מספק לו גוי (חביב אף הוא) בשםעמנואל ברייש, איש המושבה הגרמנית בעיר. ברייש היה מקבל את המצרכים מאוניה גרמנית שהיתה מגיעה ליפו פעם בשבועיים.

הכל היה בסדר עד שברייש מסר להרצנשטיין חבילה בעייתית. היתה זו קופסת ניירות לליפוף טבק, כך עשו כאן פעם סיגריות, שהיתה עטופה בנייר מהודר עליו כתובות מילות השיר הלאומי הגרמני משמר הריין.

לא מצאתי העתק של הנייר ההוא, אבל בשביל להבין מה הרגיז את הרצנשטיין אני מצרף גלוית דואר שנשאה על פניה את מילות השיר עם ציור כוחני מיליטנטי. אני מניח שכך בערך נראתה גם החבילה ההיא.

גלוית דואר עם מילות השיר הגרמני משמר הריין


"שבועת הקרב, נשבע, גאה: הריין רק לנו תהיה!" אומר השיר, בתרגומו של ידידי יוסף חרמוני שגילה לי רבות אודותיו (כולל התמונה ממעל). השיר היה ידוע מאד באירופה כולה, גם אימבר, גיבור שירנו, הכיר אותו ויש המוצאים קוי מבנה משותפים בינו לבין יצירתו המפורסמת יותר של אימבר, התקוה

ניתן להבין מדוע עיצבן השיר הזה את הרצנשטיין. הלכנו בעקבותיו הרבה אחורה, הוא נכתב ב- 1840, ב- 1871 נבחר על ידי ביסמרק למעין "המנון שני" של גרמניה המאוחדת, הוא הושר בהתכנסויות כשיר מעורר לאומיות. מאוחר יותר היה זה היטלר שהשתמש בו לעצרות ההמונים שלו, דיבר על יחסו המיוחד לשיר ואף בחר להתקפת הנגד האחרונה שלו בארדנים (1944) את השם "משמר הריין". 

הנה תמונת היטלר שר את השיר משמר הריין, והסבר מהספר, הרצל, של עמוס אילון:

תמונת היטלר שר את השיר משמר הריין, והסבר מהספר, הרצל, של עמוס אילון
התמונה צולמה ביום שלמחרת פרוץ מלחמת העולם הראשונה על ידי מי שיהיה הצלם האישי של היטלר, לאחר שיעלה לשלטון. היטלר היה בין ההמונים שחגגו באותו היום, והצלם מצא אותו בצילום. ראו את היטלר בעיגול הקטן ובעיגול המוגדל שבצד ימין למעלה.

הנה השיר משמר הריין המקורי:


מ"משמר הריין" ל"משמר הירדן"

השיר דחה את הרצנשטיין והוא השיב לברייש את הקופסאות. אבל את החבר'ה שבאו לקנות סיגריות לא הרשים הכבוד הלאומי שלו, וכשלא מצאו אצלו מצרך כה חשוב כמו נייר לליפוף סיגריות "ערקו" לחנויות האחרות וקנו שם את הנייר הזה ובהזדמנות זו עשו שם גם את שאר קניותיהם, ונותר הרצנשטיין בלי פרנסה.

מי שהציל אותו היה נפתלי הרץ אימבר שבדיוק הגיע ליפו. הרצנשטיין  שטח את צרתו בפני המשורר הנמרץ והלה הציע לו לתת "קונטרה" לגוי ולכתוב לשיר נוסח מקומי, להדפיסו על נייר משלו ולעטוף בו את הקופסאות המקוממות. אימבר כתב נוסח עברי לשיר (אפילו שניים) ובמקום "משמר הריין" קרא לו "משמר הירדן".

לימים כתב אימבר שזה השיר שיהיה להמנון המדינה היהודית לכשתקום. הצעה זו חזרה ועלתה מדי פעם לאורך השנים.

וכך, שיר שכמעט והיה להמנון הנאצי, נתן השראה לשיר שכמעט והיה להמנון המדינה היהודית. אותו השיר השפיע גם על השיר שבסופו של דבר היה להמנון. התקוה.

הנה משמר הירדן מבוצע על ידי מקהלת המיולה בניצוח רון זרחי, בצד ימין, ליד הגרמופון, תראו את אליהו הכהן שלימד אותנו רבות על השיר ועל מחברו. ברקע תמונתאברהם צבי אידלסון שאחראי למנגינה.

וכאן קישור לשיר משמר הירדן באתר זמרשת ובו ביצועים נוספים וגם התמליל.

סוף דבר
זקני המושבה יסוד המעלה, ובראשם מדריך הטיולים ומספר האגדות המרתק, אריק לובובסקי, מספרים שהיה זה אימבר שהציע למייסדי המושבה שושנת הירדן לשנות את שמם למשמר הירדן

משמר הירדן


בימי מלחמת השחרור ספגה המושבה משמר הירדן אש וגופרית, נכבשה בקרב גבורה, רבים נהרגו בקרב, ורבים נשבו והובלו לדמשק, שם שהו שם עד סיום המלחמה. המושבה נהרסה עד היסוד והריסותיה לא שוקמו. השם "משמר הירדן" ניתן למושב שהוקם אחרי קום המדינה בסמוך למושבה הותיקה והוא מנציח את זכרה.

יש לנו ישובים רבים שכתבו עליהם שירים, אך כאן, יש ישוב שנקרא על שם שיר.

======================================================

הסיפור מסופר והשיר מושר, בטיול מזמר שאני מוביל לאנדרטה, ובערב שלם של סיפורי התקוה. לקבלת עוד פרטים לחצו על הקישורים.

גביש במשמר הירדן, זו האנדרטה לידה נערך הטקס בכל ג' בסיון. צילם מקסים ריידר