נעמי שמר והומור בזמר
"יחזקאל בן-בוזי, יושב לו בג'קוזי, ויורה בעוזי....", מי שקורא מילים אלה בראשונה לא יחשוד שכתבה אותן המשוררת המכוּנה לאומית, נעמי שמר. אבל כן, זה שלה.
לשירי ההומור של כותבת ההמנונים הלא רשמיים שלנו, מגיעה התייחסות משמעותית. פורים זו סיבה טובה לתת התייחסות זו. יש לה המון שירים כאלה וההומור בהם הוא דק, חכם, ביקורתי, אפילו מחאתי, והכל בעטיפה נינוחה, קלילה, מוסיקלית, לפעמים ריקודית, לפעמים ממזרית והעיקר, בלי קיטורים. ורק מי שמקשיב למילים, עוצר לרגע וחושב, קולט את השנינה, את הפנינה.
אז הנה סקירה קצרצרה, ממש על קצה הלצון, של שירי הומור של נעמי שמר.
אקטואליה הוא השיר ממנו באות שורות הפתיחה אודות יחזקאל בן בוזי, וזה אגב, למעוניינים (שלא קוראים תורה כל שני וחמישי), ממש שמו האמיתי של הנביא ההוא, מספר יחזקאל. "לא יעלה על הדעת, המדינה משתגעת, המדינה בהיפנוזה בלי הרדמה בלי נרקוזה" כך השיר, ומספרת ללי, היא הללי, היא בתה של נעמי שמר: "כשאמא היתה שומעת שאיזה איש ציבור, מכריז 'לא יעלה על הדעת', היא היתה אומרת, 'אהה, אם הוא אומר כך, משמע שיעלה גם יעלה, ועוד איך יעלה. ככה זה אצלנו'".
השיר יצא למרחב במופע אלף שירים ושיר, שעלה בשנת 2000 וכלל ערב שלם משירי נעמי שמר.
קישור למילות השיר אקטואליה.
עוד מהמופע ההוא קיבלנו את שיר המעיל. שיר מפתיע בדמיונו פורץ הגבולות על מעיל מעופף: "ממעוף המעיל רואים רחוק רחוק, ואין לו קו אדום ולא סגול ולא ירוק". ובעזרת המעיל, שמה לנו המשוררת מראה, אמנם מחויכת אך חדה כתער: "ממעוף המעיל הכל נראה אחרת, ממעוף המעיל זאת ארץ נהדרת",
הנה השיר במופע "אלף שירים ושיר".
קישור למילות המעיל.
אירוע קודם, שהניב אף הוא שירי הומור רבים, היה ערב שירי נעמי שמר שהעלתה חבורת תיאטרון בימות. מספרת הללי: "זה היה כבר בתקופה שהיו לאמא ההמנונים הגדולים, והבמאי צדי צרפתי, ביקש ממנה כמה שירים אחרים" והיא הביאה בשמחה ואף כתבה במיוחד.
מהערב של תיאטרון בימות קיבלנו את ההצלפה החברתית בשיר אנשים יפים: "מה זאת אומרת? רק צמרת! אצלי נאספים. אנשים יפים".
כאן מילות אנשים יפים.
והנה ביצוע תיאטרלי, ציני, קברטי, של מירי אלוני. לא מהמופע של תיאטרון בימות, אלא מערב שרים בצוותא בהנחיית אהוד מנור.
עוד מאותה תוכנית, מר נרקיס, על התל-אביבי האוהב את עצמו כל כך עד שבסוף הערב:"כשהשבת נכנסת ויוצא כוכב אחד, מר נרקיס לוקח טקסי והולך לישון... לבד".
הסולן, דני גרנות. כאן קישור למילות השיר מר נרקיס והנה הסרטון
בספר שופטים (פרק ח' למי שלא קורא בפרשה כל שבוע) יש סיפור על שני מלכי מדין, זבח וצלמונע, שנוצחו בידי גדעון. צלמונע היה מיד לבעל צלמניה, זבח היה ל"זרח" והנה שיר חדש. אף הוא לערב של תיאטרון בימות. שני צלמי רחוב.
הנה מילות השיר ועכשיו הסרטון, אף הוא בביצוע חבורת בימות. מקדימה לשיר שיחה קצרה של יגאל רביד עם ללי שמר, בתה של המחברת, ואברהם זיגמן, שכתב ספר על ציטוטי התנ"ך בשירתה של נעמי שמר.
שיר מפתיע נוסף, מעלה פן חדש ואחר בשירי נעמי שמר, החטא השביעי. גם אם לא נאמרה בו מילה סקסיסטית אחת (ואולי בזה כוחו) זהו שיר חושני על גבול האירוטי. "החטא שלי הוא פדה-בה, אני אוהבת פדה-בה, ויש לי לשבת פדה-בה-דה-בה מיוחד". הנה חוה אלברשטיין שרה על החטא שלה, וגם היא מגיעה כאן לחיוכים ורמיזות שטרם נראו מכיוונה.
כאן מילות החטא השביעי ועכשיו לסרטון
אין לי רגע דל - תרגום מבריק של הביטוי האנגלי never a dull moment : "אתמול בשש או שבע, בבוקר זה התחיל, הרגשתי שהולך, ספור בלתי רגיל, הוצאתי ראש החוצה, תפסתי ת'גרון, המון דברים קורים, בזמן האחרון". אקטואליה, פוליטיקה, ביקורת חברתית והכל בהומור צבעוני.שרה רבקה מיכאלי בתוכנית טלויזיה שהוקדשה לה ב- 1980.
הנה מילות השיר אין לי רגע דל. וגם הסרטון.
ולסיום, סיירת עולם, שיר נשכח שמצחיק היום כמו פעם. ובשיר הזה חיצי הביקורת הן על התייר הישראלי ובכלל על הישראלי המעורב בכל צרה ברחבי הגלובוס. "כי בכל מקום תבינו, יש לי אצבע בדייסה, מזאיר ועד מומבסה,שאל את מי שכבר נסע".
הנה מילות השיר
וכאן הסרטון מתוכנית השבת המיתולוגית סיבה למסיבה. השנה, כנראה 1989. (מתוכנית ערוץ 1 לכבוד רבקה מיכאלי)
אכן הפזמונאית הלאומית היתה גם מצחיקה מאד.