מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייה
סגירה

נעמי אלא מי

"זה באמת כמו שיר חדש של נעמי שמר", נכתב באחת התגוביות (טוקבק בפי העם) ברשת, שבעצם סיכמה את כל ה"מסביב" של השיר הזה.הגדרה נאה.

"נעמי! אלא מי?" התפרסם באחרונה (יוני 2022) בביצוע חברי להקת "זהו זה", בתוכניתם ששמם כשמה. את מילותיו ולחנו כתב קובי לוריא. העיבוד המוסיקלי הוא של מעבדם הקבוע, אמיר לקנר. איך נולד השיר? איך הגיע ל"זהו זה"? והאם זה בכלל שיר מחאה מוסווה? חברתי? פוליטי?

איך שיר נולד
ובכן, השיר אינו ממש חדש. הוא החל להיכתב די קרוב לפטירתה של הפזמוראית, כלומר קצת אחרי שנת 2004. בשנת 2016 הוקרא ללא לחן בפני קהל, בין לבין עבר שינויים עד לנוסח שהתפרסם בימים אלה. משהו מהשינויים, כאן בהמשך. 

קובי לוריא. הוא פזמונאי ותיק שכמה משיריו היו ללהיטים גדולים, בשנת 1984 כתב חמישה שירים לתקליטם של סשה ארגוב ומתי כספי, ובהם, "הם בזמר הזה" שזכה להצלחה גדולה. כשחזרו הלהקות הצבאיות מההקפאה שכפה עליהן הרמטכ"ל רפול, עבד עם כמה מהן. ללהקת חיל האויר כתב את "כנפיים", וללהקת פיקוד המרכז 1985 את "שיר הסלנג" ואת "יא ליל" ("קול המואזין קורא בעיר  העתיקה..."). בשנים האחרונות מרבה קובי לוריא לכתוב שירי מחאה, ואף העלה מופע סאטירי חד ושנון עם הרכב "הלובי של קובי". בשיריו כתב על תופעות חברתיות וכמובן על פוליטיקה. בעקבות רדיפת הישראלים אחרי דרכון נוסף, כתב  "אין לי דרכון שני", אחרי סערת היורדים לגרמניה ("תראה כמה עולה מעדן מילקי בישראל וכמה בברלין") כתב את "גרה בברלין" (על משקל "גרה בשיינקין" של יאיר לפיד). על הנערה שסיפרה שאייל גולן ביקש ממנה "לטפל" בחברו, כתב את "פנקי לי ת'חבר". לא כל שירי המחאה הם הומוריסטיים, שייקה לוי שר כמה כאלה, למשל את "נומי ארץ" הנוּגֶה. ויש לקובי לוריא גם מקבץ שירים פוליטיים, כמה מהם מכוונים חיציהם ישירות לפסגת הפרמידה. למשל, "ראש הממשלה ובעלה", וגם "בארץ אחת" ("הקוסם"), על נואם מבריק שסוחף את המדינה, ובעצם לא אומר כלום. 

ואיך זה קשור לנעמי?
הסקירה הזו באה לרמוז לנו להקשיב גם ב"נעמי אלא מי" למשמעויות נוספות. השיר מתחיל תמים, "בערך פעם בשבוע, תוקף אותי מין געגוע, מין געגוע מתמשך, לשיר חדש מפרי עטך" אחר כך בא בית נוסף באותו הכיוון וכך גם סיום החלק הראשון שנשמע מתוק כתפוח: "אפילו ריח המלוח, היה מתוק כמו תפוח, ואיך ניחוח של תפוז, היה נודף מכל חרוז", אבל אחרי שמשך את תשומת לבנו, יכול הכותב לרמוז שבעצם יש פה עוד כמה ענינים לסדר: "כל הכבוד לך על כל אלה, היום כבר אין דברים כאלה", כאומר לנו, שימו לב, אלו לא רק געגועים לשירים, יש כאן עוד משהו. וזה הולך ומתחדד: "כאן המצב ממש לא לירי, אח, איפה הימים שלך, אני נזכר ונאנח, מתי ואיך כל זה נשכח". אמרתי לקובי לוריא, שאני מבין שאת השיר לא כתב רק כדי להזכיר את יפי שיריה של נעמי שמר, והוא אמר לי: "ברור... השיר מדבר בעצם שואל מה קורה פה? לאן הגענו?". ומסתבר שהמסר עובר, בראיון עם חברי "זהו זה", רמז גידי גוב שהוא לא מאושר מהביקורת הזו: "'כאן המצב ממש לא לירי' עושה את זה לשיר אקטואלי, שזה טיפה מפחיד". 

כאמור השיר הושמע כבר בשנת 2016, בערב "אין לי רגע דל" עם שירי נעמי שמר ב"מועדון יאצק" בסביון. שם הרשה לעצמו קובי לוריא להיות אפילו יותר חריף. בית שלם בגירסה ההיא, דיבר על המצב התרבותי שלנו, על השפה, על השירים. וכך קרא ב-2016: "היום המוסיקה אחרת, אם היית כאן מבקרת, לוּ רק שמעת את גלגל"צ, היית חוטפת כבר שבץ, זורמת לטיפול נמרץ"... בגירסה הזו היתה עוד רמיזה פוליטית ישירה יותר שנמחקה. הימים היו ימיה של ממשלת נתניהו, אותה, כאמור, ביקר כל העת. בין השאר, היה לו הרבה מה לומר כאמן, לשרת התרבות באותה הממשלה. בשירו פנה לנעמי שמר: "את המדינה כבר לא תכירי - והוסיף - כאן היה לי חרוז על מירי. אבל ויתרתי עליו".

הנה, קובי לוריא קורא את הגירסה המוקדמת של שירו.

איך הגיע השיר להרכב זהו זה
קובי לוריא כבר הכיר את הצוות. למעשה גם לאורך השנים נפגשו, הוא כתב ל"סיבה למסיבה" ואפילו ל"זהו זה" בימיה הראשונים, עם בראבא והפילהרמונית הפיק את "בראבא מנצח", אבל הדחיפה האמיתית לקשר חדש היתה בשיר "תראו מה נהייה מאתנו" שכתב בתקופת הקורונה ותקף את סגירת מוסדות התרבות. קובי לוריא כתב ושרו שחקני "זהו זה". 
"הכרתי את גידי מהשיר הקודם שלי ששרו, פניתי אליו ונתתי לו, והוא הלך עם זה למפיקה אתי אנטה, וממנה זה הגיע לאמיר לקנר וללהקה".   

ומשהו על העיבוד
אחת ההפתעות בחזרת התוכנית "זהו זה" למסכים, היתה השיר השבועי. הוא נעשה למרכיב עצמאי לגמרי, רץ ברשתות ללא קשר לתוכניות המלאות. מלהיב צעירים וותיקים. אחת הדמויות המשמעותיות ביצירת הפינה הזו הוא המעבד אמיר לקנר. קובי לוריא הרעיף עליו שבחים, בשיר הזה היה למעבד חלק משמעותי במיוחד. בתמליל השיר רבים הציטוטים המילוליים משירי נעמי שמר, והנה, ביניהם, נשמעים גם ציטוטים מוסיקליים מלחניה. כמה מהם מנגנת התזמורת, למשל הפתיח הוא שורה מ"על כל אלה", בקטע המעבר מנגן החליל "לו יהי, לו יהי...". ויש כמה ציטוטים מוסיקליים המושרים מפי הזמרים, למשל, כששר קושניר ש"שיר חדש של נעמי שמר הפך את היומיום לחג", עונה הלהקה: "יש לי יום יום חג". "זו הברקה של אמיר", אמר לי קובי לוריא "בהתחלה היה לי קשה לקבל את זה, אבל הלכתי איתו וזה נהדר". ואמיר לקנר מוסיף: "הרגשתי שכמו שיש ציטוטים בטקסט, צריך להשלים את התמונה עם רמיזות של משהו מוכר לאוזן. המנגינות הן חלק מהאיקוניות של נעמי שמר" ואז הוא מגלה בשקט את אוזני: "חדי האוזן יכירו עוד רמזים שרק אני שומע"...

גילוי נאות, הכרתי את אמיר לקנר כשהיה זמר בלהקת חיל חינוך. בשנת 2006 הם שרו שיר שלי. אמיר היה אז זמר מהשורה ופתאום צץ להצלחה מסחררת כמוסיקאי יוצר. כל כך משמח.

הנה סרטון השיר ואחריו המילים, ואחריהן הקלטת הפינה הרדיופונית שלי בגל"צ זבה סיפרתי לשמעון פרנס על נעמי אלא מי:

עוד משהו לפני מילות השיר. בדרך כלל אינני נוהג לכתוב ניתוח או פרשנות של מילים או מנגינות, אז רק הערה קטנה אחת. השיר הזה בנוי בצורה יחודית להפליא. הוא מבוסס על צורת החמשיר. בבתים יש חמש שורות. הצורה הזו נדירה מאד במקומותינו (יש לכם עוד דוגמא? כתבו אלי)

 

נעמי, אלא מי?
מילים ולחן: קובי לוריא

בערך פעם בשבוע,
תוקף אותי מין געגוע.
מין געגוע מתמשך
לשיר חדש מפרי עטך,
כמו שרק את יודעת איך.

עם העברית הנהדרת
בַּטַעָם של קבוצת כנרת,
בְּמנגינה שלא נגמרת
שתימשך ותימשך ותימשך!
(איי-איי-איי)

אפילו ריח המלוח -
היה מתוק כמו תפוח!
ואיך ניחוח של תפוז
היה נודף מכל חרוז!

אני אומר לך: תרשמי לך-
וזה לא סתם כדי להחמיא לך:
את חסרה , וזה רישמי:
נעמי, אלא מי?

כל הכבוד לך על כל אלה,
היום כבר אין דברים כאלה.
רק את הלכת מהר מדי
זה לא בסדר, בחיי
הרי עוד לא אהבנו די!

וגם אם פה ושם זייפתי
זה רק מפני שהתאהבתי
אני אומָר לך בגלוי:
היה בשיר כזה שיקוי
שלא השאיר לי שום סיכוי,
(אוּי אוּי אוּי!)

כל שיר שלך היה אירוע,
גם חגיגי וגם פרוע,
את כל הדאגות – מחק.
את היום-יום הפך לחג!
(יש לי יום יום חג)

אני גדלתי על צלילייך,
אני כינור לכל שירייך,
בשם כולנו וּבִשְמִי:
נעמי, אלא מי?

את המדינה כבר לא תכירי
כאן המצב ממש לא לירי
אח, איפה הימים שלך?
אני נזכר ונאנח
מתי ואיך כל זה נשכח?
(אח-אח-אח!)

כי שיר חדש של נעמי שמר,
היה הרבה יותר מזֶמֶר
היה בו עוקץ וגם דבש,
כמו מערכון של הגשש,

אני אומר לך: תרשמי לך,
וזה לא סתם כדי להחמיא לך
את חסרה , וזה רישמי:
נעמי, אלא מי?

בערך פעם בשבוע..
(נעמי, אלא מי? )
תוקף אותי מין געגוע...
(נעמי, אלא מי?.)

 

ולסיום, הנה הקלטת הפינה בגל"צ שבה סיפרתי לשמעון פרנס על השיר נעמי אלא מי:

נעמי אלא מי